כשהפיתוח מדיר: מדוע אי-שוויון מלבה סכסוכים

דוח חדש ממרכז "דור מוריה" בוחן את הקשר בין מודלים של פיתוח מדיר לבין התגברות האלימות וחוסר היציבות ברחבי העולם.

בהתבסס על נתונים מהאו"ם, הבנק העולמי ומחקרים אקדמיים, הניתוח חושף אמת עוצמתית שלעתים קרובות נזנחת: כאשר הפיתוח מיועד למעטים, הוא מצמיח טינה, הקצנה והתמוטטות הומניטרית.

הדוח מזהה "פיתוח למען בעלי הפריבילגיות" כגורם מרכזי לסכסוכים מודרניים, וטוען שמדיניות מדירה לא רק נכשלת בקידום חברות – היא באופן אקטיבי מערערת את יציבותן.

עזה משמשת כמקרה בוחן מרכזי, שבו עשורים של דחיקה לשוליים ושיקום קפוא העמיקו את הייאוש והזינו מעגלי אלימות. לעומת זאת, מדינות כמו רואנדה, מלזיה ופרו מציעות דוגמאות לאופן שבו צמיחה מכלילה יכולה להוביל ליציבות ארוכת טווח וללכידות חברתית.

המסר המרכזי ברור: שלום בר-קיימא דורש יותר מהפסקות אש או משא ומתן – הוא תלוי בגישה שוויונית להזדמנויות. אלא אם לכל קהילה יהיה חלק בפיתוח, חוסר היציבות יישאר ברירת המחדל, לא החריג.