חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.

חוסר היעילות של מערכת המשפט

הרוב המכריע בציבור רואה במערכת המשפט מערכת שאינה יעילה, או יעילה במידה מועטה בלבד, ומביע בה חוסר אמון בדרגות שונות. לכן מובן שהרוב המכריע משוכנע בצורך ברפורמה מתאימה. מה, אם כן, גרם למחאות ההמוניות שהתפשטו ברחבי המדינה? שאלנו על המטרות העומדות מאחורי הרפורמה המוצעת. הנתונים מלמדים שרוב הנשאלים משוכנעים שהיא משרתת אינטרסים אישיים: 46% מציינים בבירור את האינטרסים האישיים של חלק מחברי הקואליציה, ו־43% את רצונו של ראש הממשלה להשפיע על התנהלות משפטו.

שיעור קטן בהרבה מן הנשאלים משוכנע בבירור שמטרות הרפורמה חיוביות: 31% סבורים שהיא נועדה לשפר את מערכת המשפט, ו־29% שהיא נועדה לחזק את הדמוקרטיה בישראל (טבלה 7).

מטרות הרפורמה

אילו מטרות מייחסים הנשאלים לרפורמה

אינטרסים אישיים של חברי הקואליציה46%
השפעה על משפט ראש הממשלה43%
חיזוק הדמוקרטיה29%
שיפור מערכת המשפט31%
שיעור המשיבים ״מסכימים״ לכל אמירה, לפי טבלה 7. אלו הערכות הנשאלים, ולא מניעים שהוכחו. התשובות לאמירות נפרדות אינן מסתכמות ב־100%.

טבלה 7. באיזו מידה אתם מסכימים או אינכם מסכימים עם כל אחת מהסיבות האפשריות הבאות למטרותיה האמיתיות של הרפורמה המשפטית?

אפשרויות תשובהמסכימיםמסכימים חלקיתאינם מסכימיםלא יודעיםסך הכולמדדסכום
מטרת הרפורמה היא קידום האינטרסים האישיים של חלק מחברי הקואליציה46%20%25%9%100%3154,5
הרפורמה נועדה לעזור לראש הממשלה להשפיע על התנהלות משפטו43%17%28%12%100%23,5
המטרה היא חיזוק הדמוקרטיה באמצעות העברת סמכויות ממערכת המשפט, שאינה נבחרת בידי הציבור, לפוליטיקאים הנבחרים בידי הציבור29%22%40%9%100%04
המטרה היא שיפור מערכת המשפט31%22%38%9%100%4

כדי לתת הערכה מאוזנת יותר לתשובות, חישבנו מדדים. מדד ההסכמה עם כל אחת מהסיבות חושב לפי הנוסחה: n1 +1/2 n2 – n3, כאשר n1  — שיעור הבוחרים בתשובה ״מסכימים״; n2 — ״מסכימים חלקית״, n3 — ״אינם מסכימים״.

ככל שהערך החיובי של המדד גבוה יותר, כך התמיכה באפשרות התשובה המתאימה גדולה יותר; ולהפך.

נחזור לטבלה 7, המציגה את חישובי המדדים לכל אפשרות תשובה. הנשאלים מביעים את ההסכמה הגבוהה ביותר עם אמירות המייחסות לרפורמה מטרות שאינן משפטיות או דמוקרטיות, אלא מטרות של אינטרס אישי — קידום האינטרסים האישיים של חלק מחברי הקואליציה (31), והשפעה על ההליך המשפטי המתנהל נגד ראש הממשלה (23.5). סכום המדדים האלה (54.5) עולה במידה ניכרת על סכום המדדים המבטאים אמונה במטרותיה ה״חיוביות״ של הרפורמה (4): ״חיזוק הדמוקרטיה בישראל״ (0) ו״שיפור מערכת המשפט״ (4).

אינטרס אישי או שיקול פוליטי?

מצד אחד, האמונה שמאחורי הרפורמה מסתתרים אינטרסים אישיים. מצד אחר, הפער — או היעדר התאמה ברורה ומובנת לציבור — בין הכיוונים המרכזיים המוצהרים של הרפורמה (הגבלת סמכויות בית המשפט העליון ושינוי שיטת בחירת השופטים) ובין בעיות מערכת המשפט, ובייחוד אלה שהציבור רואה כמשמעותיות ביותר: איטיותה והבירוקרטיה שלה. הדבר מלמד שהרפורמה המוצעת אינה תואמת את דרישות האזרחים ומסביר את התמיכה הנמוכה בה.

אפשר גם להניח שפרשנות זו למטרותיה האמיתיות של הרפורמה, כמו גם פעילות המחאה, משקפות במידה מסוימת את היחס ליוזם הרפורמה — ב׳ נתניהו. עדות עקיפה לכך היא שחלק גדול יחסית מהנשאלים (25%) רואה דווקא בו את האחראי העיקרי להידרדרות המצב הפוליטי־חברתי לאחר קידום הרפורמה המשפטית (טבלה 8). ואולם זו השערה בלבד, הטעונה בדיקה.

8. מי לדעתכם האחראי העיקרי להידרדרות המצב הפוליטי־חברתי לאחר קידום הרפורמה המשפטית?

אפשרויות תשובהכלל המדגםאפשרויות תשובהכלל המדגם
ראש הממשלה25%משפטנים1%
הקואליציה19%הציבור הדתי3%
האופוזיציה10%ארגונים בין־לאומיים1%
איגודים מקצועיים וארגוני עובדים0.4%ארגוני המחאה8%
אנשי עסקים4%אמצעי התקשורת14%
ממשלות זרות0.2%מתקשים להשיב14%
אנשי אקדמיה0.4%  
סך הכול 100%

ה״חשדנות״ של יוצאי ברית המועצות לשעבר

באשר להבדלים בהבנת מטרות הרפורמה בין קבוצות הנשאלים, נציין כי נשאלים שנולדו במדינות ברית המועצות לשעבר מייחסים, יותר מילידי ישראל ומילידי מדינות אחרות, את מטרת הרפורמה לקידום האינטרסים האישיים של חלק מחברי הקואליציה (58% לעומת 45 ו־52%), אך במידה ניכרת פחות מהם רואים בה חיזוק של הדמוקרטיה (18% לעומת 29% ו־39% בקבוצות האחרות) או שיפור של מערכת המשפט (14% לעומת 31% ו־39%, בהתאמה). כלומר, דווקא יוצאי ברית המועצות לשעבר משוכנעים פחות מאחרים בכוונותיה החיוביות של הרפורמה. (טבלה 7.1.)

טבלה 7.1. שיעור המסכימים עם כל אחת מן הסיבות (לפי ארץ לידה):

אפשרויות תשובהישראלמדינות ברית המועצות לשעברמדינות אחרות
מטרת הרפורמה היא קידום האינטרסים האישיים של חלק מחברי הקואליציה.45%58%52%
הרפורמה נועדה לעזור לראש הממשלה להשפיע על התנהלות משפטו42%45%47%
המטרה היא לחזק את הדמוקרטיה בישראל באמצעות העברת סמכויות ממערכת המשפט, שאינה נבחרת בידי הציבור, לפוליטיקאים הנבחרים בידי הציבור29%18%39%
מטרת הרפורמה היא שיפור מערכת המשפט31%14%39%

תוכן העניינים

מקורות והערות

הפרסום המקורי ונתוני המחקר צילום: Shaula Haitner · 2015 CC BY 2.5 רקע לרפורמה — Afisha Daily רקע לרפורמה — Vesty