קשרים עולמיים
מחקר וארכיון
חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.
1. לדעת המרואיינים, לעימות הרוסי־אוקראיני ולעימות בין ישראל לרצועת עזה מעט במשותף, לא יותר מאשר לכל עימות אחר, למעט התפקיד הגדול של ארצות הברית בשני המקרים. שתי הזירות נכללות בתחום האינטרסים של ארצות הברית, ואף משמשות את המפלגה הדמוקרטית לקראת הבחירות לנשיאות ב־2024 למטרות פוליטיות, ובכלל זה לתמרון חברי קונגרס.
2. אין ספק שחיבור הסיוע האמריקאי לישראל עם הסיוע לאוקראינה בחבילה אחת אינו מועיל לישראל, משום שהוא מאט את קידום הצעת החוק בבית הנבחרים ובסנאט.
3. לסיוע הצבאי האמריקאי השלכות שונות על אוקראינה ועל ישראל. עבור ישראל הוא מרתיע משתתפים פוטנציאליים אחרים מהצטרפות למלחמה נגדה, ומסייע לסיומה המהיר יותר של המלחמה, עם אופק חיובי לשיקום ישראל ולהתפתחותה בהמשך. כמה מומחים הביעו את הדעה שסיוע דומה לאוקראינה עשוי להיות גורם המאריך את המלחמה. עוד צוין כי המשך המלחמה מוביל להידרדרות קטסטרופלית בתחזיות הכלכליות והדמוגרפיות של אוקראינה כמדינה לאחר המלחמה.
4. מהסיבה שצוינה לעיל, ישראל אינה מעוניינת בהמשך העימות הרוסי־אוקראיני. כמו כן הובעו עמדות שלפיהן העימות מסיט את תשומת לבם של ׳השותפים המערביים׳ מסוגיית הסדרת המצב במזרח התיכון; מעכב את פיתוח שיתוף הפעולה הכלכלי והתרבותי בין מדינות הדרום הגלובלי למדינות ׳המערב הקולקטיבי׳, ובכלל זה מגביל הזדמנויות אלה גם עבור ישראל.
מן הצד האחר, מאחר שתבוסת רוסיה במלחמה עם אוקראינה אינה סבירה, סיום מהיר ככל האפשר של העימות באוקראינה מנוגד בבירור לאינטרסים של ישראל: ניצחון רוסי פירושו התחזקותה ממש ליד גבולות ישראל. נוסף על כך, ״על רקע הלחימה במזרח אוקראינה, הפעולות הצבאיות נגד חמאס נראות הרסניות פחות״, ו״הסכסוך הפלסטיני־ישראלי נראה כמעט כמו דו־קיום בשלום״. כמו כן, הרוסופוביה באירופה, הקשורה למלחמת רוסיה באוקראינה, עשויה לשמש גורם הבולם במידה מסוימת את התגברות האנטישמיות.