קשרים עולמיים
מחקר וארכיון
חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.
פילוג על בסיס פוליטי ואתני־דתי
הדבר העיקרי שברצוננו להדגיש הוא הפילוג המשמעותי בחברה. הפילוג עובר בראש ובראשונה לאורך קווים פוליטיים ואתניים־דתיים, ובכלל זה בציר ׳חילוניות–דתיות׳. במידה מסוימת הוא קשור גם לגיל ולארץ הלידה. על כך מעיד הטווח הרחב של שיעורי התשובות לאותן שאלות. תשובת המשיבים תלויה בהשתייכותם לקבוצה זו או אחרת. מאחורי חילוקי הדעות האלה עומדות סתירות עמוקות יותר. סתירות אלה יוצרות סיכונים לערעור היציבות החברתית והפוליטית. ובהסתכלות רחבה יותר — למשבר במערכת הפוליטית.
— הסיכון החמור ביותר, לדעת האזרחים, הוא התגברות המהומות. 70% מהמשיבים מסכימים עם העמדה הזאת באופן מלא או חלקי. אחריו, לפי סדר חשיבות יורד, באים:
- החרפת חוסר היציבות הפוליטית,
- העמקת הפילוג בעם,
- מלחמת אזרחים,
- סיכון לפגיעה בהשקעות, במגזר העסקי וביציבות הכלכלית.
נמוכים במידה ניכרת הם הסיכונים לפגיעה בביטחון המדינה ולהרעת היחסים הבין־לאומיים של ישראל. רוב המשיבים רואים בסיכון של חילופי שלטון בלתי לגיטימיים סיכון שאינו משמעותי.
נמצא שרוב האוכלוסייה אינה נותנת אמון בבתי המשפט, וכן מעריכה שהם אינם יעילים או שיעילותם נמוכה. גם יחס זה הוא סימן למצב משברי במערכת המשפט. המשבר במערכת המשפט הוא חלק מהמשבר במערכת השלטונית והפוליטית.
כמעט מחצית מהמשיבים (49%) מצהירים באופן חד־משמעי שיש משבר מערכתי עמוק במערכת הפוליטית בישראל. על היעדרו הצהירו רק 10%. שליש מהמשיבים מסכימים באופן חד־משמעי שיש משבר, אך אינם רואים בו משבר מערכתי. הם תופסים אותו כאחד ממשברים פוליטיים רבים שנפתרו בהצלחה בעבר. עוד 16% משוכנעים שהמשבר הזה נובע ממשבר עולמי של הדמוקרטיות הפרלמנטריות.
| היגד | מסכימים לחלוטין |
|---|---|
| אחד ממשברים פוליטיים רבים שנפתרו בעבר | 33% |
| משבר מערכתי עמוק | 49% |
| חלק מהמשבר העולמי של הדמוקרטיות הפרלמנטריות | 16% |
| אין כעת משבר פוליטי | 10% |
כל היגד הוערך בנפרד. אלה תשובות של הסכמה מלאה לארבע שורות בטבלת המקור, ולא התפלגות אחת שאמורה להסתכם ב־100%.
טבלת המקור של הערכות המשבר (רוסית)מאפייני תפיסת הרפורמה בקרב דוברי הרוסית
ההיבט השני שיש להדגיש הוא מאפייני התפיסה של ישראלים שנולדו במדינות ברית המועצות לשעבר. יש להם פחות טענות כלפי מערכת המשפט מאשר לאחרים. דוברי הרוסית מתאפיינים ברמת העניין הנמוכה ביותר בנושא הרפורמה. יש לציין גם רמת מודעות נמוכה למערכת המשפט ולבעיותיה. ילידי מדינות ברית המועצות לשעבר משוכנעים פחות מאחרים בצורך ברפורמה במערכת המשפט. הם גם מתאפיינים ברמת האמון הגבוהה ביותר בה. גם דעתם של ילידי מדינות ברית המועצות לשעבר על מחאות המוניות שונה. הם רואים במחאות המוניות כלי יעיל להשפעה על החלטות פוליטיות בשיעור נמוך במידה ניכרת מאחרים. הם מתקשים להשיב על שאלת יעילותן של מחאות המוניות בתדירות הגבוהה ביותר מפי 2 — כלומר, על יעילות המחאות בהשפעה על השלטון. הם גם סבורים פחות מאחרים שמחאות המוניות גורמות נזק: 21% לעומת 26–31% בקבוצות אחרות, בהמשך לנושא היעדר ההשפעה.
המחקר שלנו העלה ממצא מעניין בנוגע למקורות המידע על הרפורמה המשפטית. אין הבדל משמעותי בין ישראלים שנולדו בברית המועצות, צברים ומי שנולדו במדינות אחרות. הרוב המכריע בכל הקבוצות מקבל מידע כזה מכלי תקשורת ישראליים בעברית. רק 8% מהמשיבים משתמשים בכלי תקשורת ישראליים ברוסית כמקור מידע. רק 1% משתמשים בכלי תקשורת מרוסיה. 5% מהמשיבים מקבלים מידע מכלי תקשורת בערבית.
התגובה הציבורית לרפורמה.
באשר לעצם סוגיית הרפורמה במערכת המשפט, נסכם כך: הסוגיה מעוררת תהודה ציבורית. עם זאת, 89% הצהירו שאינם משתתפים בהפגנות או משתתפים רק לעיתים רחוקות. 4% מהמשיבים הצהירו על השתתפות קבועה בהפגנות. אין הבדל מהותי בתשובות בין ילידי מדינות שונות.
התהודה הציבורית שנוצרה בעקבות קידום הרפורמה הזאת נובעת, בין היתר, מן הגורמים הבאים:
1) הצורך העקרוני ברפורמה במערכת המשפט. 60% מהאוכלוסייה משוכנעים שמערכת המשפט בישראל אינה יעילה או שיעילותה נמוכה. 63% משוכנעים שיש צורך ברפורמה משפטית. מעט יותר משליש מהאוכלוסייה נותנים אמון בבתי המשפט במידה זו או אחרת;
שלושה מדדים משאלות נפרדות
| חשש מהתגברות המהומות | 70% |
|---|---|
| מערכת המשפט אינה יעילה או שיעילותה נמוכה | 60% |
| יש צורך ברפורמה משפטית | 63% |
2) אי־התאמה בין תפיסות הציבור לבין היעדים המוצהרים של הרפורמה המוצעת. הבעיות המשמעותיות ביותר במערכת המשפט הקיימת הן עודף בירוקרטיה, סחבת ועיכובים רבים. היעדים המוצהרים הבולטים ביותר של הרפורמה המוצעת הם הגבלת סמכויות בית המשפט העליון ושינוי שיטת בחירת השופטים;
3) חוסר אמון ביוזמי הרפורמה. רוב המשיבים משוכנעים שהמטרות של הרפורמה המוצעת הן אינטרסנטיות. 46% מציינים באופן חד־משמעי אינטרסים אישיים של כמה מחברי הקואליציה. 43% מציינים את רצונו של ראש הממשלה להשפיע על מהלך משפטו. רבע מהמשיבים רואים בראש הממשלה את האחראי העיקרי להרעת המצב הפוליטי־חברתי לאחר קידום הרפורמה.