קשרים עולמיים
מחקר וארכיון
חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.
הערכות סותרות
קהילת המומחים מציעה הערכות שונות באשר לציפיות הישראלים.
סוציולוג מזהיר: «המינויים החדשים של טראמפ עלולים להטות את מדיניות הפנים לעבר ערכים דתיים, ואולי להעמיק את הקיטוב בחברה». לעומת זאת, מומחים דתיים רואים בכך הזדמנות היסטורית לחזק את אופייה היהודי של המדינה.
דיפלומט מוסיף: «הדבר עלול לשנות את מאזן הכוחות האזורי ואולי לאחד כוחות אנטי־ישראליים, סוניים ושיעיים כאחד. ציר ההתנגדות השיעי עשוי לחבור לציר הסוני בהתנגדות ל׳מובלעת הציונית־אמריקאית׳». עם זאת, מומחה לביטחון מדגיש כי עמדתו הנחרצת של טראמפ סייעה לחתימת הסכמי אברהם ולהפחתת המתיחות באזור.
מימון והחלטות
גם הסכמים פיננסיים מושכים תשומת לב רבה. עיתונאי מציין: «מרים אדלסון השיגה הכרה בשטחי הרשות הפלסטינית שסופחו באמצעות עסקה של 100 מיליון דולר». תומכי טראמפ טוענים כי תמיכה כספית היא כלי לגיטימי לקידום מדיניות פרו־ישראלית, שכל ממשל אמריקאי השתמש בו.
מומחה ליחסים בין־לאומיים מצביע על דו־הערכיות של המצב: «להסכמים פיננסיים כאלה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על היציבות האזורית».
הקהילה העסקית מדגישה את ההזדמנויות חסרות התקדים לשיתוף פעולה כלכלי עם מדינות ערב בעקבות הסכמי אברהם. «היקפי הסחר הדו־צדדי עשויים להגיע לעשרות מיליארדי דולרים», מדגיש מומחה.
עם זאת, היסטוריונים מדגישים את הצורך של ישראל לשמור על עצמאות אסטרטגית. «הסתמכות מופרזת על כל מעצמה חיצונית כרוכה בסיכונים, כפי שהראתה ההיסטוריה היהודית», מציין עיתונאי.
מסקנות
נוכחותו של טראמפ משמשת גורם נוסף להעמקת השסעים הפנימיים בישראל, שכבר מפולגת בקווי שבר רבים. מצד אחד, בחוגים מסוימים שולטות תקוות משיחיות הקשורות לשובו של טראמפ; מצד אחר, יש החוששים משחיקת המוסדות הדמוקרטיים הן בארצות הברית והן בישראל.
ללא קשר לטראמפ, על ישראל להתוות דרך משלה, מתוך חזון ברור של העתיד ומחויבות לריבונות. לנוכח השינויים הגאופוליטיים, דרך זו עוברת באשכול הכלכלי האברהמי האזורי, שבו ישראל יכולה לשמש מוקד טכנולוגי מרכזי המגשר בין המערב הקולקטיבי לדרום הגלובלי.
.jpg){kind=link}