קשרים עולמיים
מחקר וארכיון
חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.
עמותת ״דור מוריה״ הגיעה להסכמה על הקמת ״שדולה לפיתוח שיטת הבחירות בישראל״. מטרת השדולה היא לשנות את החקיקה הנוגעת לבחירות המקומיות כדי להסדיר את מעמדן החוקי של מועצות שכונתיות. תהליך רישומה של השדולה הפרלמנטרית בכנסת החל.
פעילות ציבורית אינה מסתכמת בלחם בלבד
כאשר מדברים בישראל על פעילות ציבורית, הכוונה לרוב היא לסיוע ישיר: למשל איסוף וחלוקה של מזון, מצרכים בסיסיים, בגדים, רהיטים וכדומה. לעיתים נכללים בכך גם הכשרות וסמינרים, מפגשים והרצאות.
אך פעיל ציבור אינו חי על הלחם לבדו. ביכולתו גם לשפר את חייהם של אנשים — של קבוצה או קהילה. שיפור מצבן החברתי־כלכלי הכולל נעשה באמצעות השפעה על תהליכים חברתיים־פוליטיים. השפעה מסוג זה דורשת כלים מיוחדים, מיומנויות וידע. יש להבין היטב את הבעיה ולהגדיר באופן מקצועי את היעדים להשפעה חברתית־פוליטית. נוסף על כך, יש לדעת לגבש קבוצות השפעה ולהשתמש בכלי שדלנות.
עמותת ״דור מוריה״ חקרה במשך 6 שנים תהליכים חברתיים־פוליטיים בישראל. מומחי הארגון עבדו בקלפיות, ערכו תחקירים עיתונאיים ומחקרים סוציולוגיים והכינו ניתוחים של היבטים שונים בחיי הציבור בישראל.
במקביל הופעלו תוכניות התנדבות, כגון ״עיר נקייה״ ו״בית הספר לסולידריות״. במשך שנתיים רצופות השתתפה ״דור מוריה״ בארגון ״בלוגר־פסט״ בחיפה. הושקו יוזמות ציבוריות כגון ״פורמט חיפה״ ו״ביזור ישראל״.
״דור מוריה״ קיימה מיזמים עם נציגי המיעוט דובר הערבית וחקרה את אתגרי יצירת הסולידריות בקרב דוברי הרוסית בישראל.
2023 — שנה של מחקרים ודאגות
בשנת 2023 התמקדה ״דור מוריה״ בחקר עמדות הישראלים כלפי סוגיות המפלגות את החברה הישראלית.
מומחי הארגון ערכו 6 מחקרים סוציולוגיים. נבדקו עמדות הישראלים כלפי הסכסוך הרוסי־אוקראיני וכלפי הרפורמה המשפטית. נערך דירוג של מנהיגי העולם המשפיעים ביותר במזרח התיכון. נבדקו הציפיות לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2024, וכן תמונת העתיד של ישראל לאחר המלחמה בחמאס.
במקביל נערכו דיוני מומחים והוכנו חומרים אנליטיים. שאלה אחת הייתה חשובה לנו במיוחד: ״מה יש לעשות כדי לצמצם את הסיכונים החברתיים הנובעים מעימות אזרחי אפשרי?״. התקיימו דיונים סוערים עם בלוגרים ואנשי מדע המדינה, פעילים חברתיים ואנשי עסקים. כל מחקרינו ותוצאות הדיונים פורסמו בתקשורת הישראלית ברוסית, באנגלית ובעברית.
מומחי ״דור מוריה״ נפגשו עם חברי כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה. בפגישות נדונו כלים שונים להפחתת העימות החברתי.
מרכיב אזורי מול עירייה ייצוגית־יחסית
מהשכונה להחלטות העירוניות
השפעת התושבים
פגישותינו הרבות עם פעילים חברתיים ועם נבחרי ציבור אפשרו לנו להבין דבר חשוב: כדי שדרישות המחאה יהפכו לצעדים מעשיים של פיתוח חברתי־כלכלי, יש להתחיל בשינוי מלמטה. הצעד הראשון הוא להשפיע על הבית, הרחוב והשכונה שבהם אנו חיים. לתושבי הערים צריכים להיות כלים להשפיע על מועצות העיר ועל ראשי הערים. עסקאות קואליציוניות בין רשימות שונות צריכות להפוך לנחלת העבר, ומועצות העיר צריכות להיות כלי לפיתוח המרחב העירוני ולשיפור איכות חייהם של התושבים.
ייצוג השכונה
לשם כך הוחלט בשלב הראשון לפעול להסדרת מעמדן החוקי של מועצות שכונתיות בערי ישראל. יש לאפשר לתושבים לבחור לייצוג ענייניהם במועצת העיר לא רק חברי מפלגות כלשהן, אלא אנשים המתגוררים בקרבתם, מכירים את בעיות השכונה ומעוניינים בפיתוחה.
מבחינה היסטורית התפתחה שיטת הבחירות בישראל על בסיס ייצוג יחסי, שתרם להיווצרות מפלגות רבות. הדבר עורר ביקורת על כוחן המופרז של מפלגות קטנות, המוביל לתחלופה תכופה של ממשלות ולחוסר יציבות פוליטית.
גם הבחירות המקומיות נערכות בשיטה יחסית. מצביעים לרשימות מפלגתיות או לקבוצות ציבוריות מסוימות. רשימות אלה אינן קשורות לשטחיהן ולאינטרסים של שכונות מסוימות בערים.
הסדרת מעמדן החוקי של מועצות שכונתיות במסגרת החקיקה הנוגעת לבחירות המקומיות תאפשר לשפר את שיטת הבחירות. היא תוכל להכניס מרכיב של בחירה אזורית אל שורותיהן הסדורות של רשימות מפלגתיות וקבוצות המונהגות בידי פקידים עירוניים.
שדולה לפיתוח חקיקת הבחירות
נכון למועד הפרסום, מועצות שכונתיות הן קבוצות שהכריזו על עצמן, ומועצת העיר עשויה להכיר בהן — או שלא להכיר בהן. אם קבוצה כזו מתנגדת לראש העיר, הוא יכול להקים קבוצה נוספת שהכריזה על עצמה, וכך לתמרן בקלות את דעתם של תושבי השכונה.
אך כיצד מסדירים בחקיקה את מעמדן של מועצות שכונתיות? מומחי ״דור מוריה״ נפגשו לאורך שנת 2023 עם נבחרי ציבור ועם כוחות פוליטיים שונים. צעד מעשי להקמת השדולה התאפשר בזכות חבר כנסת מהליכוד. את שמו נשמור לעת עתה בסוד, כדי שלא לפגוע בתהליך. הפגישה עמו התקיימה ב־15 בינואר 2024, והוא תמך ברעיון מיד. כך החל תהליך הקמת ״השדולה לפיתוח שיטת הבחירות בישראל״, שמטרותיה כוללות הסדרת מעמדן החוקי של מועצות שכונתיות.
לדעתנו, שדולה פרלמנטרית היא כלי השפעה חשוב. זו זירה שבה אפשר לכנס את כל בעלי העניין ולהזמין נציגים ממשרדי ממשלה ומרשויות. זו זירה לדיון בנהלים ובעקרונות הקשר שבין המועצות השכונתיות לבין מועצות העיר וראשי הערים, וכן באחריותן ובסמכויותיהן של המועצות השכונתיות כמסגרות להתארגנות עצמית של תושבים מלמטה.
רק באמצעות פעילות שדלנית אפשר להשפיע בפועל על מצבן החברתי־כלכלי של קבוצות אוכלוסייה שונות. הימנעות של ארגונים לא־ממשלתיים משימוש במנגנונים אלה עשויה להעיד על דבר אחד: חוסר בשלותם של כלי ההשפעה הציבורית על קבלת החלטות פוליטיות ועל יישומן.
