״אם חזבאללה יורה עלינו, אנחנו מכים באיראן. פגיעת זרועות התמנון האיראני בתוך גבולות ישראל תיגבה בתוך גבולות איראן״, אמר נפתלי בנט ב-19 באוגוסט בכנס הביטחון של מפלגת ״ביחד״ בתל אביב. ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר הציג את הדוקטרינה שעמה הוא יוצא לבחירות ב-27 באוקטובר.

הנאום בנוי כרשימת קונספציות ותיקונים להן. המילה ״קונספציה״ בשפה הפוליטית הישראלית מציינת הנחת יסוד אסטרטגית שכשלה, תחילה בנוסח 1973 ולאחר מכן בנוסח 6 באוקטובר 2023.

הקונספציה הראשונה: איראן מגיבה נגד ישראל על תקיפות ישראליות בלבנון. התיקון: כל ירי של חזבאללה ייענה בתקיפה באיראן.

הקונספציה השנייה: קטר היא מדינה מורכבת. התיקון: קטר מוכרזת כמדינת אויב.

הקונספציה השלישית: טורקיה וקטר הוכנסו למועצת השלום, גוף הפיקוח על עזה שלאחר המלחמה. התיקון: שתי המדינות מוצאות מעזה, מצרים נכנסת במקומן, וחופש הפעולה הישראלי נשמר.

התיקון הרביעי הוא פנימי. בנט הציע לראות בחצי מיליון כלי הנשק הבלתי חוקיים בתוך גבולות ישראל בעיה ביטחונית ולא פלילית: צה״ל ושב״כ במקום המשטרה, ומקומות האחסון מוכרזים שטח צבאי סגור.

בהמשך הגיעו נתוני הגיוס.

לצה״ל חסרים כ-20 אלף חיילים, ובמקביל כ-100 אלף צעירים חרדים בריאים אינם משרתים. יורם כהן ממפלגת ״ישר״ של גדי איזנקוט העלה אפשרות לפטור 30 אחוז ממחזור הגיוס. בנט השיב לו ישירות: ״ברגע שמתחילים רעיונות כמו פטור ל-30 אחוז, ועדות ומתווים, כולנו כבר היינו שם ויודעים מניסיון בדיוק איך זה ייגמר. בכלום. עוד סיבוב על חשבון עוד פוליטיקאי תמים, ואף חרדי לא יגויס״.

יאיר לפיד, מספר שתיים ברשימה, פתח את חלקו ללא הקדמות: ״המשבר המדיני נוצר לא רק בגלל הנסיבות, אלא גם בגלל רשלנותה, יהירותה וחובבנותה של ממשלת ישראל״.

הוא מנה שש מטרות לפי הסדר.

הראשונה — היחסים עם ארצות הברית והשבת המעמד הדו־מפלגתי.

השנייה — אירופה, נאט״ו ועבודה מול דעת הקהל בספרד, בצרפת ובאירלנד.

השלישית — התפוצות כנכס אסטרטגי.

הרביעית — השתלבות באזור בהישענות על מצרים ואיחוד האמירויות.

החמישית — חיבור הכלכלה למדיניות החוץ.

השישית — בנייה מחדש של ההסברה.

כראיה למטרה הראשונה הפנה לפיד להצבעה ביולי בבית הנבחרים. התיקון של תומאס מאסי להפסקת הסיוע לישראל נדחה ברוב של 314 מול 104. מתוך 104 התומכים, 103 היו דמוקרטים.

משם עבר למזכר האמריקאי־ישראלי על סיוע צבאי, שנחתם ב-2016 בתקופת ברק אובמה. המזכר מעניק לישראל 38 מיליארד דולר בעשר שנים, מתוכם 3,3 מיליארד בשנה במסגרת Foreign Military Financing ו-500 מיליון בשנה לתוכניות משותפות להגנה מפני טילים, והוא יפקע ב-2028. זהו מסמך דו־צדדי אמריקאי־ישראלי, ולא מזכר אמריקאי־איראני.

״אסור לוותר על המזכר. צריך להילחם עליו. הוויתור הוא טעות חמורה של נתניהו״, אמר לפיד. מאז מאי פועל בנימין נתניהו בפומבי לאיפוס רכיב המענקים של Foreign Military Financing תוך שמירת רכיב ההגנה מפני טילים; הוא תמך בהחלטתו של חבר הקונגרס מרלין סטוצמן על מזכר חדש המבוסס על מסחר, וחזר על כך בוושינגטון בסוף יולי.

בעניין קטר בנט ולפיד מסכימים; לפיד הגיש עוד בפברואר הצעת חוק להכרה בקטר כמדינת אויב. הם מסכימים גם בעניין ערב הסעודית: הסכם נותר המטרה העיקרית, ויש למנוע העשרת אורניום על אדמת סעודיה בכל מחיר. הם חלוקים בנקודה אחת — טורקיה. בנט מוציא אותה מעזה, ולפיד מציע מנגנון המפחית את הסיכון לעימות ישיר ואומר שהמשימה היא למנוע סכסוכים אזוריים ולא להרבות בהם.

המזכר יפקע ב-2028, המשא ומתן על מזכר חדש כבר נפתח, ותנהל אותו הממשלה שתקום אחרי 27 באוקטובר. נתניהו הספיק להפוך את הסיוע מדבר שישראל מגינה עליו לדבר שישראל מתמקחת עליו. לפיד יכול לדרוש להילחם על המזכר, אך אינו יכול לנקוב בסכום: באותה הצבעה שבה הוא מוכיח את עתודת התמיכה, 103 דמוקרטים הצביעו בעד הפסקת הסיוע. את מה שנמסר מחזירים בתנאים של אחרים.