ביזור: הכוח לכל בית

חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.

דמיינו: קולכם נשמע בכל בית ובכל פינה בארץ. זהו רעיון הביזור — שינוי במודל המדינה שנועד להפוך כל אחד מאיתנו לחוליה חשובה בקבלת ההחלטות.

פרויקט זה נועד לחזק את השפעתכם על גיבוש החלטות פוליטיות ועל מימושן. הוא מבקש ליצור מודל ממשל שבו לקהילות המקומיות תפקיד מכריע בכל הרמות — מהשכונה הקטנה ביותר ועד למדינה כולה.

הרעיון המרכזי הוא עקרון הסובסידיאריות: סוגיות שלטוניות צריכות להיפתר במקום שבו אנשים חיים ועובדים, וברמה שבה ההחלטות יכולות להיות יעילות ביותר. כך אפשר להבין טוב יותר את הבעיות הקרובות ביותר לליבו של כל אחד מאיתנו ולתת להן מענה מדויק יותר.

לב הפרויקט הוא הכרה חוקית בגופי ההתארגנות העצמית של הציבור באמצעות חוק חשוב. חוק זה אמור לעודד פיתוח טכנולוגיות חדשות ושימור מסורות, ולאפשר לשלב ביניהם במסגרת של חדשנות.

ביזור הוא הזדמנות לכל אדם להשמיע את קולו, להשתתף ולהשפיע על עתיד המדינה.

תיאור המודל

הקמת פרלמנטים אזוריים על בסיס 7 המחוזות שאליהם מחולקת ישראל, בהתאם למודל של משרד הפנים הישראלי.

ייבחרו 7 פרלמנטים אזוריים ויואצלו להם סמכויות ומשאבים מתאימים למימוש תפקידם, לרבות גביית חלק מהמיסים.

שינוי שיטת הבחירות באמצעות הקמת פרלמנט דו־ביתי במקום הכנסת:

נציגי הבית התחתון ייבחרו מטעם הפרלמנטים האזוריים בשיטת בחירות רובנית;

נציגי הבית העליון ייבחרו בשיטת בחירות יחסית. נציגי הפרלמנטים האזוריים ייבחרו בשיטת בחירות רובנית.

החלוקה לשני בתים נועדה להפריד בין המגמות הצנטריפוגליות והצנטריפטליות הקיימות בכל מדינה פדרלית. הבית התחתון, שאפשר לכנותו הבית האזורי, מייצג את האינטרסים של האזורים ברמה הפדרלית ושואף תמיד לקבל סמכויות רבות יותר ועצמאות רבה יותר. הבית העליון, שאותו הייתי מכנה הבית הפוליטי, מרסן את המגמות הבדלניות.
הבית העליון של הכנסת יקבל חוקים פדרליים וחוקים הקשורים לאשרור הסכמים בין־לאומיים.
הבית העליון ייבחר ברשימות מפלגתיות ויאפשר תחרות בין האידאולוגיות של המפלגות.
הבית התחתון ייבחר בשיטת בחירות רובנית בידי האזורים עצמם, עם מספר שווה של נציגים מכל אזור.

קהילות מקומיות וכלים להשתתפות

הגברת היכולת והמעורבות של קהילות מקומיות בפתרון בעיות היישובים והאזור תחייב:

• חיזוק הסולידריות של הקהילות המקומיות בפתרון בעיות באזור מגוריהן ושיפור יכולתן באמצעות תוכניות חינוך מיוחדות וקבועות;
  מוצע לפתח סולידריות והתארגנות עצמית בהתאם למודל 4C
• סיוע בהקמת מסגרות ציבוריות מתאימות, כגון מועצות ציבוריות לצד הרשויות המקומיות וגופי התארגנות עצמית של התושבים;
  הכרה בחוק בגופי ההתארגנות העצמית של התושבים והאצלת סמכויות לפתרון הבעיות החברתיות־כלכליות באזור מגוריהם.
• הנהגת מדד הפיתוח האנושי כמדד משולב להתפתחות התחום החברתי ולשקיפות מערכות הממשל. התאמת המדדים הקיימים במודל הפיתוח האנושי של UNDP לצורכי הניהול החברתי־כלכלי האזורי והמקומי.
• הנהגת מודלים כלכליים המותאמים למאפיינים האזוריים ומתמקדים באינטרסים של הקהילות המקומיות.
  שיפור החקיקה בתחום התנועה הקואופרטיבית, לרבות בענף הבנייה;
• פיתוח דיאלוג חברתי ברמה האזורית באמצעות כלים תלת־צדדיים.

תיאור הפעילות

• מחקר על עמדות הציבור כלפי רעיון הפדרליזציה, לרבות ככלי ליישוב בדרכי שלום של הסכסוך הערבי־ישראלי;
• הכנת מסמך ניתוח על מנגנוני ביזור אפשריים ועל השינויים הנדרשים במסגרת הרגולטורית;
• ייזום דיון ציבורי וקמפיין הסברה שיבנו דעת קהל התומכת בתהליך;
• פיתוח קמפיין לקידום רעיון הפדרליזציה באמצעות התגייסות חברתית, שדלנות ובחירות.