אנו מציגים את תוצאותיו של מחקר ייעודי של דעת הקהל בישראל, שערך מכון המחקר הסוציולוגי ״גיאוקרטוגרפיה״ על פי שאלון שפיתחו מומחי ״דור מוריה״.

מרץ 2026.

המחקר מנתח כיצד ישראלים תופסים את היוזמה הגאופוליטית החדשה — הקמתה של ברית אזורית, ״הברית המשושה״, וכן את הערכתם לתפקידם של שחקנים בין־לאומיים ולאיכות עבודתם של כלי התקשורת.

נתוני המחקר המרכזיים:

  • מדגם: 1010 משיבים, במדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, לרבות המגזר היהודי והמגזר הערבי.
  • שיטה: סקר אינטרנטי ייעודי.
  • טעות דגימה: ±3.1%.

המסקנות המרכזיות:

1. המובילות ביציבות האזורית

למרות ריבוי הקטבים בעולם בן זמננו, החברה הישראלית ממשיכה לראות בארצות הברית את הערבה המרכזית ליציבות באזור (44.1%). במקום השני נמצאות מדינות המפרץ הפרסי (23.2%), ואת תפקידן מעריכים במיוחד ישראלים חילונים.

2. התמיכה ב״ברית המשושה״

יוזמתו של ראש הממשלה נתניהו להקמת ברית מהודו ועד קרן אפריקה נתפסת בציבור בעיקר בחיוב:

  • 60.6% מהנשאלים בטוחים שהקמת הברית תחזק את ביטחונה של ישראל.
  • 31.1% מהמשיבים רואים במיזם אסטרטגיה דיפלומטית בעלת פוטנציאל, ולא רק יחסי ציבור פוליטיים.
  • את האופטימיות הרבה ביותר בנוגע למימוש המיזם מפגינים המגזרים הדתיים והמסורתיים: עד 55.4% מאמינים בהצלחתו בשנים הקרובות.
3. הרתעת איראן וטורקיה

המשיבים מצפים ש״הברית המשושה״ תהיה כלי יעיל להפעלת לחץ על הצירים הרדיקליים:

  • החלשת ״הציר השיעי״ (איראן): מדד ההשפעה הצפויה עומד על +39.7.
  • החלשת ״הציר הסוני״ (טורקיה, חמאס): מדד הציפיות עומד על +28.9.
  • בכל קבוצות האוכלוסייה, הציפייה להחלשת האיום האיראני גבוהה מן הציפייה להחלשת האיום הטורקי.
4. ביקורת התקשורת: מחסור באיזון

הישראלים מפגינים ביקורתיות מתונה כלפי איכות הסיקור של הפוליטיקה הבין־לאומית:

  • מאזן ההערכות לאיכות עבודתם של כלי התקשורת נותר שלילי בכל הקבוצות.
  • הסיקור המאוזן ביותר הוא, לדעת המשיבים, סיקור מדיניותה של איראן (+7.7).
  • הסיקור הפחות מאוזן והלוקה ביותר במחסור במידע הוא סיקור מדיניותה של סין (-12.2).
5. רוסיה בראי דעת הקהל הישראלית

נתוני הדוח מצביעים על יחס מסויג של הישראלים לתפקידה של רוסיה באזור ועל מבט ביקורתי על האופן שבו מדיניותה מוצגת בתקשורת:

  • פוטנציאל נמוך להשפעה על היציבות: רק 2.6% מהנשאלים, שיעור הנמוך מטעות הדגימה הסטטיסטית, סבורים שרוסיה מסוגלת לתרום יותר מכל גורם אחר ליציבות במזרח התיכון. לשם השוואה, תרומתה של ארצות הברית מוערכת ב-44.1%, ותרומתן של מדינות המפרץ הפרסי — ב-23.2%.
  • מחסור באיזון בתקשורת: סיקור המדיניות הרוסית בתקשורת הישראלית נתפס כבלתי מאוזן. מדד ״מאזן ההערכות״ לגבי רוסיה עמד על –7.6, נתון המצביע על דומיננטיות של ביקורת על איכות העבודה העיתונאית בתחום זה. כמעט 40% מהמשיבים התקשו להעריך עד כמה כלי התקשורת מציגים מידע על רוסיה באופן מאוזן.

הנתונים המלאים של תוצאות המחקר