רוב הישראלים רואים בטורקיה מקור לאיומים ולסיכונים לביטחון המדינה — במיוחד בהקשר של מזרח ירושלים, עזה וההסדרה האזורית. אך הדאגה אינה מעידה על נכונות לנקוט קו נוקשה: בתשובות שולטת העדפה לפיקוח ולהגבלה, ולא להסלמה. אלה ממצאי סקר שערך מרכז ״דור מוריה״ במאי–יוני 2026 בקרב 1007 משיבים.

טורקיה כאיום

תמונת דעת הקהל מאופיינת בחשדנות ובשליליות. התשובה השכיחה ביותר היא ״איום אסטרטגי חמור״: כך מגדירים את טורקיה 34.4% מהנשאלים. 28.5% נוספים סבורים שהיא מדינה לא ידידותית, אף שאינה איום ישיר על ביטחון ישראל. שיעור ההערכות החיוביות נמוך ביותר: רק 4.9% רואים בטורקיה מדינה ידידותית או מדינה בעלת פוטנציאל ליחסים ידידותיים.

עם זאת, הנושא נמצא בשדה הראייה של הרוב: 18.3% עוקבים אחריו בקביעות, ועוד 41.4% — מדי פעם.

מזרח ירושלים — קו השבר החריף ביותר

הפעילות הדיפלומטית של טורקיה במזרח ירושלים מעוררת בעיקר תגובה שלילית: 38.6% מעריכים אותה באופן שלילי מאוד, ועוד 21.7% — באופן שלילי למדי. שיעור ההערכות החיוביות מסתכם ב־11.3% בלבד.

היחס למיזמים החינוכיים, התרבותיים והדתיים של טורקיה בעיר מעט מתון יותר, אך גם הוא שלילי ברובו: 55.4% הערכות שליליות לעומת 14.0% חיוביות. רוב המשיבים אינם מוכנים להתיר פעילות כזאת ללא מגבלות: 45.5% סבורים שניתן להתירה רק בתנאים מוגבלים ותחת פיקוח הדוק, ועוד 26.0% רואים בה תועלת אפשרית, אך מתעקשים על פיקוח ישראלי.

עזה וההסדרה האזורית

התפקיד האפשרי של טורקיה בהסדרה בעזה לאחר המלחמה נתפס לרוב דרך פריזמה של איומים: 36.7% סבורים שהוא ייצור סיכונים חמורים לביטחון ישראל ועלול לחזק כוחות עוינים, ועוד 28.2% מזהים סיכונים שניתן להגביל באמצעות ערבויות בין־לאומיות. דפוס תשובות דומה מופיע גם ביחס לתרחיש של התחזקות טורקיה על רקע משא ומתן אפשרי בין ארצות הברית לאיראן.

השבר העיקרי — לאומי

קו הפילוג היציב עובר בין המגזר היהודי למגזר הערבי. 39.9% מהיהודים מגדירים את טורקיה כאיום אסטרטגי חמור, לעומת 5.0% בלבד מהערבים. 52.4% מהיהודים תומכים בפיקוח הדוק על הפעילות הטורקית במזרח ירושלים, לעומת 9.3% מהערבים. 45.3% מהיהודים ו־8.1% מהערבים בוחרים בתרחיש המדאיג ביותר של התחזקות טורקיה בתהליך האזורי. במגזר הערבי גבוהים במידה ניכרת הן שיעור ההערכות החיוביות והן שיעור המתקשים להשיב.

הבדלים לפי רמת דתיות בולטים ביותר בשאלות על איומים ופיקוח. דתיים וחרדים נוטים יותר מאחרים להגדיר את טורקיה כאיום חמור (44.6%), לתמוך במשטר הגבלות נוקשה במזרח ירושלים (64.5%) ולראות סיכונים חמורים בתפקידה האפשרי של טורקיה בעזה (56.0%).

פרגמטיות ואיפוק

תפיסה שלילית של טורקיה אינה מתורגמת אוטומטית לתמיכה בעימות. בשאלה על עמדת ישראל במחלוקות בין יוון לטורקיה, 41.3% משיבים שעל ישראל להימנע ממעורבות, ורק 35.8% — שעליה לתמוך ביוון באופן פעיל יותר. בשאלה על התנהגות אזרבייג׳ן במקרה של עימות, הציפייה השכיחה ביותר היא לניטרליות (36.4%).

חלק מהתשובות משקפות לא רק תפיסת איום נוקשה, אלא גם פרגמטיות: 28.2% סבורים שניתן להגביל את הסיכונים שבהשתתפות טורקיה בעזה באמצעות ערבויות בין־לאומיות, ו־25.4% רואים בשיתוף הפעולה בין טורקיה לארצות הברית גם סיכונים וגם הזדמנויות ליציבות אזורית.

הסקר נערך על ידי מרכז ״דור מוריה״ במאי–יוני 2026. המדגם כלל 1007 משיבים ומייצג משתמשי אינטרנט בני 18 ומעלה; המגזר היהודי והמגזר הערבי מיוצגים בהתאם לחלקם באוכלוסייה. טעות הדגימה המרבית היא ±3.1%, ברמת ביטחון של 95%.