הערכת יעילותה של מערכת המשפט

חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.

אמון במערכת המשפט

63% מהאוכלוסייה משוכנעים שיש צורך ברפורמה משפטית, ובקרב בעלי דעה בנושא — 72%, טבלה 2. משיבים שנולדו במדינות ברית המועצות לשעבר מציינים צורך כזה פחות מאחרים: 52% לעומת 63% ו־74% בקרב ילידי ישראל והמדינות האחרות בהתאמה. הם גם משיבים בתדירות גבוהה יותר שאינם יודעים — 19% לעומת 6% ו־12% בהתאמה. טבלה 2.1, תרשים 2

1. האם לדעתכם יש צורך ברפורמה כלשהי במערכת המשפט הישראלית?

מהימין הקיצוני לשמאל הקיצוני

באשר לעמדות הפוליטיות, יש לציין מגמה של התחזקות הדרישה לרפורמה במערכת המשפט במעבר מהשמאל הקיצוני לימין הקיצוני. מקדם המתאם של פירסון -0.94 בין עמדות פוליטיות — מימין לשמאל — לבין הערכת הצורך ברפורמה משפטית מצביע על קשר ליניארי שלילי חזק בין המשתנים. במעבר מעמדות ימין לשמאל יורד שיעור המשיבים הסבורים שיש צורך ברפורמה משפטית, ועולה שיעור הסבורים שאין צורך כזה. המאמר מתאר את המתאם -0.94 כקשר חזק ומובהק סטטיסטית.

מעניין גם כי ילידי מדינות ברית המועצות לשעבר רואים פחות מאחרים צורך ברפורמה — 52% מסכימים לכך, לעומת 63% ו־74% בקרב ילידי ישראל והמדינות האחרות — ומציינים יותר שאין צורך ברפורמה — 29% לעומת 26% ו־20% בהתאמה — וכן מתקשים יותר מאחרים לענות על השאלה — 19% לעומת 12% ו־6% בהתאמה. לנוכח ערכי מדד העניין הנמוכים ביותר בקבוצה זו בנושא הרפורמה המשפטית — ראו טבלה 1.1 לעיל — הנתונים על רמת הידע הנמוכה ביותר בנושא נראים הגיוניים למדי.

2.1. התפלגות התשובות על הצורך ברפורמה משפטית, לפי גיל, ארץ לידה ועמדה פוליטית:

הצורך ברפורמה במערכת המשפט

הצורך ברפורמה: ארץ לידה

ילידי ישראל	63.0%
ילידי ברית המועצות	52.0%
מדינות אחרות	74.0%

התרשים המקורי

הצורך ברפורמה: עמדה פוליטית

ימין	85.0%
ימין מתון	74.0%
מרכז	50.0%
שמאל מתון	50.0%
שמאל	34.0%

התרשים המקורי

תרשים 2.

60% מהמשיבים בכלל המדגם, ו־67% מקרב בעלי הדעה בנושא, מציינים בסך הכול שמערכת המשפט הישראלית אינה יעילה או שיעילותה מעטה. טבלה 3

3. לדעתכם, באיזו מידה פועלת כיום מערכת המשפט הישראלית ביעילות?

יעילות מערכת המשפט

בהערכת יעילותה של מערכת המשפט, בדומה לשאלה הקודמת, התשובות השונות ביותר הן של משיבים שנולדו במדינות ברית המועצות לשעבר. הם מציינים יותר שהיא יעילה — 35% לעומת 19% ו־24% בקרב ילידי ישראל והמדינות האחרות — ופחות שאינה יעילה: 14% לעומת 23% ו־33% בהתאמה. טבלה 3.1

הערכת יעילותה של מערכת המשפט קשורה גם לעמדות פוליטיות. במעבר ממשיבים בעלי עמדות ימין למשיבים בעלי עמדות שמאל עולה הערכת היעילות, כפי שניכר בתרשים 3.

3.1. הערכת יעילותה של מערכת המשפט הישראלית

הערכת יעילות בתי המשפט

יעילים למדי או באופן מלאיעילות מועטה או היעדר יעילות

ימין	יעילים למדי או באופן מלא14.0% יעילות מועטה או היעדר יעילות78.0%
ימין מתון	יעילים למדי או באופן מלא21.0% יעילות מועטה או היעדר יעילות71.0%
מרכז	יעילים למדי או באופן מלא38.0% יעילות מועטה או היעדר יעילות50.0%
שמאל מתון	יעילים למדי או באופן מלא52.0% יעילות מועטה או היעדר יעילות42.0%
שמאל	יעילים למדי או באופן מלא56.0% יעילות מועטה או היעדר יעילות28.0%

התרשים המקורי

תרשים 3.

ביורוקרטיה במערכת

מן הנתונים בטבלה 4 עולה שהמשיבים מסכימים בתדירות הגבוהה ביותר כי במערכת המשפט יש ביורוקרטיה מופרזת, דחיינות וסחבת רבה — כך אמרו 61% מהמשיבים. במקום השני בחשיבות הבעיה נמצא היעדר שקיפות במערכת המשפט — 36%. כשליש מהמשיבים בכל אחת מהאפשרויות משוכנעים שחלק מן השופטים אינם מקצועיים דיים וששופטים מסוימים מושחתים.

4. באיזו מידה אתם מסכימים או אינכם מסכימים עם כל אחת מהאמירות הבאות על מאפייניה של מערכת המשפט כיום?

מדדי הבעייתיות

ערכנו הערכה מפורטת יותר של הבעייתיות בהיבטים שונים של תפקוד מערכת המשפט באמצעות חישוב מדד הבעיות. נוסחת החישוב: n1 + ½ n2 – n3.

תרשים 4 מציג את תוצאות החישובים. הוא מראה כי הטענה העיקרית של הישראלים כלפי מערכת המשפט נוגעת לביורוקרטיה ולפעולתה האיטית. אשר ליכולתה לעמוד בלחצים מצד הכנסת ולפקח על אופיין הדמוקרטי של החלטות פוליטיות, היבט זה של תפקודה דווקא משביע את רצון חלקה הגדול של האוכלוסייה, ובוודאי אינו נמנה עם הבעיות המרכזיות.

מדדי הבעיות במערכת המשפט

−1000+100

ביורוקרטיה וסחבת	+68.0 נק׳ מדד
מקצועיות לא מספקת	+27.5 נק׳ מדד
שחיתות	+16.5 נק׳ מדד
חוסר שקיפות	+28.5 נק׳ מדד
לחצי הכנסת והממשלה	-0.5 נק׳ מדד
פיקוח על החלטות דמוקרטיות	+3.0 נק׳ מדד

התרשים המקורי

תרשים 4.

הטענה העיקרית כלפי בתי המשפט

תרשים מדדי הבעיות במערכת המשפט מעלה לדעתנו נקודה מעניינת נוספת. ממשלת נתניהו מנמקת את הצורך ברפורמה בכך שיש לרסן את השפעתה המופרזת של הרשות השופטת על חקיקה. חברי הקואליציה מסבירים שהם מבקשים להעביר סמכויות רבות יותר מחבר שופטים שאינו נבחר לנבחרי ציבור. הנמקה זו מסתמכת על ניסיון בין־לאומי, אך לא על צורכי האוכלוסייה ודרישותיה בישראל. המדדים שחישבנו על בסיס הערכות המשיבים בנוגע לבעיות מערכת המשפט מראים כי הטענה העיקרית כלפי בתי המשפט היא ביורוקרטיה מופרזת, דחיינות וסחבת רבה. הסוגיות הקשורות לפיקוח של מערכת המשפט הנוכחית על החלטות פוליטיות, וליחסיה עם המערכת הפוליטית בכלל, מוזכרות כבעיה בתדירות הנמוכה ביותר. בעיה זו עלתה על הפרק רק בעקבות קידום הרפורמה החדשה. גם משום כך, הגיוני למדי ש־הרפורמה לפחות לא עוררה תמיכה ציבורית, אלא נתנה עילה לראות בה אמצעי לפתרון בעיות פרטיות.

בולט כי ברוב המדדים שיעור הטענות הנמוך ביותר כלפי מערכת המשפט נרשם בקרב משיבים שנולדו במדינות ברית המועצות לשעבר. בטבלה 4.1 ובתרשים 5 אפשר לראות שהעקומה האפורה המתארת את תשובות יוצאי ברית המועצות לשעבר נמצאת מתחת לאחרות. זהו ביטוי חזותי לערכים הנמוכים ביותר של ההערכות השליליות על מערכת המשפט הישראלית בקרב האוכלוסייה המכונה כאן דוברת רוסית.

4.1. התפלגות התשובות ״מסכימים״ לכל אחת מהאמירות על מאפייניה של מערכת המשפט כיום, לפי ארץ לידה)

הערכות שליליות

טענות כלפי בתי המשפט: השוואת קבוצות

ילידי ישראלילידי ברית המועצות

ביורוקרטיה וסחבת	ילידי ישראל60.0% ילידי ברית המועצות55.0%
מקצועיות לא מספקת	ילידי ישראל34.0% ילידי ברית המועצות30.0%
שחיתות	ילידי ישראל34.0% ילידי ברית המועצות26.0%
חוסר שקיפות	ילידי ישראל36.0% ילידי ברית המועצות29.0%
לחצי הכנסת והממשלה	ילידי ישראל18.0% ילידי ברית המועצות23.0%
פיקוח על החלטות דמוקרטיות	ילידי ישראל26.0% ילידי ברית המועצות13.0%

התרשים המקורי

טענותיהם של ילידי מדינות אחרות

ביורוקרטיה וסחבת	78.0%
מקצועיות לא מספקת	37.0%
שחיתות	31.0%
חוסר שקיפות	48.0%
לחצי הכנסת והממשלה	27.0%
פיקוח על החלטות דמוקרטיות	31.0%

התרשים המקורי

תרשים 5.

לנוכח שיעורי התשובות שתוארו לעיל, המעידים על חוסר שביעות רצון מתפקוד מערכת המשפט, צפוי למדי ש־שיעורי חוסר האמון בה עולים במידה ניכרת על שיעורי האמון. יותר ממחצית המשיבים מדווחים על דרגות שונות של חוסר אמון בבתי המשפט, וכל משיב חמישי נחרץ בכך ואינו נותן בהם אמון כלל. על דרגות שונות של אמון מדווחים רק מעט יותר משליש, ורק 9% מהמשיבים נותנים בהם אמון מלא. טבלה 5

5. באיזו מידה אתם נותנים כיום אמון במערכת המשפט?

טענותיהם של דוברי הרוסית

כפי שצוין לעיל, המשיבים שנולדו במדינות ברית המועצות לשעבר מעלים פחות טענות מאחרים כלפי מערכת המשפט, מתאפיינים ברמת העניין והידע הנמוכה ביותר בנושא הרפורמה, וכן, לפי הנתונים בטבלה 5.1, מתאפיינים ברמת האמון הגבוהה ביותר במוסד זה.

מדדי האמון או חוסר האמון בכל קבוצת אוכלוסייה, המחושבים כהפרש בין תשובות חיוביות ושליליות בדרגות שונות, ממחישים זאת בבירור רב יותר. ערכים שליליים של המדד משקפים חוסר אמון דומיננטי בבתי המשפט, ולכן במקרים אלה נכון יותר לדבר על מדד חוסר אמון.

מדד חוסר האמון בבתי המשפט בקרב ילידי מדינות ברית המועצות לשעבר הוא -7. בקרב ילידי ישראל וילידי מדינות אחרות הוא גבוה פי 2.5 ופי 4 — -17 ו־-29 בהתאמה.

5.1. באיזו מידה אתם נותנים כיום אמון במערכת המשפט? לפי ארץ לידה

מאזן האמון: ארץ לידה

−1000+100

ילידי ישראל	-17.0 נק׳ מדד
ילידי ברית המועצות	-7.0 נק׳ מדד
מדינות אחרות	-29.0 נק׳ מדד

התרשים המקורי

תרשים 5.1.

גיל ומערכת המשפט

חישוב מחדש של מאזן האמון לפי טבלת המקור 5.2 נותן ‎−32 נקודות בגילי 17–30, ‎−19 בגילי 31–49, ‎−12 בגילי 50–64 ו־‎+10 בקרב בני 65 ומעלה. המאזן חיובי יותר בקבוצות המבוגרות. גבול הגיל 17–39 והערכים ‎−37/−10 בטקסט המקורי אינם תואמים לטבלה; כאן נעשה שימוש בשיעוריה המפורשים. המקור נשמר להשוואה.

מאזן האמון: גיל

−1000+100

17–30	-32.0 נק׳ מדד
31–49	-19.0 נק׳ מדד
50–64	-12.0 נק׳ מדד
65+	+10.0 נק׳ מדד

התרשים המקורי

תרשים 5.2.

5.2 באיזו מידה אתם נותנים כיום אמון במערכת המשפט? לפי גיל, עמדה פוליטית ורמת דתיות

חוסר אמון בבתי המשפט ועמדה פוליטית

לפי עמדה פוליטית, אנשי הימין מתאפיינים בחוסר האמון הרב ביותר בבתי המשפט, ואנשי השמאל באמון, עם ערך חיובי של המדד בקרבם. טבלה 5.2, תרשים 5.3

מאזן האמון: עמדה פוליטית

−1000+100

ימין	-65.0 נק׳ מדד
ימין מתון	-28.0 נק׳ מדד
מרכז	+15.0 נק׳ מדד
שמאל מתון	+37.0 נק׳ מדד
שמאל	+28.0 נק׳ מדד
אחר	-37.0 נק׳ מדד

התרשים המקורי

תרשים 5.3.

מעניין גם שהאוכלוסייה החילונית מתאפיינת יותר באמון מאשר בחוסר אמון בבתי המשפט, כפי שמראה ערכו החיובי של המדד — 10. בכל קבוצות המשיבים האחרות ערך המדד קרוב לאפס — 4 בקרב ערבים נוצרים ומוסלמים — או שלילי מאוד: 38 נקודות שליליות בקרב המסורתיים, -61 בקרב חובשי הכיפות הסרוגות ו־88 נקודות שליליות בקרב החרדים. תרשים 5.4.

מאזן האמון: דתיות

−1000+100

חילונים	+10.0 נק׳ מדד
מסורתיים	-38.0 נק׳ מדד
דתיים	-61.0 נק׳ מדד
חרדים	-88.0 נק׳ מדד
האוכלוסייה הערבית	+4.0 נק׳ מדד

התרשים המקורי

תרשים 5.4.

הטווח הרחב של התשובות בין הקבוצות, הניכר במיוחד בערכי המדדים ובהצגתם בתרשימים — פיזור השיאים — מצביע על שסע עמוק בחברה, לפחות בנוגע לקבוצות ולנושא שנבחנו. אך כמובן, מאחורי הנושא ומאחורי המחלוקות האלה עומדות סתירות עמוקות יותר, היוצרות סיכונים לערעור היציבות החברתית והפוליטית.

ללא ספק, חוסר האמון של רוב האוכלוסייה בבתי המשפט — טבלה 5 — והערכתם כבלתי יעילים או כיעילים במידה מועטה — טבלה 2 — הם סימן למצב של משבר במערכת המשפט, שהוא חלק ממשבר במערכת השלטון המדינתית והפוליטית.בחברה דמוקרטית, כפי שישראל מגדירה את עצמה, הרשות השופטת היא אחת משלוש רשויות השלטון. המערכת המדינתית והמערכת הפוליטית מייצגות היבטים שונים של מערכת כוללת אחת של שלטון, ניהול והסדרת ענייניה הפנימיים והחיצוניים של המדינה, ומעצבות יחד את התהליכים המשפטיים, הפוליטיים והניהוליים במדינה.

רפורמה ומשבר מערכתי

באיזו מידה תואם היגיון זה את תפיסות הציבור? כמעט מחצית המשיבים — 49% — מצהירים בוודאות כי במערכת הפוליטית בישראל יש משבר מערכתי עמוק, ורק 10% מצהירים שאין משבר כזה. שליש מהמשיבים מסכימים בוודאות שקיים משבר, אך אינם רואים בו משבר מערכתי אלא אחד ממשברים פוליטיים רבים שנפתרו בהצלחה. עוד 16% משוכנעים שהמשבר הוא תוצאה של משבר עולמי בדמוקרטיות הפרלמנטריות.

6. באיזו מידה אתם מסכימים או אינכם מסכימים עם כל אחת מהאמירות הבאות על המצב הפוליטי הנוכחי בישראל:

סדר התשובות על קיומו או היעדרו של משבר מסוג זה או אחר במערכת הפוליטית בישראל נראה מעט אחרת, אף שלא באופן משמעותי, כאשר מחשבים את מדדי המשבר במערכת.

ערכי המדד הגבוהים ביותר מתייחסים לאמירה ״המשבר הפוליטי הנוכחי הוא אחד ממשברים רבים בישראל שנפתרו בעבר״ — 10. נמוך ממנה במעט הערך של ״זהו משבר מערכתי עמוק״ — 8. שתי אפשרויות אלה מובילות בתשובות הישראלים.

משבר פוליטי

בנוגע לאמירה ״המשבר הוא חלק ממשבר עולמי בדמוקרטיות הפרלמנטריות״, בקרב המשיבים יש יתרון קל לאי־הסכמה, והמדד הוא -7.5.

רק חלק קטן מן המשיבים טוען שאין משבר פוליטי, כפי שמעיד היתרון הניכר של ההערכות השליליות במדד זה: -44.5, טבלה 6.

לסיכום, רוב מוחלט של המשיבים מסכים שקיים משבר פוליטי בישראל. המחלוקת המרכזית בהערכתו היא אם זהו ביטוי למשבר מערכתי עמוק יותר או משבר שגרתי. נוסף על כך, בתקשורת נדונה האפשרות של משבר חוקתי בישראל — מצב שבו המדינה פועלת בניגוד לחוקתה. אף שלישראל אין חוקה, המאמר טוען שאפשר לדבר על משבר כזה משום שבית המשפט העליון גיבש בפועל חוקה באמצעות פרשנות חוקי היסוד. לפי המאמר, משבר חוקתי משנה את מהותה של המדינה ופוגע בדמוקרטיה.

תוכן

מקורות וחומרי עזר

הפרסום המקורי מקור התצלום · Shaula Haitner · CC BY 2.5 · Modified