הבחירות בארצות הברית: העדפות וציפיות בישראל

חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.

באיזו מידה אתם עוקבים אחר מערכת הבחירות בארצות הברית? (%)

2/3 מהישראלים מביעים עניין רב במערכת הבחירות בארצות הברית, אך רק 16% עוקבים אחר המצב בקביעות. הציבור הדתי בישראל עוקב אחר ההתפתחויות בתדירות נמוכה במידה ניכרת משאר הקבוצות.

עניין במערכת הבחירות

עוקבים	69%
אינם עוקבים	31%

שיעור העוקבים בקביעות או מדי פעם ושיעור מי שאינם עוקבים. בתמונת המקור שיעורים אלה מכונים בטעות מדדים; כאן הם מוצגים כאחוזים.

העניין בנושא אינו מתואם עם רמת ההשכלה או עם ארץ הלידה, ומתואם רק במידה מועטה עם מצב כלכלי טוב יותר. הציבור היהודי מתעניין בנושא בתדירות גבוהה במידה ניכרת מן הציבור הערבי: יותר מ־70% מן הראשונים ו־50% מן האחרונים עוקבים בקביעות או מדי פעם אחר ההתפתחויות.

באיזו מידה אתם עוקבים אחר מערכת הבחירות בארצות הברית? (%) / השכלה, הכנסה, ארץ לידה ולאום.

השכלה · שיעור, %
תשובה	השכלה כללית	השכלה מקצועית	השכלה גבוהה
בקביעות	12.2	16.5	20.1
מדי פעם	51.1	58.6	52.3
לעיתים רחוקות	20.5	12.8	17
כמעט אף פעם	16.2	12.1	10.6

מצב כלכלי · שיעור, %
תשובה	מתחת לממוצע	ממוצע	מעל לממוצע
בקביעות	14.7	20	17.6
מדי פעם	47.1	54.7	59.2
לעיתים רחוקות	20	15.1	17.6
כמעט אף פעם	18.2	10.2	5.6

ארץ לידה · שיעור, %
תשובה	ילידי ישראל	ילידי ברית המועצות לשעבר	מדינות אחרות
בקביעות	15.9	16.9	22.4
מדי פעם	52.8	54.2	49
לעיתים רחוקות	18	20.3	14.3
כמעט אף פעם	13.2	8	14.3

מגזר אוכלוסייה · שיעור, %
תשובה	הציבור היהודי	הציבור הערבי
בקביעות	17	12.4
מדי פעם	55.4	38.5
לעיתים רחוקות	16.8	24.2
כמעט אף פעם	10.7	24.8

באיזו מידה אתם עוקבים אחר מערכת הבחירות בארצות הברית? (%) / מידת דתיות

תדירות המעקב אחר הבחירות לפי מידת דתיות
תשובה	חילונים	מסורתיים	דתיים	סך הכול
בקביעות	16.8	16.5	18.4	16.3
מדי פעם	55.9	58.6	48	52.7
סך העוקבים	72.7	75.1	66.4	69
לעיתים רחוקות	17.9	12.8	22.4	18
כמעט אף פעם	9.4	12.1	11.2	13
סך מי שאינם עוקבים	27.3	24.9	33.6	31
מדד, נק׳ מדד	45.4	50.2	32.9	38

אלא אם צוין אחרת, המדדים מחושבים כהפרש בין סכומי התשובות החיוביות והשליליות בדרגותיהן השונות. כך אפשר לזהות אם התשובות החיוביות או השליליות דומיננטיות ולהשוות תשובות מסוגים שונים בין קבוצות. טווח המדד האפשרי הוא מ־-100 עד +100 נקודות מדד.

מעניין שנשאלים המעדיפים ניצחון של המועמדת הדמוקרטית קמלה האריס עוקבים בתדירות גבוהה יותר אחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית (27.1% לעומת 17.9% בקרב המעדיפים ניצחון של דונלד טראמפ), וכך גם משתתפים בפעולות מחאה המוניות.

באיזו מידה אתם עוקבים אחר מערכת הבחירות בארצות הברית? (%) / המועמד המועדף והשתתפות בפעולות המוניות

מעקב קבוע אחר הבחירות לפי המועמד המועדף

קמלה האריס	27.1%
דונלד טראמפ	17.9%

שיעורים בקרב המעדיפים כל מועמד. זהו מעקב אחר הבחירות, ולא תמיכה במועמדים בכלל המדגם.

מעקב קבוע אחר הבחירות לפי המועמד המועדף · שיעור, %
תשובה	מעדיפים את המועמדת הדמוקרטית	מעדיפים את המועמד הרפובליקני	לא יודעים	אין העדפה
בקביעות	27.1	17.9	5.3	8.4
מדי פעם	54.2	56.4	39.3	49.6
לעיתים רחוקות	12.3	17.4	23.3	21.8
כמעט אף פעם	6.5	8.3	32	20.2
סך הכול	100	100	100	100
מספר נשאלים, N	155	576	150	119

השתתפו בהפגנות · שיעור, %
תשובה	השתתפו בהפגנות	לא השתתפו
בקביעות	22.9	12.5
מדי פעם	56.4	50.6
לעיתים רחוקות	15.2	19.6
כמעט אף פעם	5.5	17.2
סך הכול	100	100
מספר נשאלים, N	362	638

לפי מדד הפעילות החברתית, כצפוי, נשאלים שאינם עוסקים בפעילות בעלת משמעות חברתית מדווחים פחות מאחרים על מעקב קבוע אחר מערכת הבחירות בארצות הברית (10.6% לעומת 25–40.2% בקרב החברים בארגון כלשהו או העוסקים בהתנדבות). החברים בארגונים פוליטיים עוקבים במידה הרבה ביותר, אחריהם החברים בארגונים חברתיים, ואחריהם, בשיעורים דומים, חברי קהילות דתיות ומתנדבים.

באיזו מידה אתם עוקבים אחר מערכת הבחירות בארצות הברית? (%) / פעילות חברתית

פעילות חברתית · שיעור, %
תשובה	מתנדבים	חברי קהילה דתית	חברי ארגון חברתי	חברי מפלגה	אף אחת מהאפשרויות
בקביעות	26.5	25	33.8	40.2	10.6
מדי פעם	54.7	47.9	46.3	41.5	53
לעיתים רחוקות	12	16.4	15	11	20.4
כמעט אף פעם	6.8	10.7	5	7.3	16
סך הכול	100	100	100	100	100
מספר נשאלים, N	234	140	80	82	658

באיזו מידה לדעתכם המצב בישראל בתחומים הבאים תלוי ביחסים עם ארצות הברית?

תשומת הלב לאירועים אלה נובעת מתפקידה של ארצות הברית בחיי ישראל.

לדעת רוב הישראלים, התחומים התלויים ביותר בארצות הברית הם מעמדה הבין־לאומי של ישראל והשפעתה על תהליכים עולמיים; אחריהם, בסדר יורד, שיתוף הפעולה הכלכלי הבין־לאומי שלה והביטחון הלאומי.

היחסים עם ארצות הברית

התרשים המקורי להשוואה — המחבר מחשב את המדד כהפרש בין סכומי התשובות החיוביות והשליליות. זהו מדד לעמדות, ולא מדידה של תלות המדינה בפועל.

יציבות כלכלית	+48.2 נק׳ מדד
מדיניות פנים	+1.7 נק׳ מדד
ביטחון לאומי	+68.6 נק׳ מדד
מעמד בין־לאומי והשפעה	+70.2 נק׳ מדד
מדיניות חוץ	+65.4 נק׳ מדד
שיתוף פעולה כלכלי בין־לאומי	+68.7 נק׳ מדד

אילו תחומים נתפסים כתלויים בארצות הברית
תשובה	יציבות כלכלית	מדיניות פנים	ביטחון לאומי	מעמד בין־לאומי והשפעה	מדיניות חוץ	שיתוף פעולה כלכלי בין־לאומי
תלויה מאוד	29.5	15.5	45.6	45.7	43.3	43
תלויה במידה ניכרת	42	32.2	36.1	36.9	36.6	38.7
כמעט אינה תלויה	18.8	35.1	9.2	8.5	10.5	9.8
אינה תלויה	4.5	10.9	3.9	3.9	4	3.2
לא יודעים	5.2	6.3	5.2	5	5.6	5.3
מדד, נק׳ מדד	48.2	1.7	68.6	70.2	65.4	68.7

כיצד נבדלות תפיסות התלות

חילונים

הערכות התלות הגבוהות ביותר בתחומים המוצגים.

מסורתיים

הערכות ביניים בין חילונים לדתיים.

דתיים

ההערכות הנמוכות ביותר; במדיניות הפנים המדד שלילי.

מידה מסוימת של הסכמה בין ישראלים חילונים ובעלי דרגות שונות של דתיות — מסורתיים וחרדים — בשאלת התלות או העצמאות של תחומי החיים בישראל מארצות הברית נמצאה רק בנושא מדיניות הפנים.

ראוי לציין שזהו התחום היחיד שהישראלים רואים כעצמאי יותר מארצות הברית, כפי שמעידים מדדי התלות הקרובים לאפס או שליליים בתחום זה.

בכל שאר התחומים ניכרת מגמה כללית: ישראלים חילונים מציינים תלות רבה יותר בארצות הברית, מסורתיים מציינים תלות מעט נמוכה יותר, והנשאלים הדתיים מעניקים לתלות את ההערכות הנמוכות ביותר.

הבדלי עמדות בין קבוצות: מדד המחבר

הבדלי עמדות בין קבוצות: מדד המחבר
קטגוריה	מדד, נק׳ מדד
יציבות כלכלית	51.2
ביטחון לאומי	54.9
מעמד בין־לאומי והשפעה	45
מדיניות חוץ	37.6
מדיניות פנים	34
שיתוף פעולה כלכלי בין־לאומי	39.4

מדיניות פנים: נשאלים יהודים וערבים

בחלק האנגלי של המחקר מציין המחבר הבדלים בין נשאלים יהודים לערבים בעיקר במדיניות הפנים: נשאלים ערבים רואים תחום זה כתלוי בארצות הברית בתדירות גבוהה יותר, וכעצמאי בתדירות נמוכה יותר.

מדיניות פנים: נשאלים יהודים וערבים
תשובה	הציבור היהודי	הציבור הערבי
תלויה מאוד	13.9	23.6
תלויה במידה ניכרת	32.1	32.9
כמעט אינה תלויה	36.5	28
אינה תלויה	11.9	5.6
לא יודעים	5.6	9.9

כמעט 60% מהנשאלים משוכנעים שניצחונו של המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ עדיף לישראל, ואילו ביחס למועמדת הדמוקרטית קמלה האריס סבורים כך רק 15% מהנשאלים.

פרופילי ההעדפה שונים לפי מידת דתיות. יש להשוות את שיעור המעדיפים את האריס בין קבוצות, בלי להסיק מכך שהיא מובילה בתוך כל קבוצה.

ישראלים חילונים מציינים בתדירות גבוהה במידה ניכרת העדפה למועמדת המפלגה הדמוקרטית קמלה האריס, ואילו
הנשאלים הדתיים מעדיפים את מועמד המפלגה הרפובליקנית דונלד טראמפ.

העדפת טראמפ מתחזקת במעבר מחילונים למסורתיים ואחר כך לדתיים. מנגד, שיעור המעדיפים את קמלה האריס גבוה ביותר בקרב החילונים, נמוך מעט בקרב המסורתיים ונמוך ביותר בקרב הדתיים.

איזה מועמד נחשב עדיף לישראל

חילונים · דונלד טראמפ	50.5%
חילונים · קמלה האריס	23.5%
מסורתיים · דונלד טראמפ	72.4%
מסורתיים · קמלה האריס	9.1%
דתיים · דונלד טראמפ	81.6%
דתיים · קמלה האריס	2.6%

שיעורים בכל קבוצה לפי מידת דתיות. ״אין העדפה״ ו״לא יודעים״ אינם מופיעים בגרף הקצר, אך נשמרו בטבלה המלאה.

מי מבין המועמדים הבאים לנשיאות ארצות הברית עדיף לדעתכם לישראל? (%)

איזה מועמד נחשב עדיף לישראל
תשובה	חילונים	מסורתיים	דתיים	סך הכול
דונלד טראמפ	50.5	72.4	81.6	57.6
קמלה האריס	23.5	9.1	2.6	15.5
אין העדפה	7.9	8.4	5.9	11.9
לא יודעים	18.1	10.1	9.9	15
סך הכול	100	100	100	100

כיצד לדעתכם תשפיע בחירתו של כל אחד מהמועמדים הבאים לנשיאות ארצות הברית על יישוב הסכסוך הישראלי–פלסטיני? (%)

ציפיות לפתרון הסכסוך

דונלד טראמפ	+46.8 נק׳ מדד
קמלה האריס	-24.5 נק׳ מדד

ההשפעה הצפויה על פתרון הסכסוך
קטגוריה	חיובית מאוד	חיובית למדי	שלילית למדי	שלילית מאוד	לא יודעים	מדד, נק׳ מדד
דונלד טראמפ	33.8	30.3	12	5.3	18.6	46.8
קמלה האריס	7.3	18.6	27.7	22.7	23.7	-24.5

כפי שעולה מהתרשימים, בהקשר של פתרון הסכסוך הישראלי–פלסטיני נשאלים מסורתיים ודתיים בוחרים בתדירות גבוהה במידה ניכרת בתשובות ״חיובית״ ו״חיובית מאוד״ ביחס לתפקידו של טראמפ אם ינצח (כ־44% בכל אחת משתי הקבוצות בוחרים ב״חיובית מאוד״, לעומת 26% מהישראלים החילונים).

לעומת זאת, ישראלים חילונים בוחרים יותר ממסורתיים ומדתיים בתשובות ״שלילית למדי״ (16.1 לעומת כ־6% בממוצע בקבוצות האחרות) ו״שלילית מאוד״ (6% לעומת 2–4%, בהתאמה). בהשוואה למסורתיים ולדתיים, נשאלים חילונים מציינים לעיתים קרובות יותר תפקיד חיובי מאוד או חיובי למדי לקמלה האריס בפתרון הסכסוך אם תיבחר לנשיאה.

כיצד לדעתכם תשפיע בחירתו של כל אחד מהמועמדים הבאים לנשיאות ארצות הברית על פתרון הסכסוך הישראלי–פלסטיני? % / לפי מידת דתיות

דונלד טראמפ · פתרון הסכסוך: כל אפשרויות התשובה לפי קבוצות
תשובה	חילונים	מסורתיים	דתיים
חיובית מאוד	26.3	43.4	44.7
חיובית למדי	30.4	36	33.6
שלילית למדי	16.1	6.4	5.9
שלילית מאוד	5.9	2.7	1.3
לא יודעים	21.4	11.4	14.5
סך הכול	100	100	100

קמלה האריס · פתרון הסכסוך: כל אפשרויות התשובה לפי קבוצות
תשובה	חילונים	מסורתיים	דתיים
חיובית מאוד	7.9	4.4	2
חיובית למדי	23	14.1	8.6
שלילית למדי	30.1	31	25.7
שלילית מאוד	15.6	29	45.4
לא יודעים	23.5	21.5	18.4
סך הכול	100	100	100

בדרך כלל הישראלים קושרים את פיתוח היחסים של ישראל עם BRICS לניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות.

אולם נשאלים חילונים מצפים גם להשפעה חיובית של קמלה האריס על יחסי ישראל עם BRICS בתדירות גבוהה יותר ממסורתיים ומדתיים, ומצפים לאותה השפעה מדונלד טראמפ בתדירות נמוכה יותר.

כיצד הושוותה השפעת המועמדים על BRICS

השפעה חיובית

בגרף המקורי שיעורי ״חיובית מאוד״ ו״חיובית למדי״ גבוהים יותר עבור טראמפ.

השפעה שלילית

שיעורי ״שלילית למדי״ ו״שלילית מאוד״ גבוהים יותר עבור האריס.

חילונים · דונלד טראמפ	+20.1 נק׳ מדד
חילונים · קמלה האריס	+1.9 נק׳ מדד
מסורתיים · דונלד טראמפ	+54.3 נק׳ מדד
מסורתיים · קמלה האריס	-24.2 נק׳ מדד
דתיים · דונלד טראמפ	+51.9 נק׳ מדד
דתיים · קמלה האריס	-36.8 נק׳ מדד

מעניין שבשאלה איזה מודל של סדר לאחר המלחמה יעדיף כל מועמד לנשיאות ארצות הברית, ניכרת הסכמה נדירה בנוגע לקמלה האריס, המיוחסת לה העדפה לאפשרות ״שתי מדינות לשני עמים״ — כך השיבו 59% מהנשאלים.

לשם השוואה, מבין אפשרויות התשובה האחרות לשאלה זו וביחס לשני המועמדים, הערך הגבוה ביותר התקבל לתשובה ״לא יודע״: 25.7% בנוגע לעמדתו של דונלד טראמפ.

מצפים מדונלד טראמפ בעיקר למודל של ״סיפוח שטחים״ (23.9%).

מודלים צפויים לסדר לאחר המלחמה

אף אחד מהמודלים · דונלד טראמפ	16.23%
אף אחד מהמודלים · קמלה האריס	4.6%
סיפוח שטחים · דונלד טראמפ	23.9%
סיפוח שטחים · קמלה האריס	6.2%
מדינה אחת לשני עמים · דונלד טראמפ	14.3%
מדינה אחת לשני עמים · קמלה האריס	7.6%
שתי מדינות לשני עמים · דונלד טראמפ	19.8%
שתי מדינות לשני עמים · קמלה האריס	59%

ארבע האפשרויות שסומנו בגרף המקורי. אלו תפיסות הנשאלים על המועמדים, ולא מצעים רשמיים. ״לא יודעים״ אינו מופיע בתרשים זה; האחוזים אינם התפלגות מלאה.

מודלים צפויים לסדר לאחר המלחמה
קטגוריה	דונלד טראמפ	קמלה האריס
אף אחד מהמודלים	16.23	4.6
סיפוח שטחים	23.9	6.2
מדינה אחת לשני עמים	14.3	7.6
שתי מדינות לשני עמים	19.8	59

ככלל, הציפיות באשר למודל הסדר שלאחר המלחמה שקמלה האריס תעדיף בישראל דומות כמעט לחלוטין בין כל קבוצות הנשאלים לפי מידת דתיות, בניגוד למודל המיוחס לדונלד טראמפ.

כאן ניכרות שתי מגמות מנוגדות. ככל שמידת הדתיות יורדת — מדתיים לחילונים — עולה מ־15.1% ל־24% שיעור המשיבים המייחסים לו העדפה למודל ״שתי מדינות לשני עמים״, ויורד מ־27.6% ל־19.6% שיעור המשיבים ״סיפוח שטחים״.

המודל המיוחס לטראמפ: השוואת קבוצות הקצה

שתי מדינות לשני עמים · דתיים	15.1%
שתי מדינות לשני עמים · חילונים	24%
סיפוח שטחים · דתיים	27.6%
סיפוח שטחים · חילונים	19.6%

רק ארבעת הערכים המדויקים שנמסרו בטקסט: דתיים וחילונים. נקודות הביניים והערכים הלא מסומנים בקו של האריס לא שוחזרו.

מודלים ודתיות: מה נראה בתרשים המקורי

ציפיות מטראמפ

מחילונים לדתיים, הציפייה לשתי מדינות יורדת והציפייה לסיפוח עולה.

ציפיות מהאריס

בכל שלוש הקבוצות קו שתי המדינות גבוה משאר המודלים המוצגים; הנקודות המדויקות אינן מסומנות.

לתוכן העניינים

מקורות ונתונים