קשרים עולמיים
מחקר וארכיון
חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.
ללא תמונת עתיד קשה להגיע לעתיד הרצוי. כדי לגבש תמונה כזו צריך להבין מהן ציפיותיהם של הישראלים: למה הם מצפים מאירועים המשפיעים על הפוליטיקה העולמית, וממילא גם על המציאות הפוליטית בישראל. מהן ציפיותיהם מהבחירות בארצות הברית וברוסיה ב־2024?
ב־27 בספטמבר נערך בתל אביב שולחן עגול של עמותת ״דור מוריה״ במסגרת פרויקט ״הפורמט החיפאי״. מטרת המפגש הייתה לדון בתוצאות הסקר ״ציפיות הישראלים מתוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב־2024״.
פרויקט ״הפורמט החיפאי״ יצא לדרך ב־2017. הוא הוקם כזירה לשיח ולמשא ומתן על נרטיבים המעוררים מחלוקת בחברה הישראלית.
מומחים, רבנים, מדעני מדינה וסוציולוגים מארצות הברית ומישראל דנו בתוצאות המחקר. שאלת ניצחונם של הרפובליקנים או הדמוקרטים מפלגת את החברה הישראלית, וגם איום זה נדון במפגש. נוסף על כך נדונו איומים אפשריים לביטחון ישראל הטמונים בנרטיבים מסוימים.
ב־27 בספטמבר הוצגו כמה מממצאי 4 המחקרים הסוציולוגיים שנערכו במסגרת ״הפורמט החיפאי״. המחקרים נערכו בידי מכון ״מאגר מוחות״ בהזמנת ״דור מוריה״, בין מרץ לספטמבר 2023:
נושאי הדיון
- יחס הישראלים לעימות המזוין באוקראינה;
- יחס הישראלים לרפורמה המשפטית;
- יחס הישראלים לשאלת הניטרליות של ישראל;
- ציפיות הישראלים מהבחירות לנשיאות ארצות הברית ב־2024.
למחקרים נבחרו נושאים בולטים שעוררו עימותים ומחלוקות חברתיות בקרב הישראלים. כל אלה משפיעים גם על תמונת העתיד של הישראלים ושל המדינה היהודית בכללותה. תמונת העתיד של כל אדם משתנה בהתאם לצד שהוא בוחר במחלוקת הציבורית.
המחקר הראשון עסק ביחס הישראלים לעימות באוקראינה והעלה נתונים מעניינים. למשל, כ־60% רואים בהידרדרות היחסים עם רוסיה את האיום העיקרי לישראל בעימות בין רוסיה לאוקראינה. 9% חוששים מפגיעה ביחסים עם ארצות הברית, ו־3% מפגיעה ביחסים עם אוקראינה.
הנושא השני שמפלג את החברה הישראלית זה 9 חודשים הוא הרפורמה המשפטית. גם מחקר העמדות כלפיה העלה ממצאים מעניינים: למשל, רק 4% מהישראלים משתתפים במחאות בקביעות, וכ־70% סבורים שמערכת המשפט זקוקה לשינויים ולרפורמה.
המחקר השלישי הוקדש לניטרליות של ישראל ככלי בזירה הבין־לאומית. המומחים יצאו מההנחה שרוב הישראלים מעדיפים שישראל תהיה ניטרלית בעימות בין רוסיה לאוקראינה. לכן ביקשו לבדוק עד כמה אפשר להחיל את רעיון הניטרליות על עימותים בין־לאומיים אחרים.
בסך הכול, 78% מהישראלים סבורים שישראל צריכה להיות ניטרלית בעימותים צבאיים המתרחשים במדינות אחרות, או שהיא יכולה להיות ניטרלית בהתאם לעימות.
54% סבורים שמדינת ישראל צריכה לשמור על ניטרליות בעימותים בין־לאומיים כדי לשמר את יחסיה עם מדינות אחרות ולנהל מדיניות עצמאית.
42% מהנשאלים סבורים שישראל נמנעת מאספקת נשק למדינות הנתונות בעימות צבאי כדי לשמור על ניטרליות.
כיצד הוערכה הניטרליות
| ניטרליות תמיד או בהתאם לעימות | 78% |
|---|---|
| ניטרליות לשמירת קשרים ומדיניות עצמאית | 54% |
| מייחסים הימנעות ממשלוח נשק לניטרליות | 42% |
הפיצול בחברה והיחסים המורכבים בין ממשלת ישראל לממשל הנשיא האמריקאי המכהן, מן המפלגה הדמוקרטית, הובילו להשערה שגם הבחירות לנשיאות ארצות הברית עשויות להפוך לנרטיב מעורר מחלוקת — נוסף על הרפורמה המשפטית, יחסי הדת והמדינה והעימות בין רוסיה לאוקראינה.
השערה זו אוששה במחקר, שהצביע על פיצול בחברה הישראלית גם בציפיות לניצחון הרפובליקנים או הדמוקרטים:
- הבדלי הציפיות מהבחירות לנשיאות ארצות הברית הם קו שבר נוסף בחברה הישראלית, לצד המחלוקות המשמעותיות שנמצאו קודם לכן ביחס לרפורמה המשפטית. ההבדל עשוי לנבוע, בין היתר, מחודשי המחאה הרבים סביב הרפורמה. לפי הניתוח, הדמוקרטים האמריקאים תמכו באופן פעיל במחאות ובאופוזיציה.
- ישראלים חילונים ודוברי ערבית מעדיפים ניצחון של הדמוקרטים (43–45% לעומת 18–29% בקרב יהודים בעלי רמות שונות של דתיות). יהודים דתיים מעדיפים ניצחון רפובליקני (33–50% לעומת 8–24% בקרב ערבים וישראלים חילונים). הבדלים דומים נמצאו גם בין ישראלים בעלי העדפות פוליטיות שונות. אנשי ימין ומרכז־ימין מצפים לניצחון הרפובליקנים (39–40% לעומת 21–29% המצפים לניצחון הדמוקרטים).
- הנשאלים מייחסים השפעה חיובית לניצחון הרפובליקנים בתחום ״עצמאות מדיניות החוץ של ישראל״. בתחום הביטחון הלאומי קיים קונצנזוס מסוים. הנשאלים מעדיפים ניצחון של מועמד רפובליקני בבחירות בארצות הברית.
נושא חשוב נוסף נדון בשולחן העגול. במסגרת מפגש נוסף של ״הפורמט החיפאי״ נדון הליך רישום שדולה בכנסת לתמיכה בניטרליות ישראל בעימותים בין־לאומיים. כמה חברי כנסת, שעיינו בתוצאות המחקרים הסוציולוגיים, הביעו נכונות להתחיל בתהליך רישום השדולה. המומחים הציגו מצדם את עמדותיהם על ניטרליות ישראל ככלי להשפעה בין־לאומית תוך שמירה על האינטרסים של המדינה היהודית.
עימותים במרחב הפוסט־סובייטי — באוקראינה, בארמניה, באזרבייג׳ן, במולדובה ובמקומות נוספים — וכן עימותים במזרח התיכון ובמזרח אסיה, מוצגים כאן כדוגמאות לכדאיות השימוש הפעיל בניטרליות לטובת ישראל. האפשרות להסכם רחב עם ערב הסעודית בתיווך ארצות הברית, ובטווח הרחוק האפשרות להסכם עם איראן בתיווך רוסיה, נתפסות כהזדמנויות לצד האיומים. לפי חזון זה, ישראל יכולה להיות מוקד של שלום אזורי — שווייץ מזרח־תיכונית ומרכז פיננסי ולוגיסטי.
חוכמת התורה בת אלפי השנים וסמכותה הרוחנית והמוסרית מוצגות כבסיס ליכולתה של ישראל למלא, באמצעות ניטרליות, תפקיד של מגשרת בעימותים ומשכינת שלום. לפי תפיסה זו, עמדה כזאת עשויה להועיל למדינה היהודית בזירה הבין־לאומית הרבה יותר.