קשרים עולמיים
מחקר וארכיון
חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.
הצעת הרפורמה
הצעת הרפורמה במערכת המשפט בישראל היא תוכנית לשינויים יסודיים במערכת המשפט, ובהם הסדרת פסילת חוקים בידי בית המשפט והוספת פסקת התגברות, ביטול עילת הסבירות, הגדרת חוות הדעת של היועצים המשפטיים כבלתי מחייבות ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. את התוכנית הציג סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, בתמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו. הרפורמה הוצגה ב־4 בינואר 2023 וכללה מספר הצעות לשינויים במערכת המשפט:
פסילת חוקים בידי בית המשפט.
1. הוספת סעיף המחמיר את התנאים לפסילת חוק בידי בית המשפט:
הכנסת תוכל לחוקק מחדש חוק שנפסל בידי בית המשפט העליון ברוב של 61 קולות. החוק יעמוד בתוקפו במשך 4 שנים או עד שנה לאחר תחילת כהונתה של הכנסת הבאה — לפי המאוחר.
הכנסת תוכל לחוקק מחדש חוק שהתקבל בכנסת הקודמת, גם אם נפסל פה אחד בידי בית המשפט העליון.
2. בית המשפט העליון לא יוכל לדון בחוקי יסוד.
3. פסילת חוקים תתאפשר רק בבית המשפט העליון, בהרכב מלא של 15 שופטים וברוב של 80%.
4. הגבלת משך הדיון בפסילת חוק.
מינוי שופטים
1. הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, ובהם שבעה נציגי קואליציה, נציג אחד של האופוזיציה ושלושה שופטים. שני שופטים ימונו בידי נשיא בית המשפט העליון, עם זכות וטו לשר המשפטים.
2. ביטול הבחירות החשאיות לנציגי הוועדה לבחירת שופטים בכנסת. במקום זאת, נציגי הקואליציה השלטת ימנו את ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה של הכנסת, ונציג האופוזיציה הפרלמנטרית ימנה את יושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה.
3. שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (למינוי שופטים לבתי משפט אחרים כבר נדרש רוב רגיל לפני הרפורמה).
4. קיום שימועים פומביים למועמדים לבית המשפט העליון בוועדת החוקה של הכנסת.
5. ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה עוד השופט הוותיק ביותר. הוועדה לבחירת שופטים תבחר את הנשיא, והוא לא יחויב לכהן קודם לכן כשופט בבית המשפט העליון.
6. הגבלת כהונת נשיא בית המשפט העליון ומשנהו לשש–שבע שנים, ולאחר מכן הם ישובו לכהן כשופטים רגילים בבית המשפט העליון.
עילת הסבירות
ביטול עילת הסבירות — לפסילת פעולות מינהליות חוקיות.
יועצים משפטיים
מינוי היועץ המשפטי לממשלה והיועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, הגדרת חוות דעתם כבלתי מחייבות ומתן אפשרות לממשלה לייצוג משפטי עצמאי בבית המשפט.
התגובה הציבורית
הרפורמה המוצעת עוררה תגובה ציבורית רחבה, הן בישראל והן מחוצה לה.
ב־7 בינואר נערכה בתל אביב הפגנה נגד התוכנית, ובה השתתפו אלפי אזרחים.
ב־12 בינואר הפגינו מאות עורכי דין נגד הרפורמה במסגרת ״מחאת הגלימות השחורות״.
ב־14 בינואר הפגינו בתל אביב כ־80 אלף בני אדם, ואלפים נוספים הפגינו בירושלים, בחיפה ובמקומות אחרים.
ב־21 בינואר נערכו הפגנות בכמה ערים ובהן השתתפו יותר מ־150 אלף מפגינים. להפגנות הצטרפו בכירים בתעשיית ההייטק הישראלית, שחלקם הודיעו על כוונתם להוציא כספים מישראל ולשבות במחאה על הרפורמה. לאחר מכן נמשכו ההפגנות השבועיות נגד הרפורמה והתפשטו לערים נוספות. בתחילת פברואר הפגינו עשרות אלפים בתל אביב, בחיפה, בירושלים, באילת, בהרצליה, בבאר שבע, בראשון לציון ובערים אחרות.
בתחילת פברואר יצאו מאות אנשי מילואים לצעדת מחאה של 50 קילומטרים בשם ״אחים לנשק״, מלטרון אל בית המשפט העליון בירושלים.
התגובה הבינלאומית
מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן נפגש עם מפגינים, ובפגישה עם נתניהו הדגיש כי היחסים בין המדינות מבוססים על שימור המוסדות הדמוקרטיים. היועץ לביטחון לאומי ג׳ייק סאליבן הבהיר לנתניהו: ״אם הערכים הדמוקרטיים ייפגעו, יהיה לנו קשה להעניק תמיכה בלתי מעורערת לישראל״.
נשיא צרפת עמנואל מקרון מתח ביקורת על הרפורמה בפגישה עם נתניהו והזהיר כי אם תתקבל, ״צרפת תסיק שישראל התרחקה מתפיסת הדמוקרטיה״.
הרפורמה וניגוד עניינים
בפברואר שלחה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה מכתב לנתניהו, ובו הבהירה כי אינו יכול לקדם את הרפורמה המשפטית בשל ״ניגוד עניינים״. היא נימקה זאת בהליך המשפטי המתנהל נגדו באותה עת. (במאי 2020 החל משפט בעקבות חקירות פליליות הנוגעות להאשמות בשחיתות ובקידום בלתי חוקי של אינטרסים אישיים ושל אינטרסים ממשלתיים.) שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק־ארז הורתה לממשלה להשיב לעתירת התנועה לאיכות השלטון, שדרשה מהיועצת המשפטית לנקוט צעדים להוצאת נתניהו מתפקידו בשל ניגוד העניינים. בתגובה טענו ראשי מפלגות הקואליציה כי הדיון בבית המשפט העליון בהדחת ראש הממשלה אינו חוקי ומהווה הפיכה. ואולם גם כמה יועצים משפטיים לממשלה לשעבר ופרקליטי מדינה לשעבר, שהתנגדו לקידום הרפורמה, כינו אותה ״הפיכה משטרית״.
נגידי בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל וקרנית פלוג הזהירו כי הרפורמה המשפטית תוביל לירידה בדירוג האשראי של ישראל. 270 כלכלנים־מרצים, שאליהם הצטרפו כ־40 כלכלנים ובכירים לשעבר במשרדי הממשלה, חתמו על מכתב המזהיר מפני נזקיה הכלכליים של הרפורמה. הצהרות דומות פרסמו, בין השאר, JPMorgan Chase, הבנק הגדול בארצות הברית, וחברת הפיננסים ברקליס.
מחקרים על הרפורמה
ב־3 בפברואר פרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה סקר, שלפיו שליש מתושבי המדינה חוששים ממלחמת אזרחים ושיעור ההערכות השליליות של הרפורמה גבוה משיעור ההערכות החיוביות. 43% מהמשיבים רואים ברפורמה במערכת המשפט מהלך שלילי, לעומת 31% הרואים בה מהלך חיובי. כ־13% מהמשיבים אמרו כי השתתפו במחאה כלשהי נגד הרפורמה[1].
הערכת הרפורמה המוצעת
| הערכה שלילית | 43% |
|---|---|
| הערכה חיובית | 31% |
נוסף על כך, בהתייחס לאפשרות של דיאלוג בין המחנות היריבים, מצביעי מפלגות האופוזיציה תומכים ברעיון בשיעור גבוה במידה ניכרת ממצביעי אחת ממפלגות הקואליציה (77.5% לעומת 60%).
סקר זה הצביע על עלייה ניכרת במתח בין ימין לשמאל, וכן בין דתיים לחילונים. 55% מהמשיבים סבורים שהסבירות למלחמת אזרחים נמוכה, אך חלק ניכר מהנשאלים — כשליש — משוכנעים שהיא עלולה לפרוץ. שיעור החוששים ממלחמת אזרחים גבוה במידה ניכרת בקרב המשתתפים בהפגנות לעומת מי שאינם משתתפים בהן. המשתתפים במחאה שונים במידה ניכרת ממי שאינם משתתפים, הן בעמדותיהם והן ברקע החברתי־דמוגרפי שלהם.
הפילוג בחברה לאורך קווי שבר רבים עלול להחריף את המצב החברתי־פוליטי. בהקשר זה מציין אנשיל פפר כי רגעים של עימות אזרחי במדינה כבר התרחשו יותר מפעם אחת, כמעט בכל עשור. וכעת הגיע תורו של בני גנץ להזהיר את ראש הממשלה בנימין נתניהו כי אם יממש את תוכנית ממשלתו להחלשת בית המשפט העליון, ובכך יביא למעשה לקץ הדמוקרטיה הישראלית, ״האחריות למלחמת אזרחים״ תוטל עליו
המצב השנוי במחלוקת סביב הרפורמה המתקדמת והסיכונים החברתיים־פוליטיים והכלכליים הנובעים ממנה הובילו לבחירת נושא הסקר הסוציולוגי הזה.
.jpg){kind=link}