מבוא

השנים 2024–2025 ייזכרו בתולדות שירותי המודיעין הישראליים כתקופה של הסלמה חסרת תקדים בפעילות הריגול האיראנית בשטח המדינה. בשנתיים אלה השתנו לא רק מספר המקרים שנחשפו, אלא גם הרכבם של הסוכנים שגויסו. אם בעבר רווחה ההנחה שהמודיעין האיראני פועל רק בקרב גורמים בשולי החברה, כיום בין העצורים בחשד לריגול נמצאים נציגים של קבוצות מרכזיות באוכלוסייה, ובהם חיילים בשירות סדיר, תלמידי מוסדות לימוד דתיים ואף אזרחים בעלי מניע אידאולוגי, הפועלים לא רק תמורת כסף אלא גם מתוך אמונה. אזרחים יהודים, ולא בני המיעוט הערבי, היוו את רוב רשת הסוכנים האיראנית.

בינואר 2026 פרסם שב״כ, שירות הביטחון הכללי, את הדוח השנתי שלו1. עשרים וחמישה ישראלים, ובהם יהודים, וכן זרים המתגוררים בישראל, הואשמו בריגול למען איראן בשנת 2025. יותר משלושים וחמישה כתבי אישום הוגשו לבתי המשפט במדינה. שירותי הביטחון סיכלו מאה ועשרים אירועי ריגול איראניים נפרדים.

יש לשים לב לקצב הגידול באירועי הריגול. מספר הניסיונות האיראניים להפעיל ישראלים כמרגלים גדל ב־400% בשנת 2025 לעומת 2024, שגם בה נרשמה עלייה של 400% לעומת 2023 והשנים שקדמו לה1. קצב גידול גאומטרי כזה מעיד שהתופעה יצאה מכלל שליטה. אם ב־2023 היה מדובר במקרים אחדים בשנה, הרי שב־2025 מדובר בעשרות תיקים מאומתים, והמספר האמיתי של מגעים בין סוכנים איראנים לאזרחים ישראלים מוערך בכאלף איש2.

דיוקנו של המרגל

מכון וושינגטון תיעד שלושים ותשע פעולות איראניות מוכרות בישראל בין 2013 ל־20253. שלושים ואחת מהן כללו אזרחים ישראלים, ושמונה האחרות עסקו בפלסטינים או באזרחים שאינם ישראלים. בכמה פעולות השתתפו כמה מבצעים, ולכן מספר המשתתפים הישראלים הכולל בשלושים ואחד המקרים הללו עלה על ארבעים וחמישה. לפי מערך ההסברה הלאומי, הוגשו כתבי אישום נגד שלושים וחמישה אזרחים ישראלים שהיו מעורבים בתיקים אלה3.

גילם של המעורבים נע בין 13 ל־73, ויותר ממחציתם בני נוער או בשנות העשרים לחייהם3. בין העצורים היה נער בן שלוש עשרה, שבאוקטובר 2024 ביצע משימות עבור סוכן איראני והשחית תחנות אוטובוס4. לחשוד הצעיר הוצע כסף תמורת צילום ביתו של שר החוץ גדעון סער. הוא התבקש גם לצלם את מערכת כיפת ברזל, אך סירב.

בקרב היהודים שגויסו לריגול אפשר לזהות כמה תת־קבוצות אופייניות. הראשונה והגדולה שבהן היא עולים ממדינות חבר העמים ומאזור הקווקז. ואדים קופריאנוב, תושב ראשון לציון בן ארבעים, נעצר בחשד לריגול, לרבות צילום ביתו של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט5. רפאל ואלה גולייב, עולים מאזרבייג׳ן המתגוררים בלוד, הואשמו בסיוע לאויב בעת מלחמה ובהעברת מידע לאיראן במטרה לפגוע בביטחון המדינה6. זאת לאחר שהופעלו בידי סוכן איראני לצורכי ריגול במשך כשלוש שנים. ולדיסלב ויקטורסון, תושב רמת גן בן שלושים, ובת זוגו אנה ברנשטיין, בת שמונה עשרה, נעצרו באוקטובר 2024 בחשד למעורבות בתכנון התנקשות7. דניס ליאחוב מראשון לציון הואשם בביצוע משימות עבור סוכן איראני, ובהן צילום רחובות ובנייני מגורים בפתח תקווה8.

תת־הקבוצה השנייה היא בני הציבור החרדי. אלימלך שטרן, תלמיד ישיבה חרדית בן עשרים ושתיים מבית שמש, הורשע בריגול למען איראן9. שטרן גויס בידי סוכן איראני שהציג את עצמו בשם ״אנה״ ביישומון Telegram4. בהמשך החל שטרן לגייס בעצמו אחרים למשימות למען איראן, ובהן תליית כרזות המגנות את ישראל על פעולותיה בעזה והעברת כסף מזומן בירושלים ובתל אביב.

מעניין המקרה של יעקב פרל, בעל אזרחות אמריקאית וישראלית בן ארבעים ותשע, שנעצר בידי הרשויות בישראל בחשד לריגול למען איראן והואשם בהעברת מידע על אישי ציבור ובשליחת סרטונים ותצלומים של מקומות ברחבי הארץ למפעיליו10. פרל הוא חבר בחסידות סאטמר, הידועה בעמדותיה האנטי־ציוניות. הרשויות מסרו שפעולותיו היו ״מבוססות כולן על מניעים אידאולוגיים ועל התנגדות לציונות״. הוא מסר לאיראנים מידע על הרמטכ״ל לשעבר הרצי הלוי ועל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, וכן צילם רחובות ומקומות שונים ברחבי ישראל וקיבל תשלום במטבעות קריפטוגרפיים.

הקבוצה השלישית היא צעירים מערי הפריפריה, לעיתים קרובות ממשפחות במצוקה. מאור קרינגל, בן עשרים ושש מחולון, נעצר באוגוסט לאחר שבעה חודשים של פעילות ריגול לכאורה בשירות סוכן איראני, שעמו היה בקשר מתחילת השנה11. חשוד נוסף זוהה כטל עמרם, אף הוא בן עשרים ושש ותושב אותה עיר, שקרינגל גייס בשם האיראנים. יוני סגל, בן שמונה עשרה, ועמרי מזרחי, בן עשרים, שניהם מטבריה, היו בקשר עם כמה סוכנים איראנים במשך כחודש, מאמצע מאי ועד למעצרם בחמישה עשר ביוני12.

קיימים גם תאי ריגול משפחתיים. האב ובנו, באסם ותחריר ספדי, תושבי הכפר הדרוזי מסעדה, נעצרו בחשד לריגול מטעם כוח קודס של משמרות המהפכה3. קבוצה בת שבעה אנשים, שכללה אב ובנו, נעצרה בספטמבר 202413. יובדה ישראלוב, בן שלושים ואחת, ודוריה אחיאל, בת עשרים ותשע, זוג נשוי מרעננה, נעצרו בשלושים ביוני 2025 בחשד לריגול נגד מדינת ישראל למען איראן.

מרגלים בשורות הצבא

חדירת סוכנים איראנים לשורות הכוחות המזוינים מעוררת דאגה בשירותי הביטחון. חייל צה״ל מחטיבת גבעתי נעצר בידי הרשויות בישראל בספטמבר בחשד לריגול למען איראן. לפי האישומים, החייל היה בקשר עם גורמי מודיעין איראניים מיולי 2025 וביצע עבורם משימות תמורת תשלום. בין המשימות היו העברת תצלומים וסרטונים של אתרים חשובים בישראל, לרבות מתוך בסיסי צבא, וכן מידע על כלי נשק ואמצעי לחימה שבשימוש צה״ל. החייל הואשם במגע עם סוכן זר, במסירת מידע לאויב, בהתחזות ובשיבוש הליכי משפט.

בינואר הודיעו הרשויות על מעצרם של שני חיילי מילואים בצה״ל, יורי אליאסוב וגאורגי אנדרייב, שניהם בני עשרים ואחת, בחשד להעברת חומרים מסווגים על מערכת כיפת ברזל לאיראן תמורת תשלומים של חמישים דולר בלבד. מידע בעל חשיבות קריטית על מגן ההגנה המרכזי של המדינה נמכר בסכומים הדומים לעלות ארוחת ערב במסעדה.

גיוס: מגרפיטי להתנקשות

המניפולציה הפסיכולוגית נשענת על שיטת ״הסלמי״ — הסתבכות הדרגתית. ההתחלה נראית תמימה: לצייר גרפיטי תמורת חמישים דולר. לאחר מכן חומרת המשימות גדלה צעד אחר צעד, ובמקביל עולה התשלום. בכל שלב האדם מקבל כסף, מתרגל להכנסה הנוספת ואולי משפר את תנאי המחיה של משפחתו. נוצרת תלות לא רק כלכלית אלא גם פסיכולוגית: האדם כבר ביצע מעשים בלתי חוקיים, קיבל כסף, וקשה לו יותר ויותר לסרב.

הקשר הראשוני נוצר כמעט תמיד באמצעות הרשתות החברתיות, בעיקר Telegram, אך גם Instagram, WhatsApp, Facebook ו־Twitter7. הסוכנים יוצרים קשר באנגלית או בעברית ומתחזים לבעלי זהויות שונות. בפרשת סגל ומזרחי הציג עצמו הסוכן האיראני כ״פעיל שמאל״. נעשה שימוש בכינויים כגון ״מרטין״, ״אנה״ ו״דיור״.

לאחר מכן מתחילה הסלמה הדרגתית, שאפשר לחלק לארבעה שלבים. בשלב הראשון מוצעות משימות שנראות תמימות לחלוטין: לצייר גרפיטי עם סיסמאות פוליטיות כגון ״ביבי דיקטטור״, להדביק כרזות ולצלם רחובות ובניינים. התשלום מזערי, מחמישים עד מאתיים דולר. המטרה היא לבחון נכונות לשיתוף פעולה ולבסס אמון.

בשלב השני המשימות נעשות חמורות יותר: הצתת מכוניות ויערות, העברת חפצים בין מקומות מסתור, צילום מרכזי קניות ובתי חולים ואיסוף מידע על מערכות אבטחה. התשלום עולה למאתיים עד אלף דולר. בשלב זה האדם כבר מעורב בפעילות פלילית, קיבל כסף ומוכן מבחינה פסיכולוגית להמשיך.

השלב השלישי הוא כבר ריגול לכל דבר: צילום מתקנים צבאיים, מעקב אחר אנשים מסוימים וגיוס סוכנים חדשים, לרבות קרובי משפחה3. התשלום הוא מאלף עד חמשת אלפים דולר למשימה. בשלב זה האדם כבר תלוי בהכנסה, במיוחד אם העביר חלק מהכסף למשפחתו או הוציא אותו על שיפור תנאי המחיה.

השלב הרביעי הוא הכנה לרצח: איסוף מידע על מקומות אפשריים לביצוע הפשע והבטחות לאימוני ירי בחו״ל, בטורקיה או ביוון. התשלום המובטח מזנק לשישים עד מאתיים אלף דולר. תמריץ נוסף הוא הבטחה להעביר את כל המשפחה לאיראן, בין שהמשימה תצליח ובין שתיכשל.

מקרים מסוימים מראים כי מהקשר הראשון ועד לתכנון התנקשות חולפים תשעה ימים בלבד. הדבר מעיד שהאיראנים למדו להעריך במהירות רבה את נכונותו הפסיכולוגית של סוכן פוטנציאלי ולהאיץ את התהליך בעת הצורך.

המערכת הפיננסית של הבגידה

זרימת הכספים מאורגנת באופן שמקשה ככל האפשר על המעקב. אמצעי העברת הכסף העיקרי הוא מטבעות קריפטוגרפיים, בעיקר Bitcoin ו־Ethereum10. הסכומים מפוצלים לעסקאות קטנות כדי להימנע מהפעלת מערכות הבקרה. לאחר מכן משתמשים בחלפנים בלתי חוקיים בישראל כדי להמיר את המטבע הקריפטוגרפי למזומן.

במקרים מסוימים נעשה שימוש בשיטה ותיקה יותר אך אמינה: מזומן באמצעות שליחים. שליחים רוסים מגיעים לישראל בטיסה ונפגשים אישית עם סוכנים כדי להעביר להם כסף13. מתקיימות גם פגישות ישירות בחו״ל, בעיקר בטורקיה, שהפכה למוקד המרכזי למפגשים בין מפעילים איראנים לסוכנים ישראלים. נעשה שימוש גם באזרבייג׳ן ובגאורגיה.

הסכומים משתנים מאוד. עבור משימה חד־פעמית משלמים מחמישים עד חמשת אלפים דולר. קבוצה בת שבעה אנשים שנעצרה בספטמבר 2024 קיבלה מאות אלפי שקלים עבור שנתיים של עבודה, שבמהלכן ביצעה בין שש מאות לשבע מאות משימות13. בשנה של פעילות אינטנסיבית סוכן אחד עשוי לקבל עד עשרים אלף דולר, סכום הדומה לשכר שנתי ממוצע בערי הפריפריה בישראל.

ממודיעין לטרור

טווח המטרות שמציבים המפעילים האיראנים לסוכניהם רחב מאוד. בתחום איסוף המודיעין מוקד תשומת הלב הוא בעלי תפקידים בכירים. פארס אבו אל־היג׳א, שנעצר בפברואר 2026, אסף מידע על שר הביטחון לשעבר יואב גלנט וצילם את ביתו בעמיקם. קופריאנוב צילם את ביתו של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. יעקב פרל אסף מידע על הרמטכ״ל לשעבר הרצי הלוי ועל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. גם שר החוץ גדעון סער נכלל ברשימת המטרות.

מתקנים צבאיים הם קטגוריית העדיפות השנייה. מדאיג במיוחד המקרה של בסיס חטיבת גולני שצולם בידי סוכנים לפני שפגע בו כטב״ם של חזבאללה, באירוע שבו נהרגו ארבעה חיילי צה״ל13. הועבר גם מידע על מערכת כיפת ברזל8. חייל מחטיבת גבעתי צילם בסיסים צבאיים מבפנים והעביר מידע על אמצעי הלחימה של הצבא9.

גם אתרים אזרחיים זכו לתשומת לב רבה. סוכנים צילמו את נמל התעופה בן גוריון, מרכזי קניות בחיפה, בטבריה ובתל אביב, את בית החולים איכילוב בתל אביב ואת שוק מחנה יהודה בירושלים. שני צעירים מטבריה אספו מידע מפורט על מרכזי קניות: המבנה הפנימי, מספר המאבטחים והשוטרים באזור ויציאות החירום.

מאמצע 2024 חל שינוי איכותי: מריגול בלבד להכנת פיגועים והתנקשויות. שבעה תושבי בית צפאפא נעצרו באוקטובר 2024 בחשד לתכנון רצח של מדען בכיר6. הם אספו מידע מודיעיני על ראש עיר ועל כמה בעלי תפקידים בכירים נוספים וקיבלו על כך תשלומים. הם נעצרו לפני שהספיקו לקבל נשק לביצוע ההתנקשות. בחקירה התברר שבשלב תכנון הרצח הגיעו למכון ויצמן ואף צילמו את ביתו הפרטי של המדען לצורך איסוף מידע.

סגל ומזרחי מטבריה היו בקשר עם מפעילם האיראני במשך שלושה חודשים12. הם נעצרו כאשר, לפי החשד, התכוננו לנסוע לאיראן לאימוני ירי לצורך רצח של אישיות ישראלית בכירה, שזהותה לא נמסרה לנאשמים. המפעילים הבטיחו לכל נאשם מאתיים אלף שקלים, שהם שישים אלף דולר, במטבעות קריפטוגרפיים, וכן להעביר אותם ואת משפחותיהם לאיראן אם יבצעו את הרצח. השניים תכננו לפגוש סוכנים בטורקיה או ביוון, ומשם לעבור לאיראן לצורך ההכשרה.

הצומת הטורקי והעקבות באירופה

ניתוח דפוסי הפעולה של המודיעין האיראני חושף את תפקידם של מתווכים, היוצרים חיץ בין טהראן לבין המבצעים בשטח. בפרשת הקבוצה בת שבעת האנשים שנעצרה בספטמבר 2024 מילא תפקיד מרכזי מתווך טורקי בשם אל־חסן, שבעבר הופעל למשימות קצרות וכבר היה בעל ניסיון בעבודה עם ישראלים13.

טורקיה הפכה למעשה למוקד המרכזי של הפעולות האיראניות נגד ישראל. שם מתקיימות פגישות בין סוכנים למפעיליהם, שם מבטיחים להכשיר מתנקשים עתידיים ושם מועברים סכומי כסף גדולים. נעשה שימוש גם באזרבייג׳ן ובגאורגיה, שבהן נערכים טורנירי ספורט ואירועים אחרים המשמשים כיסוי לפגישות. לאחר חשיפת הפרשה של הקבוצה בת שבעת האנשים נעצרו בטורקיה ובאזרבייג׳ן אנשים הקשורים לפעולה13.

הזירה האירופית מעניינת מבחינת הפעלת סוכנים. חקירה בין־לאומית בהובלת המוסד וחשיפות בתקשורת השוודית הראו שאיראן השתמשה בארגון הפשיעה השוודי Foxtrot לביצוע תקיפות נגד מטרות ישראליות ויהודיות בשוודיה ובמדינות אירופיות אחרות. בין האירועים: השלכת רימון לעבר שגרירות ישראל בסטוקהולם בינואר 2024, ירי בשגרירויות בקופנהגן ובבריסל במאי 2024 וניסיון לפוצץ את משרדי אלביט מערכות בגטבורג14. במרץ 2025 הטיל הממשל האמריקאי סנקציות על Foxtrot ועל מנהיגו רווה מג׳יד בשל פעילותם מטעם איראן.

בקפריסין, בעשרים ואחד ביוני 2025, עצרה המשטרה הקפריסאית אזרח בריטי בחשד לריגול ולטרור, בעקבות מידע מודיעיני של המוסד14.

יעילות הסיכול המודיעיני

בבחינת הצלחתן של הפעולות האיראניות יש לציין שאף אחת מההתנקשויות המתוכננות לא בוצעה בשנים 2024–2025. כל הניסיונות סוכלו בידי שירותי הביטחון, חלקם ברגע האחרון ממש.

ואולם בתחום הריגול התמונה מעודדת פחות.

בסיס חטיבת גולני צולם בידי סוכנים לפני פגיעת הכטב״ם, דבר שאולי תרם לדיוק הפגיעה13. מידע על מערכת כיפת ברזל הועבר לאיראן8. הקבוצה בת שבעת האנשים ביצעה בין שש מאות לשבע מאות משימות בשנתיים ואספה כמות עצומה של מידע מודיעיני13. הסוכנים אספו מידע מפורט על מרכזי קניות, בתי חולים ובתיהם של בעלי תפקידים בכירים.

לאחר מתקפות הטילים האיראניות ביוני 2025 קיבלו הסוכנים משימות מיוחדות: לבדוק את דיוק הפגיעות ולהעריך את הנזק, לצורך התאמת התקיפות הבאות13. כעת בודקים שירותי הביטחון אם סוכנים צילמו את מעון ראש הממשלה לפני מתקפת הכטב״ם האחרונה של חזבאללה.

תגובת שב״כ למצב התבטאה בהשקת מסע הסברה ארצי חסר תקדים ביולי 2025 בשם ״כסף קל — מחיר כבד״2. עצם הצורך במסע הסברה כזה מעיד על כישלון אסטרטגיית ההרתעה. כששירות ביטחון נאלץ להפציר בפומבי באזרחים שלא לבגוד במדינה, זו הכרה בחומרת המשבר.

מכון וושינגטון העריך את המצב כך: בעוד שהמודיעין הישראלי הצליח לחדור לגופי מודיעין וגרעין מרכזיים באיראן, הריגול האיראני בישראל נותר בשוליים ומגשש בקצוות3. ואולם מאמצע 2024 חל שינוי איכותי: מעבר מריגול פשוט למשימות הצתה ורצח, המשנה מהותית את אופי האיום.

משבר זהות

ד״ר בני סבטי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, שבחן את המקרים עד אוקטובר 2024, הגיע למסקנה שאין מדובר באנשי שוליים אלא באנשים שלא קיבלו על עצמם באופן מלא את ריבונותה של מדינת ישראל6. דביר קריב, איש שב״כ לשעבר, מתאר את פרופיל המרגל הפוטנציאלי כיום כאדם הסובל מבעיות כלכליות, שנאמנותו הלאומית אינה מבוססת ושאפשר לשלם לו כדי שיבצע פעולות ריגול6.

ביולי 2025 פרסם עיתון ״הארץ״ מאמר שבו נטען שכאשר גורם ממשלתי בכיר בישראל נדרש לנהל מסע הסברה על דבר מובן מאליו, זהו סימן לכישלון2. זהו סימן שההרתעה אינה פועלת ושיש מי שמוכנים להפר את החוק בקלות. כששב״כ נאלץ להפציר ולומר ״אל תרגלו ואל תבגדו״, זהו סימן למדינה כושלת שחברתה מתפוררת בכל התחומים. זו חברה שכל האיסורים הבסיסיים בה נהרסו; אנשים חשים שאין חוק ואין משפט, וכל אדם מבין שעליו לפתור בעצמו את בעיותיו משום שהממשלה והבכירים אינם דואגים לאזרחים. תופעת הריגול למען איראן היא סימן לאובדן ולקריסה של ערכי היסוד והנורמות בחברה, כגון סולידריות, תמיכה הדדית והרמוניה. בחברה שחבריה נעשו זרים זה לזה ואינם חשים עוד שותפות גורל, מסע ההסברה של שב״כ לעצירת התופעה לא יוכל לעצור אותה2.

מסקנות אסטרטגיות

אם תימשך מגמת הגידול השנתי של 400%, מספר המקרים ב־2026 עלול לעלות על מאה. ייתכן שהסוכנים יהפכו מקצועיים יותר באמצעות הכשרה ממושכת יותר ושיפור ההסוואה. לאחר מלחמת יוני 2025 איראן זקוקה לשיקום יוקרתה באמצעות פעולות מתוקשרות, דבר המגביר את סכנת ההתנקשויות.

בטווח השנים 2027–2028 עשויות השיטות להתרחב: פעולות סייבר, תקיפות על תשתיות קריטיות, שימוש בישראלים בחו״ל כדי לתקוף קהילות יהודיות ותיאום עם גורמים עוינים נוספים.

ההתמודדות מחייבת גישה משולבת. ברמה הטכנולוגית נדרשים ניטור רשתות חברתיות באמצעות בינה מלאכותית לזיהוי דפוסי גיוס וניתוח עסקאות קריפטוגרפיות בבלוקצ׳יין. הפעילות המונעת כוללת סיוע כספי לקבוצות פגיעות, עבודה עם קהילות עולים ותוכניות חינוך על שיטות הגיוס.

גזרי הדין הנוכחיים אינם יוצרים הרתעה. נדרשים עונשי מאסר ממושכים בפועל, חילוט רכוש ופומביות ההליכים. מניעה חברתית מחייבת חיזוק זהות לאומית, מאבק באי־שוויון כלכלי ושילוב קהילות בפריפריה. נחוצה תרבות של דיווח על קשרים חשודים, בלי להטיל סטיגמה על הפונים לשירותי הביטחון.

שיקום אמונם של האזרחים במדינה הוא סוגיה של ביטחון לאומי. המאבק בשחיתות, הבטחת צדק חברתי ודאגה לרווחת האזרחים אינם רק רטוריקה פוליטית, אלא צעדים מעשיים נגד גיוסם לריגול.

Footnotes

  1. The Jerusalem Post. ״Shin Bet: 25 Israelis indicted for Iran espionage in 2025״. 22 בינואר 2026. קישור: jpost.com ↗
  2. Haaretz. ״Spy Kids: Shin Bet Campaign Seeks to Counter Iran’s Recruitment of Israeli Teenagers״. 24 ביולי 2025. קישור: haaretz.com ↗
  3. The Washington Institute for Near East Policy. Levitt M., Boches S. ״Spy Versus Spy: Iran’s Playbook for Espionage in Israel״. 26 באוגוסט 2025. קישור: washingtoninstitute.org ↗
  4. The Times of Israel. ״Two Israelis arrested on suspicion of spying for Iran amid open war״. 27 ביולי 2025. קישור: timesofisrael.com ↗
  5. Iran International. ״Israel arrests man accused of spying for Iran, photographing ex-PM’s home״. 25 בדצמבר 2025. קישור: iranintl.com ↗
  6. ויקיפדיה בעברית. ״גיוס ישראלים בידי איראן במלחמת חרבות ברזל״. פברואר 2026. קישור: he.wikipedia.org ↗
הצגת כל המקורות (14)צמצום הרשימה
  1. Maariv. ״שב״כ חשף: ישראלים גויסו על ידי איראן כדי להתנקש באישיות בכירה״. 14 באוקטובר 2024. קישור: maariv.co.il ↗
  2. The Times of Israel. ״Iranian agent tried to recruit two Israelis in assassination plot, police say״. 30 ביוני 2025. קישור: timesofisrael.com ↗
  3. The Jerusalem Post. ״IDF Givati Brigade soldier arrested, charged in suspected Iran espionage״. ינואר 2026. קישור: jpost.com ↗
  4. CNN. ״Yaakov Perl: American-Israeli citizen arrested in Israel on suspicion of spying for Iran״. 25 בספטמבר 2025. קישור: edition.cnn.com ↗
  5. The Times of Israel. ״Two Holon residents arrested on suspicion of spying for Iran״. 30 בספטמבר 2025. קישור: timesofisrael.com ↗
  6. The Times of Israel. ״Suspected Iran spies accused of plotting assassination of ‘senior figure’ in Israel״. 27 ביולי 2025. קישור: timesofisrael.com ↗
  7. Israel Hayom. ״שבעה ישראלים ביצעו בין 600 ל-700 משימות ריגול עבור איראן״ (600–700 משימות). 6 ביולי 2025. קישור: israelhayom.co.il ↗
  8. The Meir Amit Intelligence and Terrorism Information Center. ״Possible Iranian Terrorist Attacks Abroad Following the Israel-Iran War״. 7 ביולי 2025. קישור: terrorism-info.org.il ↗