קשרים עולמיים
מחקר וארכיון
חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.
שאלה 1. העריכו את הדינמיקה ביחסים בין ישראל לארצות הברית
| תשובה | מספר התשובות |
|---|---|
| היחסים ממשיכים להתחזק | 0 |
| יציבים וטובים ככלל, ללא שינויים ניכרים | 1 |
| לא תמיד חלקים, אך יציבים: התועלת ההדדית גוברת על המחלוקות | 2 |
| טובים ככלל, אך הסתירות הולכות וגוברות | 3 |
| תקופות התקרבות מתחלפות בהתקררות | 2 |
| נעשים עמומים ומתוחים יותר | 2 |
המחברים מציינים טווח מלא של הערכות, מהחיובית ביותר לשלילית ביותר. עם זאת, ניכרת נטייה לתשובות המתארות יחסים מורכבים יותר; אף מומחה לא בחר באפשרות של התחזקות מתמשכת. פיזור ההערכות מעיד לכל הפחות על עמימות גוברת.
כיצד מסבירים המומחים את הדינמיקה
שיתוף פעולה אסטרטגי
ככלל, יחסים איתנים בין ישראל לארצות הברית מוסברים, לפי המומחים, ב־״ערכים משותפים ובאינטרסים אסטרטגיים״. ״למרות חילוקי דעות פוליטיים מסוימים, השותפות האסטרטגית בין ישראל לארצות הברית נותרת איתנה. הדבר בולט במיוחד בשיתוף הפעולה הצבאי ובחילופי המודיעין״. נוסף על כך, ״למרות חילוקי הדעות הפוליטיים, שיתוף הפעולה הכלכלי ממשיך להתפתח, במיוחד בתחומי ההיי־טק והחדשנות. עם זאת, ישראל מתחילה להקים יכולות ייצור כדי לחזק את עצמאותה מאספקה צבאית מארצות הברית״.
מקורות המתח
את המתח הגובר בין ישראל לארצות הברית קושרים המומחים בראש ובראשונה לכך ש־״ממשל ביידן ביקורתי יותר כלפי מדיניות ישראל בשטחים הפלסטיניים, וכן שואף לחדש את הסכם הגרעין עם איראן, דבר המעורר דאגה רבה בישראל״, ול־״חילוקי הדעות שניכרו לאחרונה בסוגיות מסוימות, במיוחד בנושא הפלסטיני ובגישה לאיראן״. ״למרות שימור השותפות האסטרטגית, גוברות המחלוקות בסוגיות מרכזיות, כגון הנושא הפלסטיני וזכויות המיעוט הערבי בישראל. הממשל האמריקאי מותח ביקורת הולכת וגוברת על מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים ואזרחיה הערבים״. ״השותפות האסטרטגית בין ישראל לארצות הברית נותרת איתנה, אך ניכרת עלייה במחלוקות בכמה סוגיות, ובהן תוכנית הגרעין האיראנית והסכסוך הישראלי־פלסטיני. גם חילופי הממשל בשתי המדינות משפיעים על הדינמיקה ביחסים״.
מחזוריות היחסים
התנודות ביחסים מוסברות בכך ש־״מבחינה היסטורית, היחסים בין ישראל לארצות הברית התאפיינו תמיד במחזוריות. תקופות של שיתוף פעולה הדוק התחלפו בתקופות של מתח. מגמה זו נמשכת גם כיום ומשקפת את המורכבות ואת ריבוי הפנים של היחסים הדו־צדדיים״. כאחת הסיבות לכך מציין מומחה כי ״תהליכים פנימיים בשתי המדינות עלולים להשפיע זמנית על הדינמיקה ביחסים״.
שאלה 2. אילו מגמות יאפיינו לדעתכם את היחסים בין ישראל לארצות הברית בעתיד הקרוב?
| תשובה | מספר התשובות |
|---|---|
| התגברות חוסר היציבות | 5 |
| התגברות היציבות | 4 |
| תנודות בין התקרבות להתקררות | 1 |
הציפיות שונות מאוד זו מזו. המחברים מפרשים זאת כהתגברות אי־הוודאות, בהתאם למסקנת השאלה הקודמת. הם מציעים גם אפשרות של נקודת הסתעפות: מערכת רגישה לתנודות ובה מגוון תוצאות אפשריות, שכל אחת מהן עשויה להתממש אפילו בהשפעת גורם חלש.
התגברות חוסר היציבות מוסברת כך: ״המחלוקות בסוגיות מרכזיות, כגון הסכסוך הישראלי־פלסטיני והיחסים עם איראן, צפויות להחריף. נוסף על כך, שינויים פוליטיים פנימיים בשתי המדינות עלולים להוביל להתקררות נוספת ביחסים״; ״בהתחשב במגמות העולמיות הנוכחיות ובתהליכים הפוליטיים הפנימיים בשתי המדינות, צפויה החרפה של חוסר היציבות ביחסים. חילוקי דעות בסוגיות אזוריות מרכזיות עשויים להוביל לתקופות של התקררות, אף שהשותפות האסטרטגית תישמר״; ״המשך הכיבוש בשטחים הפלסטיניים והאפליה של אזרחי ישראל הערבים יעוררו ביקורת גוברת מצד ארצות הברית, שתוביל לעלייה במתח ביחסים״; ״המחלוקות בסוגיות מרכזיות, כגון זכויות הפלסטינים ופעילות ההתנחלויות, צפויות להחריף. הדבר עלול להוביל ליחסים מתוחים יותר בין המדינות״.
התגברות היציבות נקשרת לכך ש־״למרות חילוקי הדעות הנוכחיים, האינטרסים והערכים המשותפים יסייעו לייצוב היחסים. שתי המדינות מכירות בחשיבות שיתוף הפעולה באזור בלתי יציב״; ״למרות חילוקי הדעות הפוליטיים, האינטרסים הכלכליים של שתי המדינות יסייעו לייצוב היחסים. פוטנציאל החדשנות של ישראל ימשיך למשוך השקעות וחברות טכנולוגיה אמריקאיות״; ״אתגרים משותפים, כגון ביטחון אזורי והמאבק בטרור, צפויים לתרום לחיזוק שיתוף הפעולה. שתי המדינות מבינות את חשיבותם של יחסים דו־צדדיים איתנים״.
התנודות ביחסים כתרחיש עתידי מוסברות כך: ״מבחינה היסטורית, היחסים בין ישראל לארצות הברית התאפיינו תמיד במחזוריות. תקופות של שיתוף פעולה הדוק התחלפו בתקופות של מתח. מגמה זו נמשכת גם כיום ומשקפת את המורכבות ואת ריבוי הפנים של היחסים הדו־צדדיים״; ״היחסים צפויים להשתנות בהתאם לנסיבות הפוליטיות בשתי המדינות ולהתפתחויות במזרח התיכון. אינטרסים אסטרטגיים משותפים יעודדו התקרבות, אך חילוקי דעות בסוגיות מסוימות עלולים להוביל להתקררויות תקופתיות״.
שאלה 3. מהי לדעתכם הדינמיקה של השינוי במידת התלות או העצמאות של ישראל ביחס לארצות הברית במהלך 10 השנים האחרונות?
| תשובה | מספר התשובות |
|---|---|
| התלות גדלה במידה ניכרת | 1 |
| התלות גדלה מעט | 3 |
| ללא שינוי | 2 |
| התלות פחתה במידת מה | 1 |
| העצמאות גדלה במידה ניכרת | 0 |
| מגמות שונות בתחומים או בשנים שונים | 3 |
המחברים מזהים נטייה קלה להגברת התלות: ארבע תשובות מצביעות על עלייה בתלות, אחת על ירידה מסוימת, ואף אחת על עלייה ניכרת בעצמאות.
בהסבירם את עמדתם, המומחים מציינים כי תלותה של ישראל בארצות הברית לא השתנתה או גדלה במידה מועטה, שכן ״למרות עלייה מסוימת בסיוע הצבאי, ישראל מנסה לגוון את קשריה הבין־לאומיים. עם זאת, בסוגיות ביטחון מרכזיות התלות בארצות הברית נותרת גבוהה״; ״ישראל ממשיכה להסתמך על ארצות הברית בענייני ביטחון ותמיכה דיפלומטית, אך שומרת על עצמאותה בקבלת החלטות מרכזיות״; ״בעשור האחרון שאפה ישראל לעצמאות רבה יותר במדיניות האזורית, אך התלות בארצות הברית בענייני ביטחון ותמיכה דיפלומטית נותרת גבוהה. אפשר לתאר את השינויים כקלים״; ״מידת התלות של ישראל בארצות הברית נותרה בערך באותה רמה. אף שישראל הרחיבה את קשריה הבין־לאומיים, השותפות האסטרטגית עם ארצות הברית ממשיכה למלא תפקיד מרכזי בענייני ביטחון ודיפלומטיה״; ״בעשור האחרון שאפה ישראל לעצמאות רבה יותר במדיניות האזורית, אך התלות בארצות הברית בענייני ביטחון ותמיכה דיפלומטית נותרת גבוהה. אפשר לתאר את השינויים כקלים״.
באשר ל־עלייה מסוימת בעצמאותה של ישראל נאמר כי ״בעשור האחרון חיזקה ישראל במידה ניכרת את מעמדה בכלכלה העולמית, במיוחד בתחומי החדשנות וחברות ההזנק. הדבר אפשר לגוון את הקשרים הכלכליים ולהפחית את התלות בארצות הברית״. המומחים מסכימים כי ״בתחום הצבאי התלות נותרת גבוהה, במיוחד בכל הנוגע לאספקת נשק מתקדם״. עם זאת, הם מדגישים כי ״ישראל ממשיכה לפתח תעשייה ביטחונית משלה, המפחיתה במידת מה את התלות הזאת״, וכי ״במדיניות האזורית ישראל פועלת לעיתים קרובות בניגוד לרצונה של ארצות הברית, במיוחד בנושא הפלסטיני ובפעילות ההתנחלויות״. גם בתחומים הכלכלי והדיפלומטי שואפת ישראל לעצמאות רבה יותר ומפתחת יחסים עם שחקנים עולמיים אחרים, כגון סין והודו.
שאלה 4. האם לדעתכם על ישראל להתקדם לעבר עצמאות רבה יותר מארצות הברית?
| תשובה | מספר התשובות |
|---|---|
| כן | 2 |
| נוטה לכן | 6 |
| נוטה שלא | 2 |
| לא | 0 |
עמדת המומחים בנוגע לצורך בעצמאות רבה יותר ברורה למדי: התשובות החיוביות הן הרוב.
רוב המומחים מנמקים את הצורך להגביר את עצמאותה של ישראל מארצות הברית ומדגישים כי ״ישראל צריכה לנהל מדיניות עצמאית יותר, במיוחד בסוגיות של זכויות אדם והיחסים עם הפלסטינים. תלות מופרזת בארצות הברית מגבילה את האפשרויות ליישוב סכסוכים אזוריים בדרכי שלום״; ״ישראל צריכה לנהל מדיניות מאוזנת ועצמאית יותר, המביאה בחשבון את האינטרסים של כל אזרחי המדינה, לרבות המיעוט הערבי. תלות מופרזת בארצות הברית מגבילה את האפשרויות לפתרון צודק של בעיות האזור״; ״גיוון כלכלי חיוני לפיתוח בר־קיימא של ישראל. עלינו להמשיך לחזק את הקשרים עם מרכזים כלכליים אחרים, כגון האיחוד האירופי, סין והודו, תוך שמירה על יחסים איתנים עם ארצות הברית״; ״ישראל צריכה לפתח מדיניות חוץ עצמאית יותר ולחזק את קשריה עם שחקנים עולמיים אחרים, כגון הודו וסין. אין פירוש הדבר ניתוק מארצות הברית, אלא גישה מאוזנת יותר״; ״מנקודת מבט היסטורית, חשוב שישראל תפתח עמדה עצמאית יותר בזירה הבין־לאומית. אין פירוש הדבר ניתוק מארצות הברית, אלא מדיניות חוץ מאוזנת יותר והרחבת מעגל השותפים האסטרטגיים״; ״השותפות עם ארצות הברית נותרת חיונית לישראל. במקום לשאוף לעצמאות, יש לפעול להעמקת ההבנה ההדדית ולהרחבת תחומי שיתוף הפעולה, ובו בזמן לפתח יחסים עם מדינות אחרות״; ״ישראל צריכה לגוון את קשריה הבין־לאומיים כדי לצמצם את פגיעותה לשינויים במדיניות האמריקאית. עם זאת, הדבר צריך להיעשות בהדרגה, ללא צעדים חדים העלולים לפגוע בשותפות האסטרטגית עם ארצות הברית״; ״ישראל צריכה לפתח עמדה עצמאית יותר בזירה הבין־לאומית. אין פירוש הדבר ניתוק מארצות הברית, אלא מדיניות חוץ מאוזנת יותר והרחבת מעגל השותפים האסטרטגיים״.
כפי שעולה מהציטוטים, המומחים מדגישים שוב ושוב כי הגברת עצמאותה של ישראל מארצות הברית אינה פירושה בשום אופן ניתוק היחסים, אלא איזון רב יותר בין האינטרסים של המדינות, מתוך חתירה ליציבות היחסים.
הנימוק העיקרי לכך שישראל אינה זקוקה לעצמאות רבה יותר מארצות הברית הוא ש־״הברית עם ארצות הברית חיונית לביטחונה של ישראל״. לכן, ״במקום לשאוף לעצמאות, עלינו לפעול לחיזוק ההבנה ההדדית ושיתוף הפעולה״.
מסקנות
היחסים בין ישראל לארצות הברית מתאפיינים בהתגברות אי־הוודאות.
יחסים איתנים בין ישראל לארצות הברית מוסברים בערכים משותפים ובאינטרסים אסטרטגיים, בראש ובראשונה פוליטיים וכלכליים.
את המתח הגובר בין ישראל לארצות הברית קושרים המומחים בעיקר למחלוקות בנושא הפלסטיני, בזכויות המיעוט הערבי בישראל ובגישה ליחסים עם איראן.
מידת עצמאותה של ישראל מארצות הברית במהלך 10 השנים האחרונות מגלה ככלל מגמה של היחלשות קלה. עם זאת, בתחומים מסוימים ניכרות גם מגמות של הגברת העצמאות, למשל בחתירתה של ישראל לגיוון קשריה הבין־לאומיים ולעצמאות רבה יותר במדיניות האזורית. מנגד, התלות בארצות הברית בענייני ביטחון ותמיכה דיפלומטית נותרת גבוהה.
ככלל, קיימת הסכמה רחבה בקרב המומחים בדבר הצורך של ישראל להתקדם לעבר עצמאות רבה יותר מארצות הברית — לנהל מדיניות עצמאית יותר, במיוחד בסוגיות של זכויות אדם והיחסים עם הפלסטינים, ולהמשיך לחזק את הקשרים עם מרכזים כלכליים אחרים, כגון האיחוד האירופי, סין והודו, תוך שמירה על יחסים איתנים עם ארצות הברית. לצד זאת יש להמשיך לפתח את היחסים עם ארצות הברית, בלי להעמיד קשרים אלה מול קשרים אחרים, שכן הברית עם ארצות הברית חיונית לביטחונה של ישראל.
.jpg){kind=link}
