קשרים עולמיים
מחקר וארכיון
חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.
הכיוון ההודי
פניית הווידאו של מומחים ישראלים, שעוררה הדים בקרב שותפיהם בהודו, משכה את תשומת לבם של יותר ממיליון אזרחי הודו. המסר, שקרא לתמוך בהצטרפות ישראל ל־BRICS, פורסם ביותר מ־30 כלי תקשורת בהודו. הדבר מעיד על עניין גובר בהתקרבות אפשרית בין ישראל לדרום הגלובלי.
הפנייה הייתה תוצאה של אירוע משמעותי שהתקיים ב־27 ביוני 2024 בתל אביב — דיון מומחים בנושא ״ישראל: בין המערב הקולקטיבי לדרום הגלובלי״. מרכז המחקר והניתוח דור מוריה ארגן אותו במסגרת פרויקט ״הפורמט החיפאי״. באירוע השתתפו נציגים של כמה ארגונים בעלי השפעה, ובהם קרן שלום שוורצבארד, ONEFUTURE — מועדון היוזמות החברתיות, האגודה לתרבות ספורט, חינוך, חדשנות ופיתוח (ASCEND), וקהילת העסקים PsyWho.
התוצאה המרכזית של המפגש הייתה הקמת ״המועצה המתאמת לשיתוף פעולה של ישראל עם מדינות BRICS״. בוב פרידמן, יו״ר המועצה המפקחת של דור מוריה, וגריגורי פלמן, מנהל הפרויקטים הבין־לאומיים של המרכז, הקליטו את פניית הווידאו שהוזכרה לעיל. בהמשך היא זכתה להד נרחב בהודו והדגישה את חשיבות הסוגיות הנדונות בהקשר של השינויים הגאופוליטיים העולמיים.
הצעדים הארגוניים הראשונים
פחות מחודש לאחר מכן, ב־25 ביולי 2024 בתל אביב, התקיימה ישיבתה הראשונה של המועצה המתאמת, ובה נדונו הנושאים הבאים:
סדר היום של מועצת התיאום
- תוצאות המחקרים הסוציולוגיים בנושא ״ישראל בין המערב הקולקטיבי לדרום הגלובלי: עמדות הישראלים על מקומה של ישראל בעימות הגאופוליטי הזה״;
- תקנון הפעילות של המועצה המתאמת;
- אסטרטגיית הפעולה של המועצה בהתחשב בתוצאות המחקר הסוציולוגי;
בישיבה השתתפו חוקרי מדע המדינה, עיתונאים, אנשי עסקים, מנהלי ארגונים לא־ממשלתיים, נציגי הרשות המבצעת ורבנים.
סוגיה חשובה שנדונה בישיבה הייתה חיזוק הדיאלוג הבין־דתי בין היהדות לאסלאם המסורתי, כצעד חשוב במאבק בקבוצות ובארגונים רדיקליים במזרח התיכון.
עמדות הישראלים: בין המערב הקולקטיבי לדרום הגלובלי
כל ההנחות שהנחו את מומחי דור מוריה בפיתוח גישה להשתלבות ישראל במבנים הכלכליים של הדרום הגלובלי, למשל BRICS, אוששו על פי המאמר בתוצאות הסקר הסוציולוגי. הסקר נערך ביולי 2024 בידי מכון גאוקרטוגרפיה, באמצעות שאלון שפיתחו מומחי דור מוריה.
רוב הישראלים משוכנעים שקיים עימות בין המערב הקולקטיבי לדרום הגלובלי: שיעור המסכימים עם ההיגד במידה מלאה או רבה מגיע יחד לכמעט 70% מהמשיבים.
בנוגע לטיבו של העימות, הדעות התחלקו לשני מחנות בעלי ייצוג נרחב. 41% מחזיקים בדעה שזהו עימות המגדיר את הגאופוליטיקה העכשווית. אך שיעור גדול אף יותר, 59%, משוכנעים שמדובר בעיקר בתחרות כלכלית במסגרת הכלכלה הגלובלית בין מדינות ״מיליארד הזהב״ למדינות המתפתחות.
התשובה לשאלה הבאה חיזקה את ההצדקה לפנייתה של המועצה המתאמת לשותפים ולאזרחים בהודו.
לפי מדדי העניין שחישבנו עבור מדינות שונות בהצטרפות ישראל ל־BRICS, רק הודו מגלה עניין כזה. היא היחידה בעלת ערך חיובי, ואף גבוה למדי, של עניין זה — 25 נקודות — בעוד שלכל יתר המדינות ערכי עניין שליליים.
העניין של המדינות בהצטרפות ישראל לבריקס
| ברזיל | -24.6 נק׳ מדד |
|---|---|
| רוסיה | -49.4 נק׳ מדד |
| הודו | +25.6 נק׳ מדד |
| סין | -31.2 נק׳ מדד |
| דרום אפריקה | -47.0 נק׳ מדד |
התרשים המקורי
קבוצת המשיבים הגדולה ביותר (35.8%), הן בקרב גברים (36.2%) והן בקרב נשים (35.4%), רואה בשמירה על ניטרליות ובבניית יחסים מועילים עם המערב הקולקטיבי ועם הדרום הגלובלי את האפשרות העדיפה לישראל. במקום הבא נמצאת האפשרות ״יש לקבל החלטות בהתאם לנסיבות ולתחומים המסוימים שבהם ישראל שומרת על ניטרליות או בוחרת צד״ (22%). בניטרליות רציונלית בחרו 58% מהמשיבים.
רק 19% מהמשיבים בחרו באפשרות ״לעמוד לצד המערב הקולקטיבי״.
הישראלים נוטים לראות את ישראל כמדינה שאינה בוחרת צד זה או אחר, אלא כמדינה ניטרלית הבונה יחסים מועילים עם מדינות אחרות. מכאן שלמרות האוריינטציה המערבית השלטת כיום, הם אינם מתנגדים לשיתוף פעולה המועיל לשני הצדדים וליחסים טובים עם הדרום.
אבל עם מי בדיוק יש לבנות יחסים? מהו הדרום הגלובלי? הביטוי המוסדי המובהק ביותר שלו הוא ארגון BRICS. עם זאת, רק 6% מהישראלים מכירים היטב את הארגון, ו־10% נוספים שמעו עליו משהו. רוב המשיבים, 55%, כלל לא שמעו את השם הזה. נראה שזהו מרכיב חשוב בשיעורי התשובות הנמוכים בנוגע לישראל כחלק מהדרום הגלובלי.
דעת הקהל בישראל מתאפיינת בתפיסה של תלות גבוהה מאוד של ישראל בארצות הברית ברוב התחומים המרכזיים. שלושה תחומים — ביטחון צבאי, כלכלה ומדיניות חוץ — מתאפיינים בתלות גבוהה מאוד ובערכי מדד העולים על 50 נקודות, בסולם הנע מ־100 (תלות מרבית) עד -100 (עצמאות מרבית).
| תחום | נקודות מדד |
|---|---|
| ביטחון צבאי | 72.3 |
| יציבות פוליטית פנימית | 39.7 |
| תרבות ומדע | 27.1 |
| מדיניות חוץ | 69.4 |
| יציבות כלכלית | 62.8 |
הישראלים נוטים לחשוב שהצטרפות ישראל ל־BRICS תשפיע בדרך כלשהי על יחסיה עם מדינות ובריתות אחרות. עם זאת, התחזיות שונות זו מזו במידה ניכרת, דבר המלמד כי התפיסות בדעת הקהל הישראלית בנוגע לאפשרות ההצטרפות לברית זו עדיין אינן מגובשות היטב.
על כך מעידים גם יותר משליש מהמשיבים שהתקשו לענות לשאלה. בנוגע לארצות הברית, 29% מהמשיבים טוענים שהצטרפות ישראל ל־BRICS תשפיע לחיוב על יחסיה עם ישראל; שיעור זהה סבור שההשפעה תהיה שלילית, ושיעור גדול מעט יותר בחר בתשובה ״לא יודע״.
ככלל, במקרה של הצטרפות ישראל ל־BRICS, הישראלים מצפים לשינויים חיוביים בכל תחומי החיים במדינה. הציפיות החיוביות הגבוהות ביותר נוגעות ליציבות הכלכלית ולשיפור מדיניות החוץ.
תועלות כלכליות מן הדרום הגלובלי
הסוגיה החשובה ביותר שעוררה את עניינם של המשתתפים הייתה שילוב חברות מסחריות וארגונים עסקיים ישראליים ביצירת ״מערכת החדשנות״ של הדרום הגלובלי, ומימון במסגרת שיתוף הפעולה עם הדרום הגלובלי של חברות הזנק שמפתחים ישראלים דוברי רוסית.
לישראל מערכת חדשנות מפותחת מאוד, ואילו הדרום הגלובלי רק מתחיל לגבש את ״מערכת החדשנות״ שלו וזקוק להתפתחות טכנולוגית וכלכלית.
מערכת החדשנות הישראלית מתאפיינת בריכוז גבוה של חברות הזנק ומרכזי מחקר ופיתוח, במערכת מפותחת של מימון הון סיכון ובתמיכה ממשלתית חזקה בחדשנות. לישראל גם ניסיון רב בתחומים חיוניים: אגרוטכנולוגיה, טכנולוגיות מים ואבטחת סייבר.
נדונו כיווני שיתוף פעולה אפשריים, כגון הקמת חממות ומאיצים משותפים, העברת טכנולוגיות ותוכניות חינוך וחילופים.
ישראל והאפשרויות לעתיד
לסיום, יש להדגיש כי השתלבות במערכות הכלכליות של הדרום הגלובלי הופכת עבור ישראל, לפי עמדת המאמר, לא רק לרצויה אלא לאסטרטגיה חיונית.
לנוכח הירידה בפוטנציאל הדמוגרפי והכלכלי של המערב הקולקטיבי, ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להישאר רק המוצב שלו בלב הדרום הגלובלי. תוצאות הסקר מראות בבירור כי רוב גדול מהישראלים תומכים במדיניות ניטרליות בעימות בין המערב לדרום, דבר הפותח אפשרויות למדיניות חוץ גמישה יותר.
שיתוף פעולה של ישראל עם מדינות BRICS והשתתפות פעילה בגיבוש מערכת החדשנות של הדרום הגלובלי לא רק יפתחו שווקים והזדמנויות חדשים לטכנולוגיות ישראליות, אלא גם יחזקו את מעמדה הגאופוליטי של המדינה ויבטיחו יציבות ושגשוג ארוכי טווח בסדר עולמי המשתנה במהירות.