קשרים עולמיים
מחקר וארכיון
חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.
ניתוח דעת הקהל
במאי 2024 בחנו המרכז האנליטי ״דור מוריה״ ומכון גאוקרטוגרפיה את יחס הישראלים לבחירות לנשיאות רוסיה, שלאחריהן נשאר ולדימיר פוטין בשלטון. המבוא המקורי פירש את עמדת ארצות הברית כהכרה בתוצאות; ניסוח זה מחייב את ההבהרה שלהלן.
לעומת זאת, מדינות הדרום הגלובלי מיהרו לברך את ולדימיר פוטין על ניצחונו, ובהן מדינות המפרץ, הודו, סין, טורקיה, דרום אפריקה, ברזיל ומדינות נוספות.
כדי לחקור את עמדות הישראלים כלפי הבחירות לנשיאות רוסיה והשפעתן על העימות בין המערב הקולקטיבי לדרום הגלובלי, נסקרו 1006 ישראלים. המחקר נערך כסקר אינטרנטי ייעודי בקרב משתמשי אינטרנט בני 18 ומעלה, המהווים מדגם ארצי ומייצג של אוכלוסייה זו במדינת ישראל; המגזר היהודי והמגזר הערבי נדגמו כחלק מאוכלוסייה זו.
ההכרה בבחירות ברוסיה: ניתוח רב־גורמי
המחקר חשף תמונה מורכבת של עמדות הציבור כלפי תהליכים פוליטיים עולמיים. הסקר, שנערך בקרב נציגי המגזר היהודי והמגזר הערבי, הראה הבדלים ניכרים בין אזרחים דתיים לחילונים ובין תומכי זרמים פוליטיים שונים.
להלן מנותחות תשובות לשאלה שהציגה את תגובת ארצות הברית ומדינות המערב כ״הכרה״ בתוצאות הבחירות. זו מסגרת השאלה המקורית, ולא תיאור מאומת של עמדת ארצות הברית.
אינטרסים פוליטיים כגורם מרכזי
ההסבר הנפוץ ביותר (כשליש מהנשאלים) קשור לאינטרסים פוליטיים וכלכליים. בהקשר זה ניכר קשר ברור:
- בקרב הימין הפוליטי תומכים בהסבר זה 49.1% מהמשיבים
- בקרב אנשי המרכז עומד השיעור על 40.4%
- אנשי השמאל מביעים תמיכה מתונה יותר בהסבר זה — 32.8%
אינטרסים פוליטיים וכלכליים כהסבר
| ימין | 49.1% |
|---|---|
| מרכז | 40.4% |
| שמאל | 32.8% |
הגורם הדתי בהערכת הלגיטימיות
מעניינת במיוחד התפלגות הדעות בנוגע ללגיטימיות של הבחירות:
- יהודים דתיים וחרדים נוטים יותר מאחרים (32.1%) לראות בקיומן של עובדות המאשרות את הלגיטימיות גורם מכריע;
- ישראלים חילונים נוקטים עמדה ספקנית יותר — רק 25.7% שותפים להשקפה זו;
- ראוי לציין שבקרב הימין הפוליטי מגיעה התמיכה בהסבר זה ל־41.2%.
העימות העולמי: ניתוח התחזיות
ההיבט הדתי בהערכת ההשלכות
המחקר זיהה הבדלים משמעותיים בהערכת השפעת הבחירות ברוסיה על העימות העולמי:
- 43.4% מהיהודים הדתיים והחרדים מצפים להחרפת העימות
- רק 22.8% מהמסורתיים שותפים לדעה זו
- הישראלים החילונים נמצאים בעמדת ביניים — 39.1%
צופים החרפה בעימות הבין־לאומי
| דתיים וחרדים | 43.4% |
|---|---|
| מסורתיים | 22.8% |
| חילונים | 39.1% |
המפה הפוליטית והתחזיות
ניתוח לפי עמדות פוליטיות מציג תמונה מעניינת אף יותר:
- אנשי המרכז מביעים את הדאגה הרבה ביותר (50.9% מצפים להחרפת העימות)
- אנשי הימין והשמאל מביעים פסימיות מתונה (39.2% ו־45.6%, בהתאמה)
- בולט שבקרב הקבוצות הפוליטיות ״האחרות״ רק 16.8% מצפים להחרפת העימות
הסכסוך הישראלי־פלסטיני בהקשר השינויים העולמיים
השפעת התחזקות הדרום הגלובלי
נתוני המחקר מצביעים על קשר בלתי צפוי בין דתיות לאופטימיות בנוגע לפתרון הסכסוך:
- 34.7% מהיהודים הדתיים והחרדים סבורים שהתחזקות הדרום הגלובלי תאיץ את פתרון הסכסוך
- הישראלים החילונים זהירים יותר בהערכותיהם — 27.8%
- לעומת זאת, 31.3% מהמשיבים החילונים מצפים להאטה בתהליך ההסדרה
המפה הפוליטית והערכת הסיכויים
לעמדות הפוליטיות השפעה ניכרת על הערכת סיכויי ההסדרה:
- אנשי הימין מביעים את האופטימיות הרבה ביותר (38.2% מצפים להאצת ההסדרה)
- אנשי השמאל ספקניים יותר — רק 25.8% שותפים לתחזית האופטימית
- אנשי השמאל המתון מתקשים יותר מאחרים להשיב (35%)
הבחירה הגאופוליטית של ישראל: ניתוח מפורט של ההעדפות
הגורם הדתי בבחירת הכיוון
המחקר זיהה הבדלים ברורים בהעדפות הגאופוליטיות לפי מידת הדתיות:
בקרב ישראלים חילונים מתקבלת התפלגות הדעות הבאה:
- 35.2% תומכים בהתמקדות במערב הקולקטיבי
- 24.3% תומכים בניטרליות
- 29.8% מעדיפים התמקדות בדרום הגלובלי
לעומת זאת, ליהודים דתיים ולחרדים סדרי עדיפויות אחרים:
- 22.4% תומכים בהתמקדות במערב
- 35.7% תומכים בניטרליות
- 19.6% נוטים להתמקד בדרום הגלובלי
השתייכות פוליטית והעדפות במדיניות החוץ
ניתוח לפי עמדות פוליטיות חושף תמונה מורכבת:
- אנשי הימין מביעים את התמיכה הגבוהה ביותר בכיוון פרו־מערבי (36.3%)
- אנשי השמאל נוטים יותר לתמוך בניטרליות (36%)
- התמיכה בהתמקדות בדרום הגלובלי מפוזרת באופן אחיד יחסית לאורך המפה הפוליטית (21–28%)
סיכום
הניתוח המפורט מצביע על פסיפס מורכב של דעות והעדפות בחברה הישראלית. לגורם הדתי ולאמונות הפוליטיות תפקיד מרכזי בעיצוב ההשקפות על תהליכים עולמיים ועל מקומה של ישראל בעולם משתנה. היעדר הסכמה ברורה בסוגיות מפתח משקף את החיפוש המתמשך אחר מסלול הפיתוח המתאים למדינה לנוכח התמורות בסדר העולמי.
