יחסם של ישראלים לבחירות לנשיאות ארצות הברית

חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.

מבוא:

באוגוסט ⁦2024⁩ ערך המרכז האנליטי ״דור מוריה״ מחקר מומחים, ששימש בסיס לפיתוח כלי מחקר לבחינת דעת הקהל בישראל בסוגיות מרכזיות של מדיניות פנים וחוץ.

מחקרים קודמים זיהו ״שסע חדש״ בתודעה הציבורית בישראל, הקשור לציפיות מ־תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית (ספטמבר ⁦2023⁩).

• הבדלים ניכרים בציפיות בין קבוצות חילוניות ודתיות בישראל.

• מתאם בין העדפות פוליטיות לבין ציפיות מהבחירות בארצות הברית.

• הסכמה בנוגע להשפעת תוצאות הבחירות על ביטחונה הלאומי של ישראל.

ממצאי סקר המומחים:

המומחים קושרים את המתיחות הגוברת בין ישראל לארצות הברית בראש ובראשונה למחלוקות בסוגיה הפלסטינית, בזכויות המיעוט הערבי בישראל ובגישה ליחסים עם איראן.

רמת העצמאות של ישראל ביחס לארצות הברית נוטה, ככלל, להיחלש מעט במהלך ⁦10⁩ השנים האחרונות. עם זאת, בתחומים מסוימים ניכרות גם מגמות של התחזקות העצמאות, למשל בפנייתה של ישראל לגיוון קשריה הבין־לאומיים ובשאיפתה ליותר עצמאות במדיניות האזורית. מנגד, התלות בארצות הברית בנושאי ביטחון ותמיכה דיפלומטית נותרת גבוהה.

ככלל, המומחים מסכימים שעל ישראל להתקדם לחיזוק עצמאותה מארצות הברית: לנהל מדיניות עצמאית יותר, בעיקר בענייני זכויות אדם והיחסים עם הפלסטינים, ולהמשיך לחזק קשרים עם מוקדים כלכליים אחרים, כגון האיחוד האירופי, סין והודו, תוך שמירה על קשרים איתנים עם ארצות הברית. במקביל יש להמשיך לפתח את היחסים עם ארצות הברית, בלי להעמיד מערכת יחסים אחת כנגד האחרת, שכן הברית עם ארצות הברית חיונית לביטחונה של ישראל.

בסוף אוגוסט ⁦2024⁩ נערך סקר סוציולוגי רחב היקף. המחקר נערך במסגרת סקר אינטרנט ייעודי בקרב ⁦1000⁩ משיבים, משתמשי אינטרנט בני ⁦18⁩ ומעלה, המהווים מדגם ארצי מייצג של אוכלוסייה זו במדינת ישראל. המגזר היהודי והמגזר הערבי נדגמו כחלק מאוכלוסייה זו.

טווח טעות הדגימה המרבי היה ⁦4.4%⁩, ברמת מובהקות סטטיסטית של ⁦95%⁩.

תשובות מפורטות לשאלות:

עניין בבחירות

באיזו מידה אתם עוקבים אחר מערכת הבחירות בארצות הברית? (%)

תלות בארצות הברית

באיזו מידה, לדעתכם, המצב בתחומים הבאים בישראל תלוי ביחסים עם ארצות הברית?

העדפת מועמדים

איזה מן המועמדים לנשיאות ארצות הברית, לדעתכם, יהיה טוב יותר לישראל?

העדפות המשיבים

דונלד טראמפ	57.6%
קמלה האריס	15.5%
אין העדפה	11.9%
לא יודעים	15%

הסכסוך הישראלי־פלסטיני

כיצד, לדעתכם, תשפיע בחירתו של כל אחד מן המועמדים הבאים לנשיאות ארצות הברית על הסכסוך הישראלי־פלסטיני?

יחסים עם BRICS

השפעת בחירתו של מועמד זה או אחר לנשיאות ארצות הברית על יחסי ישראל עם BRICS — אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית

מודלים לאחר המלחמה

איזה מודל של סדר לאחר המלחמה, לדעתכם, יעדיף כל אחד מן המועמדים לנשיאות ארצות הברית?

הצבעה לכנסת

כיצד הצבעתם בשתי מערכות הבחירות האחרונות לכנסת?

השתתפות במחאה

האם השתתפתם בהפגנות ובפעולות מחאה במהלך שלוש השנים האחרונות?

פעילות חברתית

האם אתם:

ארץ לידה

היכן נולדתם?

מסקנות.

⁦2⁩/⁦3⁩ מהישראלים מגלים עניין רב במערכת הבחירות בארצות הברית. הדבר נובע מתפקידה המרכזי והבלתי מעורער של ארצות הברית בחיי ישראל. העניין בנושא אינו מתואם עם רמת ההשכלה או ארץ הלידה, ורק במידה מועטה עם רמת הכנסה גבוהה יותר. האוכלוסייה היהודית מתעניינת בנושא בשיעור גבוה במידה ניכרת מן האוכלוסייה הערבית.

לדעת רוב הישראלים, תלותה של ישראל בארצות הברית היא הגדולה ביותר, לפי סדר החשיבות, במעמדה הבין־לאומי ובהשפעתה על תהליכים עולמיים, וכן בשיתוף פעולה כלכלי בין־לאומי ובביטחון הלאומי. התחום התלוי במידה המועטה ביותר בארצות הברית הוא מדיניות הפנים של ישראל.

מידה מסוימת של הסכמה בין ישראלים חילונים ובעלי דרגות שונות של דתיות בשאלת התלות או אי־התלות של תחומים בישראל בארצות הברית ניכרת רק בנושא מדיניות הפנים. זהו גם התחום היחיד שהישראלים מעריכים כעצמאי יותר מארצות הברית. המחלוקות הגדולות ביותר בין חילונים, מסורתיים ודתיים בנוגע לתלותה של ישראל בארצות הברית נוגעות לתחומי הביטחון הלאומי והכלכלה הישראלית.

ישראלים חילונים מציינים תלות גדולה יותר של ישראל בארצות הברית, מסורתיים מציינים אותה במידה מעט פחותה, ואילו הערכות התלות הנמוכות ביותר מאפיינות את המשיבים הדתיים.

כמעט ⁦60%⁩ מהמשיבים משוכנעים שבבחירות הקרובות לנשיאות ארצות הברית עדיף לישראל ניצחונו של מועמד המפלגה הרפובליקנית דונלד טראמפ, בעוד שרק ⁦15%⁩ מהמשיבים סבורים כך לגבי מועמדת המפלגה הדמוקרטית קמלה האריס.

תשובותיהם של המשיבים החילונים ושל המשיבים בעלי דרגות שונות של דתיות — שומרי מצוות וחרדים — מנוגדות לחלוטין:

— חילונים מציינים לעיתים קרובות יותר את העדפתם למועמדת המפלגה הדמוקרטית קמלה האריס, ובמידה רבה יותר ממסורתיים ומדתיים קושרים את ניצחונה בבחירות לנשיאות ל־פתרון מוצלח של הסכסוך הערבי־ישראלי;

— מסורתיים ודתיים מציינים בתדירות גבוהה במידה ניכרת את העדפתם לניצחונו של מועמד המפלגה הרפובליקנית דונלד טראמפ, וקושרים אותו במידה רבה יותר לפתרון הסכסוך הזה

כך או אחרת, את ההובלה הברורה בציפיות החיוביות הנוגעות להסדרת הסכסוך הישראלי־פלסטיני קושרים הישראלים לניצחונו בבחירות לנשיאות של דונלד טראמפ.

את עיצוב יחסיה של ישראל עם BRICS קושרים הישראלים בעיקר לניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות. עם זאת, חילונים מצפים להשפעה חיובית של קמלה האריס על יחסים אלה יותר ממסורתיים ומדתיים.

באשר למודל המועדף על המועמדים של הסדר בישראל לאחר המלחמה, נרשמת הסכמה נדירה בקרב ⁦59%⁩ מהמשיבים שקמלה האריס תבחר באפשרות ״שתי מדינות לשני עמים״. הטבלה מראה ⁦22.0%⁩ המצפים שדונלד טראמפ יתמוך במודל ״סיפוח שטחים״ [הבהרה עריכתית]. התפלגות התשובות האחרות בנוגע לעמדתה על הסדר בישראל לאחר המלחמה כמעט זהה בקרב חילונים ודתיים, בשונה מהתשובות בנוגע ל־מודל המועדף על דונלד טראמפ. כאן ניכרות שתי מגמות בכיוונים מנוגדים. ככל שרמת הדתיות של המשיבים פוחתת — מדתיים לחילונים — עולה מ־⁦15.1%⁩ ל־⁦24%⁩ שיעור התשובות המייחסות לו העדפה למודל ״שתי מדינות לשני עמים״, ויורד מ־⁦27.6%⁩ ל־⁦19.6%⁩ שיעור התשובות ״סיפוח שטחים״.

מקורות והקשר

הפרסום המקורי