מתודולוגיית המחקר על הרפורמה המשפטית

חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.

מושא המחקר הוא דעת הקהל כלפי הרפורמה המשפטית בישראל; נושא המחקר — הרפורמה המשפטית וערעור היציבות החברתית־פוליטית בישראל.

פרטי הסקר

01

מועד

25 במאי — 1 ביוני 2023

02

מדגם

1000 תושבים בוגרים בישראל; מכסות לפי גיל, מגדר, אזור, סוג יישוב ומידת דתיות.

03

שיטה

פאנל אינטרנטי וראיונות טלפוניים; החלק הטלפוני נערך בעיקר בציבור הערבי.

04

טעות דגימה

3.1% ברמת ביטחון של 95%.

משימות המחקר

1. לבחון את תפיסות הציבור לגבי יוזמי הרפורמה המשפטית ובעלי העניין בה.
2. לנתח את מידת החשיבות שהציבור מייחס לנושא — הן לרפורמה המקודמת והן לעצם הצורך בשינוי מערכת המשפט בישראל.
3. לנתח את רמת הידע של הציבור על הרפורמה ואת מקורות המידע שלו.
4. לזהות כיצד הישראלים תופסים את התאמת מטרות הרפורמה ל״טובת הציבור״.
5. לאמוד את מידת פעילות המחאה של הישראלים.
6. לנתח את הסיכון להתפתחות ״מיידאן״ — עימות אזרחי — במקרה של המשך הרפורמה המשפטית או בלימתה.
7. לזהות את הדרכים המועדפות על הציבור לפתרון המצב שנוצר.
8. לזהות גורמים חברתיים־דמוגרפיים ופסיכולוגיים המסבירים את ייחודן של עמדות קבוצות אוכלוסייה שונות כלפי הרפורמה המשפטית ואת פעולותיהן לקידום אינטרסים אישיים או קבוצתיים.

המדגם ושיטת הסקר

הסקר נערך באמצעות שאלון מובנה, שכלל שאלות עיקריות ושאלות רקע דמוגרפיות, כולן שאלות סגורות.

מועדי הסקר — 25.05.2023-01.06.2023.

איסוף הנתונים האמפיריים נעשה בסקר משולב: רובו נערך באמצעות פאנל אינטרנטי רב־תחומי קיים, וחלקו הקטן בטלפון — בעיקר במגזר הערבי, בשל ייצוגו החסר יחסית בפאנל האינטרנטי.

שיטת הדגימה — דגימת מכסות. המחקר כלל את האוכלוסייה הבוגרת בישראל (1000 משתתפים). המכסות נקבעו לפי גיל, מגדר, מחוז מגורים, סוג יישוב ודת.

טעות הדגימה הסטטיסטית — 3,1%, ברמת ביטחון של 95%.

המדגם

ייצוג קבוצות המשיבים השונות במדגם (באחוזים):

שיטות הניתוח

בעת הכנת הדוח נעשה שימוש בשיטות הבאות לתיאור הנתונים ולהצגתם: הצגה בטבלאות והצגה גרפית של חישובי מדדים סטטיסטיים. שיטות הניתוח הסטטיסטי כללו התפלגויות שכיחויות, טבלאות הצלבה וניתוח מתאמים.

המתאמים חושבו באמצעות מקדם פירסון (r), המאפשר למדוד את הקשר הליניארי בין שני משתנים רציפים ואת עוצמתו — כלומר, עד כמה האחד קשור לאחר. מקדם פירסון (r) מקבל ערכים בין -1 ל־1: אם r> 0, הדבר מצביע על קשר ליניארי חיובי; r <0 — על קשר שלילי; r = 0 — על היעדר קשר ליניארי. קשר ליניארי חיובי משמעו שכאשר ערכו של משתנה אחד עולה, גם ערכו של המשתנה האחר עולה באופן יחסי; קשר ליניארי שלילי משמעו שכאשר ערכו של משתנה אחד עולה, ערכו של האחר יורד באופן יחסי. ערך של מקדם פירסון r = 0.3–0.7 הוגדר אצלנו כקשר בינוני, r ≤ 0.3 — כקשר חלש או כחוסר קשר, ו־r ≥ 0.7 — כקשר חזק.

חישוב מדדים

במקרים מסוימים, כדי לזהות ״מכנה משותף״ בהשוואת נתונים ״לא אחידים״, חישבנו מדדים המאפשרים להביא בחשבון ולכנס למכנה משותף לא רק את תשובות ״מסכים/ה״ או רק את תשובות ״לא מסכים/ה״, אלא את שתיהן וגם את ״מסכים/ה חלקית״.

כאשר התשובות לשאלה מבטאות ארבע דרגות של מאפיין התופעה — למשל עניין בנושא, בדרגות ״מתעניין/ת במידה רבה״, ״במידה מספקת״, ״במידה מועטה״ ו״אינני מתעניין/ת״, כמוצג בטבלה 1.1. — המדד חושב כהפרש בין תשובות חיוביות ושליליות בדרגות שונות (n₁ +  n₂ – n₃ – n₄ ,  , …כאשר n מציין את אפשרות התשובה). ערכים חיוביים של ההפרש מבטאים דומיננטיות של עניין בנושא, וערכים שליליים — היעדר עניין בנושא.

כאשר התשובות לשאלה מבטאות שלוש דרגות של מאפיין התופעה — למשל מידת ההסכמה עם קביעות בנושא מסוים: ״מסכים/ה״, ״מסכים/ה חלקית״ ו״לא מסכים/ה״. (ראו דוגמה לחישוב)

המדד חושב לפי הנוסחה: n₁ + ½ n₂ – n₃, …כאשר n₁ – — ערכי התשובה ״מסכים/ה״; n₂ – ״מסכים/ה חלקית״ ו־n₃ – ״לא מסכים/ה״. על בסיס המשקלים שניתנו לכל אפשרות תשובה, כאשר המשקל המרבי ניתן לתשובה ״מסכים/ה״ והמזערי ל״לא מסכים/ה״, הוקצו לתשובות ״מסכים/ה לחלוטין״ ו״לא מסכים/ה״ המקדמים 1 ו־-1 בהתאמה, ול״מסכים/ה חלקית״ — המקדם ½. לאחר מכן חושבו המכפלות של המקדמים בערכים המתאימים של אפשרויות התשובה (למשל 61*1+½*24—5=68). המכפלות שהתקבלו חוברו. ערכי המדד מאפשרים להביא בחשבון את כל אפשרויות התשובה תוך מתן משקל שונה לכל אחת — המשקל המרבי ל״מסכים/ה״ והמזערי ל״לא מסכים/ה״. ככל שערכו החיובי של המדד גבוה יותר, כך רבה יותר מידת ההסכמה עם קיומה של הבעיה, ולהפך. ערכים שליליים של המדד מעידים בעיקר על היעדר הבעיה הנחקרת או על ביטוי מועט שלה.

---

דוגמה לחישוב

תוכן העניינים

מקורות והערות

הפרסום המקורי ונתוני המחקר צילום: Michimaya · 2010 CC BY 3.0 Penn State · Correlation and coefficient magnitude