חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.

ככל הידוע לכם, האם מדינת ישראל מעורבת כיום בעימות בין רוסיה לאוקראינה באחד מן התחומים הבאים?

סוגי סיועמספקת סיועאינה מספקת סיועלא יודעיםסך הכול
סיוע הומניטרי63%14%23%100%
סיוע צבאי בנשק, בתחמושת ובאמצעים אחרים38%33%29%100%
סיוע מודיעיני34%22%44%100%
תמיכה דיפלומטית במוסדות בין־לאומיים40%21%39%100%
קליטת מהגרים68%13%19%100%
מקלט מדיני לפליטים54%19%27%100%
תמיכה באזרחים ישראלים המשתתפים בלחימה44%17%39%100%
תמיכה הסברתית (תעמולה)21%36%43%100%

הניתוח ההשוואתי מצביע על עלייה מתמשכת בשיעור התשובות, מאז אפריל 23 ועד מועד הסקר, בדבר סיוע ישראלי לאוקראינה בנשק, במודיעין ובתמיכה דיפלומטית; גדל גם שיעור המציינים תמיכה באזרחים ישראלים המשתתפים בעימות בין רוסיה לאוקראינה. שיעור התשובות בדבר סיוע הומניטרי, קליטת מהגרים ופליטים ותמיכה הסברתית־אידאולוגית יורד. כלומר, ישראלים מציינים יותר ויותר את מעורבותה ה״צבאית״ של ישראל בעימות בין רוסיה לאוקראינה, ופחות את הרכיב ההומניטרי של התמיכה.

סיוע צבאי, מודיעיני ודיפלומטי

סיוע צבאי · אפריל 202325%
סיוע צבאי · נובמבר 202338%
סיוע מודיעיני · אפריל 202324%
סיוע מודיעיני · נובמבר 202334%
תמיכה דיפלומטית · אפריל 202336%
תמיכה דיפלומטית · נובמבר 202340%
תמיכה באזרחים משתתפים · אפריל 202338%
תמיכה באזרחים משתתפים · נובמבר 202344%
שיעור הסבורים שישראל מספקת כל סוג סיוע. הסקר מודד תפיסות, ולא משלוחים מאומתים. גל יולי מוצג בטבלה המלאה.

סיוע הומניטרי וקליטת אנשים

סיוע הומניטרי · אפריל 202379%
סיוע הומניטרי · נובמבר 202363%
קליטת מהגרים · אפריל 202380%
קליטת מהגרים · נובמבר 202368%
מקלט לפליטים · אפריל 202362%
מקלט לפליטים · נובמבר 202354%
תמיכה הסברתית · אפריל 202320%
תמיכה הסברתית · נובמבר 202321%
שיעור הסבורים שישראל מספקת כל סוג סיוע. הסקר מודד תפיסות, ולא משלוחים מאומתים. גל יולי מוצג בטבלה המלאה.

שיעור הנשאלים הסבורים שישראל מעורבת בעימות באוקראינה, בכל אחד מן התחומים ולאורך זמן:

סוגי סיועאפריל 2023יולי 2023נובמבר 2023
סיוע הומניטרי79%70%63%
סיוע צבאי בנשק, בתחמושת ובאמצעים אחרים25%33%38%
סיוע מודיעיני24%28%34%
תמיכה דיפלומטית במוסדות בין־לאומיים36%38%40%
קליטת מהגרים80%75%68%
מקלט מדיני לפליטים62%55%54%
תמיכה באזרחים ישראלים המשתתפים בלחימה38%39%44%
תמיכה הסברתית־אידאולוגית20%24%21%

הבדל משמעותי לפי ארץ לידה ניכר רק בתשובות על סיוע הומניטרי: ילידי מדינות ברית המועצות לשעבר מציינים אותו בשיעור הנמוך ביותר (61% לעומת 71–72% בקרב ילידי המדינות האחרות).

סוגי סיועמדינות ברית המועצות לשעברישראלמדינות אחרות
סיוע הומניטרי71%61%72%
סיוע צבאי בנשק, בתחמושת ובאמצעים אחרים36%38%35%
סיוע מודיעיני31%34%40%
תמיכה דיפלומטית במוסדות בין־לאומיים42%40%42%
קליטת מהגרים74%68%71%
מקלט מדיני לפליטים56%54%55%
תמיכה באזרחים ישראלים המשתתפים בלחימה42%45%37%
תמיכה הסברתית־אידאולוגית20%21%19%

מבין הסיכונים האפשריים הבאים, מהו לדעתכם הסיכון העיקרי במעורבותה הנוכחית של מדינת ישראל בעימות בין רוסיה לאוקראינה?

עימות ופגיעה ביחסים עם רוסיה48%
עימות ופגיעה ביחסים עם אוקראינה2%
עימות ופגיעה ביחסים עם ארצות הברית ועם מדינות אחרות7%
נזק כלכלי, ירידה בהשקעות ממקורות זרים וכדומה5%
פגיעה בחוסן הביטחון הלאומי של ישראל5%
פגיעה ביציבות החברתית של ישראל2%
פגיעה בקהילות יהודיות ברחבי העולם5%
אין סיכונים כלל7%
לא יודעים19%

עימות ופגיעה ביחסים עם רוסיה הם הסיכון היחיד שהנשאלים מציינים לאורך זמן. הירידה בשיעור התשובות המייחסות חשיבות לסיכון זה בנובמבר נובעת, ככל הנראה, ממלחמת ישראל בעזה. לא נצפו הבדלים בשיעורי התשובות גם בין נשאלים לפי ארץ לידה. נמצאו הבדלים קטנים לפי עמדה פוליטית: אנשי ימין, שמאל ושמאל קיצוני מציינים את הסיכון להידרדרות היחסים עם רוסיה לעיתים קרובות יותר (52–55% לעומת 44–45% בקבוצות האחרות).

מבין הסיכונים האפשריים הבאים, מהו לדעתכם הסיכון העיקרי במעורבותה הנוכחית של מדינת ישראל בעימות בין רוסיה לאוקראינה? השינוי בתשובות לאורך זמן:

סיכוניםאפריל 2023יולי 2023נובמבר 2023
עימות ופגיעה ביחסים עם רוסיה56%54%48%
עימות ופגיעה ביחסים עם אוקראינה3%4%2%
עימות ופגיעה ביחסים עם ארצות הברית ועם מדינות אחרות9%10%7%
נזק כלכלי, ירידה בהשקעות ממקורות זרים וכדומה5%8%5%
פגיעה בחוסן הביטחון הלאומי של ישראל5%3%5%
פגיעה ביציבות החברתית של ישראל2%2%2%
פגיעה בקהילות יהודיות ברחבי העולם3%3%5%
אין סיכונים כלל2%4%7%
לא יודעים15%12%19%

מסקנות

1. מאז אפריל 23 ועד מועד הסקר ניכרת עלייה בתפיסת הישראלים שישראל מסייעת לאוקראינה בנשק, במודיעין ובתמיכה דיפלומטית, וכן תומכת באזרחיה המשתתפים בעימות בין רוסיה לאוקראינה. שיעור התשובות המתייחסות לסיוע הומניטרי, לקליטת מהגרים ופליטים ולתמיכה הסברתית־אידאולוגית באוקראינה יורד. ישראלים שנולדו במדינות ברית המועצות לשעבר מציינים פחות מאחרים שישראל מעניקה לאוקראינה סיוע הומניטרי.

2. הידרדרות היחסים עם רוסיה היא הסיכון היחיד שהנשאלים מציינים לאורך זמן. הירידה בשיעור התשובות המתייחסות לסיכון זה בנובמבר נובעת, ככל הנראה, ממלחמת ישראל בעזה.

לתוכן העניינים

מקורות והערות

הפרסום המקורי ונתוני המחקר צילום: Benoît Prieur · 2018