האחים המוסלמים כמכשיר לערעור היציבות

חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.

תקציר

מחקר זה של דור מוריה מנתח סתירה אסטרטגית במדיניות ארצות הברית במזרח התיכון דרך השימוש ברשת העל־לאומית של האחים המוסלמים. העבודה מראה כי האחים המוסלמים, כמקור אידאולוגי וארגוני לאל־קאעדה ולדאעש, הופכים לכלי של כאוס מנוהל בידי ארצות הברית, במאבקה בהשפעת מדינות BRICS ומדינות הדרום הגלובלי על העולם המוסלמי.

הפרדוקס המרכזי: ממשל טראמפ מצהיר על מאבק באסלאמיזם ושוקל להכריז על האחים המוסלמים כארגון טרור, אך תוכנית ההסדרה בעזה נשענת על קטר וטורקיה — התומכות העיקריות בתנועה. ההסכם מ־13 באוקטובר 2025 בשארם א־שייח׳ מותיר במופגן את ערב הסעודית ואת איחוד האמירויות מחוץ למעגל הערבות, מחזק את הציר הקטרי־טורקי ומתעלם לחלוטין משורשי חמאס באחים המוסלמים.

המחקר מתעד את כישלון התוכנית הישראלית לחימוש חמולות פלסטיניות (ינואר–יוני 2024), ומחזק את הטענה כי אי אפשר לפרק את חמאס בלי לחסל את התשתית האידאולוגית של האחים המוסלמים. תוכנית טראמפ אינה מזכירה את התנועה כמקור להקצנה, אף שאמנת חמאס מ־1988 מזהה אותו במפורש כזרוע של האחים המוסלמים.

העבודה מזהה שלוש רמות של ערעור יציבות: פגיעה בביטחון ישראל דרך הרציפות האידאולוגית בין האחים המוסלמים לחמאס; איום קיומי על המונרכיות במפרץ מצד האסלאמיזם הרפובליקני של התנועה; והקצנה במדינות הדרום הגלובלי באמצעות רשתות חינוך וצדקה קטריות־טורקיות. הצהרת טראמפ על אפשרות לפעולה צבאית בעזה בידי ״אנשים קרובים בחסות אמריקאית״ מחזקת את מודל השימוש במבנים הקשורים לאחים המוסלמים לצורך השפעה גאופוליטית, והופכת את הרטוריקה נגד הטרור למכשיר של תחרות אסטרטגית.

הפרדוקס באסטרטגיה האמריקאית

טראמפ מכריז מלחמה באסלאמיזם, אך תוכניתו לעזה נשענת על קטר וטורקיה — התומכות העיקריות באחים המוסלמים. הסתירה הזו מאיימת על ישראל, על המונרכיות במפרץ הפרסי ועל מדינות הדרום הגלובלי, והופכת את המאבק בטרור למשחק גאופוליטי.

לב הבעיה. מאז 2025 שוקל ממשל טראמפ להכריז על האחים המוסלמים (Muslim Brotherhood) כארגון טרור. [1]הסנאטור טד קרוז הגיש את הצעת החוק S.2293 ביולי 2025, ומזכיר המדינה מרקו רוביו אישר באוגוסט 2025 כי התהליך ״יצא לדרך״[2]. עם זאת, ארצות הברית וישראל אינן מגדירות רשמית את האחים המוסלמים כארגון טרור — רק שלוחות מסוימות הוצאו מחוץ לחוק: חמאס מאז 1997[3], והארגונים המצריים HASM וליווא א־ת׳וורה[4]. ישראל אסרה את הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית ב־2015, אך לא את תנועת האח׳ואן העל־לאומית עצמה[5]. מדוע? משום שהאחים המוסלמים נותרים כלי נוח להשפעה גאופוליטית באמצעות בעלות ברית — קטר וטורקיה.

מסייד קוטב לחמאס: רציפות אידאולוגית

ה־Counter Extremism Project ‏(CEP) מגדיר במפורש את האחים המוסלמים כ״גשר בין אסלאמיזם פוליטי לאלימות ג׳האדיסטית״[6]. סייד קוטב, האידאולוג של האחים המוסלמים שהוצא להורג ב־1966, פיתח את דוקטרינות הג׳אהליה (חזרתן של החברות המודרניות לבערות הטרום־אסלאמית), החאכמיה (ריבונותו המוחלטת של אללה) והתכפיר (הוצאת מוסלמים הנתפסים ככופרים אל מחוץ לדת).

סקירת ממשלת בריטניה מ־2015 קבעה: ״עמדותיו של קוטב היו מקור השראה לארגוני טרור, ובהם רוצחי סאדאת, אל־קאעדה ושלוחותיה. האחים המוסלמים מעולם לא הסתייגו מהן ברמה המוסדית״[7].

הרציפות הישירה מקבלת חיזוק מן הביוגרפיות של מחבלים. אוסאמה בן לאדן היה חבר באחים המוסלמים בחצי האי ערב. איימן א־זוואהירי הצטרף לתנועה המצרית בגיל 15 וכינה את קוטב ״הניצוץ שהצית את המהפכה האסלאמית״. אבו בכר אל־בגדאדי הצטרף לאחים המוסלמים באוניברסיטה ובהמשך עבר לסלפיזם אלים. ח׳אלד שיח׳ מוחמד, מתכנן פיגועי 11 בספטמבר, נשבה ברעיונות קוטב במחנות התנועה בגיל 16. ועדת החקירה של פיגועי 11 בספטמבר הגדירה את קוטב כ״השפעה אינטלקטואלית חזקה״ על בן לאדן.

האידאולוגיה של האחים המוסלמים לא השתנתה: חומרי הלימוד של קוטב ממשיכים לשמש מגייסים של דאעש ואל־קאעדה לעיצוב תודעתם של מצטרפים חדשים.

הציר הקטרי־טורקי: מיסוד השפעת האחים המוסלמים

Qatar Charity היא ערוץ המימון המרכזי של האחים המוסלמים. מסמכים שדלפו ב־2014 חשפו: 71 מיליון אירו ל־113 מיזמי מסגדים ומרכזים אסלאמיים באירופה (⁦2011–2014⁩). הארגון הבריטי QCUK העביר 38 מיליון ליש״ט מדוחה (⁦2014–2020⁩). קטר העניקה עד 850 אלף דולר לנשיא מצרים מורסי, איש האחים המוסלמים[8]. המנהיג הרוחני של התנועה יוסוף אל־קרדאווי קיבל אזרחות קטרית ותוכנית שבועית באל־ג׳זירה. בהדלפה מ־2020 אישר ראש ממשלת קטר לשעבר כי ״אל־ג׳זירה נשלטת בידי חברי האחים המוסלמים[9]״. חמאס קיבל מקטר יותר מ־2 מיליארד דולר מאז 2012[10].

טורקיה מספקת מקלט מדיני ותשתית תקשורת. לאחר ההפיכה ב־2013 קיבלו 1,500 חברים מצרים של האחים המוסלמים מקלט. מפלגת AKP של ארדואן מתוארת כ״למעשה הזרוע הטורקית של האחים המוסלמים״[11]. טורקיה מממנת את ערוצי הלוויין של התנועה (Mekameleen TV, Rabaa TV, Al-Sharq), המשדרים תעמולה נגד מצרים.

באוגוסט 2025 אירח ארדואן משלחת של האיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים (IUMS, שמטהו בקטר והוגדר ארגון טרור בידי ערב הסעודית, איחוד האמירויות, מצרים ובחריין)[12]. במרץ 2025 פרסם IUMS פתווה הקוראת ל״ג׳האד מזוין״ נגד ישראל — קטר לא גינתה אותה[13].

מחקר אירופי של קינגס קולג׳ לונדון (2020) אישר כי קטר וטורקיה ״מממנות ותומכות ברשת מקושרת של ארגוני האחים המוסלמים ברחבי אירופה״[14]. הספר הצרפתי ״Qatar Papers״ ‏(2019) תיעד 140 מיזמים בשווי של יותר מ־100 מיליון אירו, שנועדו ל״חיזוק הזהות האסלאמית ולהפצת האסלאם הפוליטי בקהילות מוסלמיות באירופה״[15].

תוכנית טראמפ לעזה: השתיקה על האחים המוסלמים ובחירת הערבות

ב־29 בספטמבר 2025 הכריז טראמפ על תוכנית שלום בת 20 סעיפים לעזה. ב־9 באוקטובר 2025 נחתם הסכם הפסקת אש.

תוכנית ההסדרה בעזה: ציר הזמן

התאריכים המופיעים במאמרו של המחבר, שפורסם ב־18 באוקטובר 2025.
תאריך	האירוע המתואר במאמר
29 בספטמבר 2025	הכרזה על התוכנית בת 20 הסעיפים
9 באוקטובר 2025	חתימה על הסכם הפסקת האש
13 באוקטובר 2025	הצהרת ארצות הברית, קטר, טורקיה ומצרים בשארם א־שייח׳

הערבות: ארצות הברית, קטר, טורקיה ומצרים — חתמו על ״הצהרת טראמפ״ ב־13 באוקטובר 2025 בשארם א־שייח׳[16]. ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הושארו מחוץ למעגל הערבות המרכזיות, למרות ההזמנה הראשונית[17]. יורש העצר מוחמד בן סלמאן ושליט איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד נעדרו במופגן מן הטקס.

התוכנית אינה מזכירה את האחים המוסלמים כמקור האידאולוגי של חמאס. סעיף 1 מדבר על ״דה־רדיקליזציה״, סעיף 13 אוסר על חמאס להשתתף בשלטון ״במישרין, בעקיפין או בכל צורה שהיא״, אך אידאולוגיית האחים המוסלמים — הבסיס לאמנת חמאס מ־1988 (״חמאס הוא נציג של האחים המוסלמים״, סעיף 2) — אינה נבחנת.[18] המכון הישראלי למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ציין ביוני 2025: ״ספק רב אם אפשר לחסל את הבסיס האידאולוגי של ההתנגדות, הנטוע באחים המוסלמים, באמצעות מערכה צבאית בלבד״.[19]

״מיזם החמולות״ של צה״ל נכשל

בינואר 2024 הציג צה״ל תוכנית להקמת חמולות חמושות כחלופה לחמאס[20]. עד מרץ 2024 קרסו רוב המגעים — החמולות חששו מנקמת חמאס. נתניהו אישר ביוני 2024 כי ״חמאס הרג את מנהיגי החמולות שישראל ניסתה לגייס״. חמאס הקים את ״יחידת החץ״ כדי להילחם במשתפי פעולה עם ישראל. אף שנמשך חימוש מוגבל של חמולות (חמולת אבו שבאב ברפיח, כ־400 לוחמים), FDD ציין: ״חימוש החמולות לא יצר לחץ מספיק על חמאס. למרות ההיחלשות המשמעותית, חמאס נותר הארגון הדומיננטי בעזה״[21].

ערב הסעודית שינתה את הטון מתמיכה לאזהרות מפני קריסה. ב־29 בספטמבר 2025 הצטרפה ריאד לברכות על התוכנית[22]. אך ב־16 באוקטובר 2025 דיווח ישראל היום כי ערב הסעודית, איחוד האמירויות ובחריין העבירו לבית הלבן אזהרות מפני סכנת קריסת התוכנית והודיעו כי ״לא ישתתפו בתהליך אם לא תהיה תגובה אמריקאית נחרצת ושינוי בגישת המתווכות — מצרים, קטר וטורקיה״[23]. דיפלומט סעודי אמר: ״ערב הסעודית מצמצמת את מעורבותה ביישום תוכנית טראמפ. אין סיכוי לשיקום עזה כל עוד נותר בה אפילו קלצ׳ניקוב אחד בידי חמאס״. איחוד האמירויות הודיע כי ישקם רק את האזורים הדרומיים שבשליטת ישראל, ולא ישתתף בשיקום אזורים אחרים ללא פירוק חמאס מנשקו.

משולש ערעור היציבות: ישראל, המפרץ והדרום הגלובלי

מבחינת ישראל חיזוק מעמדן של קטר וטורקיה — התומכות באחים המוסלמים — כערבות יוצר פרדוקס. דיפלומט ערבי אמר לישראל היום: ״טראמפ דיבר על קץ עידן הטרור והשנאה, אך אנשיו מחזקים את מי שמשתמשים בעושר ובתקשורת כדי לקדם שנאה וטרור״. המכון למחקרי ביטחון לאומי הזהיר כי ״האחים המוסלמים צפויים להמשיך להתקיים בעזה כתנועה חברתית־פוליטית. אך גם אם יוצאו מחוץ לחוק — כמו בירדן ובמצרים — יהיה קשה לסלק לחלוטין את השפעתם החברתית השלילית ואת התנגדותם לדה־רדיקליזציה״[24].

מבחינת המונרכיות במפרץ הפרסי האחים המוסלמים הם איום קיומי. מכון המחקר הגרמני SWP ‏(2020) כתב: ״האחים המוסלמים מקדמים מודל פוליטי רפובליקני יותר, בהשראה דתית, המציע חלופה מעשית למערכות המונרכיות והשבטיות האוטוקרטיות השולטות בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות״[25]. איחוד האמירויות הכריז על האחים המוסלמים כארגון טרור בנובמבר 2014; ערב הסעודית עשתה זאת במרץ באותה שנה. ההצלחה האלקטורלית של התנועה במצרים (2012) ובתוניסיה (⁦2011–2014⁩) הראתה מודל שלטוני חלופי[26]. ניו יורק טיימס (2014) כתב: ״הסעודים ומונרכיות אחרות במפרץ חוששים מן התנועה בשל הארגון הנרחב שלה, כוח המשיכה ההמוני שלה וקריאותיה לבחירות״. תוכנית טראמפ, המחזקת את קטר וטורקיה, מערערת את השפעת הסעודים והאמירתים בעולם הסוני.

מבחינת הדרום הגלובלי האחים המוסלמים הקימו תשתית נרחבת להקצנה באמצעות חינוך, מסגדים וצדקה. סודאן היא המקרה הקיצוני ביותר: משטר האחים המוסלמים של עומר אל־בשיר (⁦1989–2019⁩) אירח את בן לאדן והכריז ג׳האד נגד דרום סודאן (כ־2 מיליון הרוגים)[27]. ב־2025 מואשמים האחים המוסלמים בליבוי המלחמה בין SAF ל־RSF, הנמשכת מאז אפריל 2023[28]. ירדן אסרה את פעילות התנועה באפריל 2025 לאחר מעצר 16 מחבריה בגין ייצור רקטות וכטב״מים והחזקת חומרי נפץ[29]. תוניסיה מעמידה לדין ב־2025 יותר מ־100 ממנהיגי האחים המוסלמים, ובהם ראש מפלגת א־נהדה ראשד אל־ע׳נושי, בגין גיוס לוחמים לסוריה. [30]אינדונזיה: מפלגת PKS (שלוחה של האחים המוסלמים) זכתה ב־6,79% מן הקולות ב־2014. מלזיה: PAS שולטת במדינת קלנטן מאז 2002. בנגלדש: ג׳מאעת־א־אסלאמי (המקבילה לאחים המוסלמים) נאסרה ב־2013, אך ממשיכה להשפיע[31].

רשתות הצדקה של האחים המוסלמים מממנות הקצנה. Islamic Relief (נוסדה ב־1984 ופועלת ביותר מ־20 מדינות) הוגדרה בידי איחוד האמירויות וישראל כגוף למימון טרור; בין מייסדיה עיסאם אל־חדאד, יועצו של נשיא מצרים מורסי, איש האחים המוסלמים[32]. Middle East Forum ‏(2017) תיעד 164 מיליון דולר מכספי משלמי המסים שהועברו לקבוצות אסלאמיסטיות, ובהם 122 מיליון דולר לארגונים הקשורים למחבלים[33]. Holy Land Foundation, שבמרכז תיק מימון הטרור הגדול בתולדות ארצות הברית, נסגרה ב־2001 בשל מימון חמאס.

הבחירה האסטרטגית של ארצות הברית והשלכותיה

הדו־ערכיות במדיניות האמריקאית גלויה לעין. ארצות הברית מחזיקה בקטר את בסיסה הצבאי הגדול במזרח התיכון (אל־עודייד), ורואה בטורקיה בעלת ברית בנאט״ו, ובה בעת מאפשרת לשתיהן לתמוך באחים המוסלמים[34]. מכון ברוקינגס (2017) כתב: ״אף מומחה אמריקאי לאחים המוסלמים אינו תומך בהגדרתם כארגון טרור זר״[35]. קרן קרנגי כינתה זאת ב־2019 ״תרגיל פוליטי מזיק שיפגע בביטחונם של כל האמריקאים״. אך דווקא ה״פרגמטיזם״ הזה יוצר פרצה אסטרטגית.

ארצות הברית משתמשת באחים המוסלמים כ״עוצמה רכה״ נגד המונרכיות במפרץ, ופועלת דרך הציר הקטרי־טורקי להשפעה על העולם הסוני ״מלמטה״. הנחיית המחקר הנשיאותית 11 ‏(PSD-11) של ממשל אובמה מ־2010 הורתה להעריך את האחים המוסלמים ותנועות ״אסלאמיסטיות פוליטיות״, והגיעה למסקנה שעל ארצות הברית לעבור מתמיכה ב״יציבות״ (משטרים סמכותניים) לתמיכה באסלאמיסטים ״מתונים״[36]. מזכירת המדינה קלינטון אמרה ב־2011: ״האינטרס האמריקאי הוא לקיים קשר עם כל המפלגות המחויבות לפעולה בדרכי שלום וללא אלימות״[37]. המסמכים מראים כי מחלקת המדינה ארגנה הופעות של מנהיגי האחים המוסלמים בקרנגי (2012) ופגישות עם אנשי התנועה בלוב[38].

התחרות עם הווהאביזם הסעודי באפריקה ובאסיה מתעצמת. ערב הסעודית הוציאה 75 מיליארד דולר על הפצת האסלאם בעולם באמצעות הליגה המוסלמית העולמית[39]. האחים המוסלמים מתחרים באמצעות רשתות של בתי ספר, מסגדים וצדקה בסומליה (קטר מימנה את חסן שיח׳ מחמוד ב־2012, וטורקיה השקיעה יותר מ־1 מיליארד דולר), בלוב (קטר וטורקיה תומכות בממשלת ההסכמה הלאומית הקשורה לאחים המוסלמים, מול חפתר הנתמך בידי ערב הסעודית ואיחוד האמירויות), ובסודאן (האחים המוסלמים ב־SAF מול יריבים הנתמכים בידי איחוד האמירויות וערב הסעודית)[40].

ההשלכות על היציבות האזורית הרסניות. תוכנית טראמפ יוצרת מנגנון שבו הערבות (קטר וטורקיה) קשורות לחמאס אידאולוגית וכלכלית באמצעות האחים המוסלמים, ולכן ״דה־רדיקליזציה״ ו״פירוז״ נעשים כמעט בלתי אפשריים בלי פירוק התשתית של התנועה עצמה. ישראל אינה יכולה להרוס את הבסיס האידאולוגי של חמאס כל עוד רשתות האחים המוסלמים נשארות ללא פגע[41]. המונרכיות במפרץ רואות את השפעתן נשחקת באמצעות האסלאמיזם הרפובליקני של האחים המוסלמים. הדרום הגלובלי מתמודד עם הקצנה גוברת באמצעות מערכי חינוך וצדקה של התנועה, במימון קטר.[42]

מסקנה

האסטרטגיה האמריקאית של שימוש באחים המוסלמים ככלי פרגמטי יוצרת סתירה יסודית בין הרטוריקה נגד הטרור לבין מציאות הבריתות הגאופוליטיות. חיזוק קטר וטורקיה כערבות לעזה, לצד שתיקה על שורשי חמאס באחים המוסלמים, פוגע ביציבות המזרח התיכון, מערער את בעלות הברית המונרכיות ומזין הקצנה עולמית. כל עוד ארצות הברית אינה פותרת את הסתירה הזו, ״קץ עידן הטרור״ שטראמפ הכריז עליו יישאר בגדר רטוריקה.