ייצור הגמוניה

חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.

טכנולוגיות המלחמה הקרה התרבותית ויישומן במרחב הפוסט־סובייטי

מחקר אנליטי של מרכז דור מוריה. המקרה האוקראיני כיישום הנרחב והמתועד היטב ביותר של טכנולוגיה המופעלת באופן שיטתי מאז שנות ה־1950. איגור קמיניק

על מה המאמר

בשנת 1999 הראתה ההיסטוריונית הבריטית פרנסס סטונור סונדרס, על סמך תיעוד, שהקונגרס לחופש התרבות — ארגון עצמאי לכאורה של אינטלקטואלים, שהוציא לאור את Encounter, Preuves ו־Der Monat — מומן בידי ה־CIA באמצעות רשת של קרנות מתווכות. חשיבותו המטלטלת של הספר לא הייתה בעצם העובדה, שכבר הייתה ידועה, אלא בתיאור המתועד של המנגנון: כיצד כסף ממשלתי הופך לתוצר אינטלקטואלי ״עצמאי״ באמצעות מערכת רב־שכבתית של מתווכים, סלקציה שלילית ומסלולי קידום מקצועיים.

לאחר חשיפת הקונגרס בשנת 1967 המנגנון לא נעלם. הוא מוסד באופן גלוי — באמצעות NED ‏(1983), USAID וקרנות החברה הפתוחה — והתרחב. התקציב המצטבר של ״קידום הדמוקרטיה״ גדל ממיליוני דולרים למיליארדים. מאז 1991 השקיעה ארצות הברית לבדה באוקראינה יותר מ־38 מיליארד דולר בתוכניות שאינן צבאיות.

המאמר משחזר את הטכנולוגיה הזאת ומתחקה אחר התפתחותה, מן הקונגרס לחופש התרבות ועד לתשתית המענקים במרחב הפוסט־סובייטי.

הטענה המרכזית

כיצד אידאולוגיה שאין לה תמיכה אלקטורלית המונית הופכת למדיניות ממשלתית?

המקרה האוקראיני מספק נתונים ברורים. בבחירות 2019 קיבלה הקואליציה המאוחדת של כל מפלגות הימין הקיצוני — סבובודה, הקורפוס הלאומי והמגזר הימני — 2,15 % מן הקולות. המועמד המשותף של הלאומנים בבחירות לנשיאות קיבל 1,6 %. הנתונים יציבים: 0,36 % בשנת 2006, ‏0,76 % בשנת 2007, זינוק חריג ל־10,44 % בשנת 2012 כתוצאה מהצבעת מחאה נגד ינוקוביץ׳, וצניחה חזרה ל־2,15 % בשנת 2019.

ובכל זאת, סדר היום הסמלי של אותם 2,15 % — דה־קומוניזציה, חוקי שפה, האדרת OUN–UPA ואיסור פעילותה של המפלגה הקומוניסטית — הופך למדיניות ממשלתית רשמית. המאמר מכנה את הפער הזה פרדוקס השוליות האלקטורלית ומראה באמצעות איזו תשתית הוא משעתק את עצמו.

מה תמצאו בטקסט

ארכאולוגיה מוסדית. מעקב אחר התפתחות הטכנולוגיה מן הקונגרס לחופש התרבות של שנת 1950, דרך NED, ‏USAID ו־Open Society Foundations, ועד לתשתית המענקים באוקראינה. טבלה השוואתית של היקפי הפעילות: מ־⁦100–200⁩ מיליון דולר ב־CCF במשך 20 שנה, ועד ל־⁦38+⁩ מיליארד דולר באוקראינה במשך 30 שנה.

פרדוקס השוליות האלקטורלית. הפער בין תמיכה אלקטורלית בקבוצה אידאולוגית רדיקלית — אחוזים בודדים — לבין משקלה המוסדי בסדר היום הרלוונטי, עד כדי 100 % מן המדיניות הממשלתית. המקרה המייצג הוא אוקראינה 2019.

מנגנון הלגיטימציה באמצעות מענקים. מימון סלקטיבי ההופך אידאולוגיה שולית לזרם המרכזי, לא באמצעות תעמולה ישירה אלא באמצעות עיצוב מרחב ההזדמנויות: מי יקבל מענק, מלגה, מקום במערכת כתב עת, הזמנה לדבר בכנס או תרגום לאנגלית. הוא פועל ברמת השעתוק, ולא ברמת התוכן.

חומר תיעודי קונקרטי. הדוח הכספי של ערוץ Hromadske TV לשנת 2013, ערב אירועי יברומאידאן: 793,089 הריבניה משגרירות הולנד, 399,650 הריבניה משגרירות ארצות הברית ו־247,860 הריבניה מן הקרן הבין־לאומית לרנסנס ״וידרודז׳ניה״ של סורוס. נתוני המימון העיקריים של התוכניות האוקראיניות נתמכים במסמכים של נולנד, USAID וסורוס.

ניתוח מבני של תפקוד הלאומיות. שלושה מנגנונים שבאמצעותם המסגרת הלאומית פועלת כתחליף תפקודי לניתוח מעמדי.

שילוב במכלול מחקרי דור מוריה. לגיטימציה באמצעות מענקים נבחנת כמערכת תשתיתית המשעתקת את מצב הבועה האונטולוגית — מושא המחקר המרכזי של המרכז. המחבר מנתח את המנגנון מאז שנת 2008, תחילה על בסיס החומר האוקראיני ובהמשך על בסיס החומר הישראלי.

ה־CCF והמקרה האוקראיני: השוואה מתוך המחקר

למי מיועד המאמר

אנליסטים פוליטיים וחוקרי המרחב הפוסט־סובייטי — יקבלו שחזור של ההיסטוריה המוסדית ובסיס אמפירי הניתן לבדיקה לגבי המקרה האוקראיני.

עיתונאים ופרשנים — יקבלו כלים מושגיים שימושיים: פרדוקס השוליות האלקטורלית, לגיטימציה באמצעות מענקים וההבחנה בין רמת התוכן לרמת השעתוק.

הקהל הישראלי — יקבל מראה שבה נראות אותן טכנולוגיות ומסלולי ההתפתחות האפשריים שלהן. מרכז דור מוריה החל לפעול מתוך מטרה למנוע בישראל תרחיש של כאוס מנוהל מן הסוג האוקראיני. הבנת הטכנולוגיה היא תנאי לגיבוש מענה לה.

מי שמתעניינים בספרה של סונדרס — יקבלו המשך עכשווי למחקרה. את מה שהראתה סונדרס על בסיס חומר משנות ה־⁦1950–1960⁩, המחקר הזה עוקב אחריו עד שנות ה־2020.

הנתונים המרכזיים במאמר

• 2,15 % — קואליציית כל מפלגות הימין הקיצוני בבחירות לראדה העליונה בשנת 2019
• 1,6 % — המועמד המשותף של הלאומנים בבחירות לנשיאות בשנת 2019
• 100 % — חלקו של סדר היום הסמלי של הקבוצה במדיניות הממשלתית
• 38 מיליארד דולר — ההשקעות הלא־צבאיות המצטברות של ארצות הברית באוקראינה עד שנת 2024
• 180 מיליון דולר — הוצאות קרן וידרודז׳ניה של סורוס באוקראינה עד שנת 2015
• 793,089 / 399,650 / 247,860 הריבניה — מימון Hromadske TV בשנת 2013 מהולנד, מארצות הברית ומקרן סורוס, בהתאמה

המסגרת המתודולוגית

המאמר מסתמך על התיעוד של סונדרס (The Cultural Cold War, 1999) כמקור היסטורי עצמאי לתקופה ⁦1950–1967⁩; על נתונים גלויים של NED, ‏USAID וקרנות סורוס; על התוצאות הרשמיות של ועדת הבחירות המרכזית באוקראינה לבחירות 2019; ועל הדוחות הכספיים של מיזמי תקשורת אוקראיניים. מבחינה מושגית, המאמר משתלב בתוכנית התאורטית של מרכז דור מוריה לחקר הבועה האונטולוגית ומנגנוני שעתוקה.

הורדת הטקסט המלא (PDF) ←

הטקסט המלא של המחקר מופיע במסמך להלן.