מחאות והחלטות

חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.

קידום הרפורמה המשפטית עורר תגובה ציבורית. עם זאת, 89% אמרו שאינם משתתפים בהפגנות או שהם משתתפים בהן לעיתים רחוקות. 4% מהמשיבים דיווחו על השתתפות קבועה בהפגנות. לצד זאת, אין הבדל מהותי בתשובות לפי ארץ לידה (תרשים 7. טבלה 11.1)

11. האם אתם משתתפים בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית?

השתתפות במחאה

באופן קבוע	4.0%
לעיתים רחוקות	17.0%
אינם משתתפים	72.0%
סירבו להשיב	7.0%

התרשים המקורי

תרשים 7

11.1. האם אתם משתתפים בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית? לפי ארץ לידה:

טבלה 11.1

כמעט מחצית המשיבים — 48% — סבורים, בהערכת המניעים להשתתפות במחאה, , שרוב המפגינים משוכנעים ביעילות ההפגנות כדרך להפעיל לחץ על השלטון.

היחס למפגינים

10-13% מהמשיבים סבורים בכל אחת מהאפשרויות שהמחאות ההמוניות אינן כלי יעיל לפתרון הבעיה; שאנשים מסוימים מקבלים תמורה עבור השתתפותם בהפגנות וזו הסיבה להשתתפותם; ושלמפגינים רבים יש רק מושג כללי ומעורפל על הרפורמה המוצעת, ולכן פעולתם היא תוצאה של מניפולציה מצד אחרים. טבלה 12

12. איזו מהאמירות הבאות משקפת בצורה הטובה ביותר את עמדתכם כלפי משתתפי ההפגנות והמחאות סביב הרפורמה המשפטית?

ראוי לציין את הדמיון בין שיעור התשובות שלפיהן רוב המפגינים סבורים שאפשר להפעיל לחץ יעיל על השלטון באמצעות הפגנות — 48%, טבלה 12 — לבין שיעור הסבורים שמחאות המוניות הן כלי יעיל להשפעה על החלטות פוליטיות — 47%, תרשים 8. מנגד, בסך הכול מעט פחות ממחצית המשיבים סבורים שההפגנות אינן יעילות במקרה של הרפורמה המשפטית — 12% — ואף שהן גורמות יותר נזק מתועלת — 26%.

כיצד הוערכה השפעת המחאות ההמוניות

כלי יעיל	47.0%
יותר נזק מתועלת	26.0%
אינן יעילות ברפורמה זו	12.0%
לא יודעים	15.0%

התרשים המקורי

תרשים 8

גיל ומחאה

בניתוח ההבדלים בין קבוצות הגיל בתשובות על השפעת המחאות על החלטות פוליטיות, יש לציין כי ברוב המדדים אין הבדלים מהותיים. שיעור המשיבים שלפיהם המחאות אינן כלי יעיל לפתרון בעיות, ואף הרסניות משום שהן גורמות נזק, נע בטווח קטן בין הקבוצות — 23–28% ו־9–14% בהתאמה. לעומת זאת, הערכת המחאות ככלי יעיל להשפעה על החלטות פוליטיות נעה בין 42% ל־64% ועולה מקבוצות הגיל הצעירות למבוגרות. — תרשים 9

גיל והערכת יעילות המחאה

כלי יעיללא יודעים

17–30	כלי יעיל42.0% לא יודעים20.0%
31–49	כלי יעיל43.0% לא יודעים17.0%
50–64	כלי יעיל50.0% לא יודעים12.0%
65+	כלי יעיל64.0% לא יודעים4.0%

התרשים המקורי

תרשים 9.

מעניין לציין שגם התשובה ״לא יודעים״ אופיינית יותר לקבוצות הצעירות ופחות למבוגרות. חישוב מקדם פירסון על בסיס הנתונים בטבלה 13.1 מאפשר לטעון כי:

א. קיים קשר חיובי בין תשובות המתארות את המחאות ככלי בלתי יעיל לבין תשובות ״לא יודעים״ — r = 0.94, קשר ליניארי חיובי חזק: ככל שערכו של מדד אחד גבוה יותר, כך גם ערכו של האחר, ולהפך;

ב. קיים קשר שלילי בין תשובות המתארות מחאות המוניות ככלי יעיל לבין תשובות ״לא יודעים״ — r = -0.985, המצביע על קשר ליניארי שלילי חזק בין המשתנים. כלומר, עם העלייה בערכו של משתנה אחד, ערכו של האחר נוטה לרדת במידה רבה. ככל שבקבוצה יש פחות תשובות ״לא יודעים״, כך גבוהה יותר ההסתברות להערכה חיובית של יעילות המחאות ההמוניות באותה קבוצה. טבלה 13.1

13.1. האם המחאות משפיעות על קבלת החלטות פוליטיות? לפי גיל:

טבלה 13.1.

דוברי רוסית ומחאות המוניות

ילידי מדינות ברית המועצות לשעבר סבורים בתדירות נמוכה באופן מהותי מאחרים שמחאות המוניות הן כלי יעיל להשפעה על החלטות פוליטיות — 36% לעומת 47–48% בקבוצות האחרות — ומתקשים לענות על השאלה בתדירות גבוהה ביותר מפי 2 — 29% לעומת 13-14%. עם זאת, הם גם סבורים פחות מאחרים שמחאות המוניות גורמות נזק — 21% לעומת 26–31% בקבוצות האחרות — כחלק מאותו דיון בהיעדר השפעה. מעניין כי ערכי התשובות בקבוצות האחרות כמעט זהים, ולכן רק ילידי מדינות ברית המועצות לשעבר נבדלים מהן. הדבר עשוי להצביע על מעמדה החלש באופן מהותי של קבוצה זו בחיים הפוליטיים בישראל — טבלה 13.2, תרשים 10

13.2. האם המחאות משפיעות על קבלת החלטות פוליטיות? לפי ארץ לידה:

טבלה 13.2.

אנשי הימין נחרצים יותר בעמדותיהם על חוסר היעילות וההרסנות של מחאות המוניות, ואנשי השמאל המתון — על יעילותן. תרשים 11, טבלה 13.3.

ארץ לידה והערכת המחאה

יעילותלא יודעים

ילידי ישראל	יעילות48.0% לא יודעים14.0%
ילידי ברית המועצות	יעילות36.0% לא יודעים29.0%
מדינות אחרות	יעילות47.0% לא יודעים13.0%

התרשים המקורי

תרשים 10

מחאה ועמדה פוליטית

אנשי הימין והימין המתון מציינים חוסר יעילות של המחאות מעט יותר מאנשי המרכז והזרמים השונים בשמאל, ויעילות — בתדירות נמוכה בהרבה. שיעור התשובות על יעילות המחאות נע אצלם בין 26–47%, ובקבוצות האחרות בין 56% ל־80%. מנגד, הם טוענים בתדירות גבוהה בהרבה שהמחאות גורמות יותר נזק: 27–46% לעומת 4–18%. אנשי הימין נחרצים ביותר בדבר חוסר היעילות וההרסנות של מחאות המוניות; אנשי השמאל המתון מציינים את יעילותן בתדירות הגבוהה ביותר. תרשים 11, טבלה 13.3.

הערכת המחאה לפי עמדה פוליטית

יעילותגורמות נזק

ימין	יעילות26.0% גורמות נזק46.0%
ימין מתון	יעילות47.0% גורמות נזק27.0%
מרכז	יעילות56.0% גורמות נזק18.0%
שמאל מתון	יעילות80.0% גורמות נזק4.0%
שמאל	יעילות65.0% גורמות נזק12.0%
תשובות אחרות	יעילות29.0% גורמות נזק11.0%

התרשים המקורי

תרשים 11

חילונים ודתיים

בחלוקה לפי חילוניות ודתיות, חובשי הכיפות הסרוגות משוכנעים יותר מאחרים בחוסר יעילותן של מחאות המוניות — 19% מהם, לעומת 8–15% בקבוצות האחרות. הם גם סבורים יותר מאחרים שהמחאות גורמות נזק, אף שבמידה מעט פחותה מן החרדים: 46% ו־59% בקרב חובשי הכיפות הסרוגות והחרדים, לעומת 15% מן החילונים ו־36% מן המסורתיים.

ככל הנראה אפשר לטעון כי ככל שמידת הדתיות יורדת, פוחתת האמונה שמחאות המוניות גורמות נזק, ומתחזקת האמונה ביעילותן — מ־16%–25% בקרב החרדים וחובשי הכיפות הסרוגות עד 42% בקרב המסורתיים ו־63% בקרב החילונים. טבלה 13.3.

13.3. האם המחאות משפיעות על קבלת החלטות פוליטיות? לפי עמדה פוליטית ורמת דתיות

טבלה 13.3.

ערבים נוצרים, מוסלמים ואחרים קרובים בנושא זה יותר לחילונים ולמסורתיים. כמעט מחצית מהם — 46% — משוכנעים ביעילות המחאות ההמוניות, אך רק 14% סבורים שהן גורמות נזק. טבלה 13.3.

מחאה והשלכותיה

נבחן ביתר פירוט את ההשלכות השליליות הקשורות לקיום מחאות המוניות. לפי ערכי המדד שחושב על בסיס השאלה ״באיזו מידה אתם מסכימים או אינכם מסכימים עם כל אחת מהאמירות הבאות בנוגע לסיכונים האפשריים הקשורים לניסיון לקדם את הרפורמה המשפטית ולמחאות?»[1]״, הסיכון החמור ביותר בעיני המשיבים הוא התגברות הפרות הסדר: מדד החשיבות של סיכון זה הוא 41, ו־70% מהמשיבים בסך הכול מסכימים לכך באופן מלא או חלקי. במקום השני בחשיבות נמצאת החרפת חוסר היציבות הפוליטית. גם לכך מסכימים באופן מלא או חלקי 70% בסך הכול, אך המדד הוא 37 נקודות. אחר כך בא הסיכון להחרפת השסע בעם ואף למלחמת אזרחים: גם עליו מצביעים בדרגות שונות של ביטחון 70% מהמשיבים. מחצית משיעור זה הן תשובות ״נוטים להסכים״, ולכן מדד הסיכון נמוך עוד יותר — 33.5 נקודות.

בקבוצת הסיכונים הגבוהים אפשר לכלול פגיעה בהשקעות, במגזר העסקי וביציבות הכלכלית. המדד הוא 31 נקודות, ושיעור המסכימים בדרגות שונות עם האמירה הוא 66%.

נמוכים יותר הסיכונים לערעור ביטחון המדינה — 21 נקודות — ולהרעה ביחסים הבין־לאומיים של ישראל — 22 נקודות. למדד הסיכון לשינוי שלטון בלתי לגיטימי ערך שלילי; לפי פרשנות המאמר, סיכון זה ככל הנראה אינו קיים. תרשים 12, טבלה 14.

מדדי הסיכונים הנתפסים

−1000+100

שינוי שלטון בלתי לגיטימי	-13.0 נק׳ מדד
שסע חברתי ומלחמת אזרחים	+33.5 נק׳ מדד
התגברות הפרות הסדר	+41.0 נק׳ מדד
ערעור הביטחון	+21.0 נק׳ מדד
חוסר יציבות פוליטית	+37.0 נק׳ מדד
יחסים בין־לאומיים	+22.0 נק׳ מדד
השקעות וכלכלה	+31.0 נק׳ מדד

התרשים המקורי

תרשים 12

14.באיזו מידה אתם מסכימים או אינכם מסכימים עם כל אחת מהאמירות הבאות בנוגע לסיכונים האפשריים הקשורים לניסיון לקדם את הרפורמה המשפטית?

טבלה 14

דוברי רוסית והמחאה

המשיבים שנולדו במדינות ברית המועצות לשעבר נוטים ברוב הנושאים להערכות נחרצות נמוכות יותר של הסיכונים לעומת ילידי ישראל וילידי מדינות אחרות. כך,

— לסיכון של החרפת השסע בחברה ואף מלחמת אזרחים מסכימים 21% מילידי מדינות ברית המועצות לשעבר, אך 40% מילידי ישראל ו־38% מילידי המדינות האחרות;

— לסיכון של התגברות והחרפת הפרות הסדר — 24% לעומת 43% ו־44%;

— לערעור ביטחון המדינה — 21% לעומת 34% ו־37%.

במקרים האחרים, תשובותיהם של ילידי מדינות ברית המועצות לשעבר דומות ברובן לתשובות הצברים ויוצאי המדינות האחרות. טבלה 14.1.

14.1. שיעור המסכימים בנוגע לכל סיכון, לפי ארץ לידה

טבלה 14.1

כיצד לפתור את המשבר?

ככלל, החלק הגדול של המשיבים מסכים כי האסטרטגיה המיטבית במצב שנוצר היא פשרה בין תומכי הרפורמה למתנגדיה. כך אומרים 41% מהמשיבים — תרשים 13 — ובעיקר אנשי הימין המתון: 63%, טבלה 15.1. גם תומכי קידום הרפורמה ותומכי ביטולה רבים למדי — 21% ו־28%. תרשים 13. הדבר מעיד על שסע משמעותי בחברה בנוגע למצב הקיים. ביישום הרפורמה תומך רוב מוחלט של אנשי הימין — 72% מהם — ואילו בקרב בעלי עמדות פוליטיות אחרות שיעור התשובות האלה נע בין 1 ל־12%. בביטול הרפורמה תומכים בראש ובראשונה אנשי השמאל — 63% — השמאל המתון — 54% — ובמידה משמעותית גם אנשי המרכז — 35%.

כיצד הציעו לפתור את המשבר

פשרה	41.0%
יישום הרפורמה	21.0%
ביטול הרפורמה	28.0%
לא יודעים	10.0%

התרשים המקורי

תרשים 13

15. לדעתכם, איזו אסטרטגיה מתאימה ביותר לפתרון סוגיית הרפורמה במערכת המשפט בישראל? לפי עמדה פוליטית

---

[1] לפי הנוסחה: n₁ +1/2 n₂ – n_3,  כאשר n₁  — שיעור הבוחרים בתשובה ״מסכימים״; n₂ — ״מסכימים

חלקית״, n₃ — ״אינם מסכימים״.

תוכן

מקורות וחומרי עזר

הפרסום המקורי מקור התצלום · דוידי ורדי · CC BY 2.5 · Modified