קשרים עולמיים
מחקר וארכיון
חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.
בשאלה אם ראוי להשוות בין העימות הרוסי־אוקראיני למלחמתה הנוכחית של ישראל בארגון חמאס היו דעות הנשאלים חלוקות. חלק מהמשיבים הצביעו על מאפיינים משותפים: ״ישראל אכן מנהלת מבצע צבאי בשטח רצועת עזה, במטרה לבצע מעין ׳דה־נאציפיקציה ופירוז של חמאס׳״. לדבריהם, מחברת ביניהם גם העובדה ש״ביידן הכריז על מלחמת העולם המערבי ב׳ציר הרשע׳. אוקראינה וישראל הן קו החזית של מלחמת העולם החדשה הזאת.״; ״אוקראינה וישראל מגינות על ערכי המערב.״; ״מלחמת ישראל בחמאס והעימות באוקראינה הם פרקים במלחמה על ארגון מחדש של העולם ועל זרמי הכסף, במסגרת ׳התחרות בין המבנים העליונים׳ באזורים גאוגרפיים בעלי חשיבות מכרעת. כבר קיים לכך מונח מקובל: ׳מאבק למען עולם רב־קוטבי נגד עולם חד־קוטבי׳.״
״שני העימותים קשורים למאבקה של ארצות הברית על הגמוניה עולמית. ביידן זקוק לשניהם, בין היתר לצורך מאבקים פוליטיים פנימיים. שניהם מכוונים לפגיעה בריבונותן של אוקראינה ושל ישראל״.
״אוקראינה היא זירת המאבק בין ארצות הברית לרוסיה, שבו נלחמים אוקראינים, ואילו ישראל היא זירת המאבק בין ארצות הברית לאיראן, שבו נלחמים ישראלים״.
עם זאת, רבים מהנשאלים מתנגדים נחרצות לגישה הזאת, משום שלמלחמות הללו הבדלים מהותיים: ״המלחמה באוקראינה החלה כמלחמת אזרחים. היא המשך טבעי של העימות שנגרם מצמצום גבולותיה בפועל של רוסיה אל מעבר לשטחיהן ההיסטוריים של האימפריה הרוסית וברית המועצות. המלחמה בחמאס היא המשך של סכסוך ממושך במזרח התיכון. הסכסוך הזה קשור להקמת מדינת ישראל ואינו תוצאה של שינויים גאופוליטיים בני זמננו״; ״העימות באוקראינה עדיין לא הוכרז כמלחמה, לא בידי אוקראינה ולא בידי רוסיה, בניגוד לישראל, שהכריזה מלחמה בימים הראשונים לאחר מתקפת חמאס״; ״רוסיה מדברת על שטחים היסטוריים, וכן על מדיניותן הפרו־מערבית והרוסופובית של האליטות הקומפרדוריות המקומיות במדינות החדשות, המבצעות למעשה ׳קליוסייד׳ — ׳מחיקת הזיכרון ההיסטורי׳ — של העם האימפריאלי של האימפריה הרוסית וברית המועצות. מלחמת ישראל ב׳טרור הפלסטיני׳ היא פעולות שגרתיות של השלטון לבידוד מורדים, במסגרת היחסים הצבאיים־פוליטיים המתמשכים בין ישראל לחמאס״; ״טבעם של הסכסוכים שונה. העימות הרוסי־אוקראיני הוא בין מדינות, ואילו לעימות הישראלי־פלסטיני יש מרכיבים א־סימטריים: מדינת ישראל ניצבת מול ישות שאינה מדינה ונאבקת על שטחיה״.
חלק מהנשאלים, אף שהם מסכימים שיש הבדלים מהותיים בין העימותים, מנסים למצוא גם מאפיינים משותפים: ״בשני הסכסוכים מעורבת הקהילה הבין־לאומית, אבל אופי המעורבות והצדדים התומכים בכל משתתף שונים. בסכסוך הישראלי־פלסטיני ארצות הברית ממלאת תפקיד משמעותי כצד בסכסוך, ואילו בעימות באוקראינה מדינות המערב ונאט״ו תומכות באוקראינה במלחמתה ברוסיה, ובה בעת אינן רואות בעצמן צד בסכסוך.״; ״מבחינה זו מתאימות יותר הקבלות לפעולותיה הצבאיות של אוקראינה בשטחי הדונבאס״.