חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.
לשאלה באיזו מידה חיבור הסיוע האמריקאי לישראל ולאוקראינה — הצבאי, ההומניטרי והכספי — בחבילה אחת משרת את האינטרסים של ישראל, רוב הנשאלים השיבו בשלילה חד־משמעית. הנה כמה מן התשובות: ״הדבר אינו משרת את האינטרסים של ישראל. לישראל יש עתיד, ואילו אוקראינה נידונה לכישלון — לפחות במתכונתה הנוכחית״; ״ברור שאין זה לטובת ישראל. ישראל סופגת פגיעה במוניטין שלה, ובדעת הקהל היא נקשרת לכישלונותיה של אוקראינה בחזית״; ״אף שארצות הברית מנסה בכל דרך לקשור בין שני הסכסוכים, סוגיית הסיוע האמריקאי היא תחרות על משאבים בין ישראל לאוקראינה: תחמושת ואמצעי לחימה אחרים, ובהם כלי טיס בלתי מאוישים, אמצעי מודיעין וכדומה״.
כך מבינים את המצב מומחים רבים. לדעתם, החיבור שביידן יוצר בין העימותים הצבאיים הללו נתפס כ״מהלך פרובוקטיבי המוביל להסלמה של סכסוך עולמי; העברת ישראל מעמדה ניטרלית במלחמה בין רוסיה לאוקראינה אל מחנה התמיכה באוקראינה. ישראל נעשית כלי בידי ארצות הברית לשימור עולם חד־קוטבי לפי הדגם האמריקאי״. ״במשך כמעט 40 שנה מתקיימים לישראל יחסים יציבים עם ארצות הברית בתחום שיתוף הפעולה הצבאי־טכנולוגי, ויחסים חוזיים סדירים בתחום זה. כיום אוקראינה, למעשה, בשאיפותיה ההולכות וגדלות, מערערת את מערכת היחסים שנבנתה. אפשר לומר שצירופה של אוקראינה לישראל בסוגיה זו הוא ניסיון ברור לתמרן חברי קונגרס, התומכים במדינה היהודית זה שנים רבות״.


קשרים עולמיים
מחקר וארכיון


