ממצאי המחקר

חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.

כעת, בעת הפגזות נרחבות ברצועת עזה וההיערכות לפעולה קרקעית, ברור כי הבסת חמאס היא רק חלק מן הבעיה. ההצדקה למבצע הקשה הזה תלויה במידה רבה בהחלטות שיתקבלו בהמשך בנוגע לרצועת עזה ובאופן שבו יתפתח המצב בשטח זה ללא חמאס.

לדעת הרוב הגדול של המשיבים — 62% — אפשר לחסל את ארגון חמאס. שיעור זה גדול פי שניים משיעור המשיבים הסבורים שהדבר אינו אפשרי.

1. האם לדעתכם אפשר בתנאים הגאופוליטיים הנוכחיים לחסל לחלוטין את ארגון חמאס?

רוב המשיבים המפקפקים באפשרות זו מחזיקים בעיקר בעמדות של שמאל קיצוני — 68% מהם, לעומת 15-42% מבעלי עמדה דומה בקבוצות בעלות עמדות פוליטיות אחרות.

על הרצף שבין עמדות ימין לשמאל, במעבר מהימין הקיצוני לשמאל הקיצוני, ניכרת ירידה של פי 2.5 — מ־85% ל־32% — בשיעור המשיבים המשוכנעים באפשרות לחסל לחלוטין את ארגון חמאס.

האפשרות לחיסול מוחלט של ארגון חמאס

לאחר הפלת ארגון חמאס, השאלה הבאה שתקבע במידה רבה את גורלה של ישראל ושל האזור היא ארגון החיים ברצועת עזה.

שאלה העשויה להיות קשורה לגורלה של עזה לאחר המלחמה היא היחסים בין תושביה לפלסטינים בגדה המערבית — יהודה ושומרון. לדעת 75% מהישראלים, תושבי הגדה המערבית — יהודה ושומרון — מזדהים באופן מלא או במידה רבה עם תושבי עזה מבחינה פוליטית, תרבותית וחברתית.

באיזו מידה לדעתכם מזדהים תושביה הפלסטינים של הגדה המערבית — יהודה ושומרון — עם תושבי רצועת עזה מבחינה פוליטית, תרבותית וחברתית?

מן התשובות עולה כי החברה הישראלית נבוכה בשאלה כיצד אמור הסכסוך להסתיים מבחינה פוליטית. עם זאת, ברור שהרעיון ״מדינה אחת לשני עמים״ לא יזכה לתמיכה רחבה: רק 8% מהישראלים תומכים בו. כרבע מהמשיבים נוטים למודל של ״שתי מדינות לשני עמים״, וכרבע לסיפוח הגדה המערבית — שטחי יהודה ושומרון — ורצועת עזה. 25% מהמשיבים התקשו לענות על השאלה.

הסדרים לאחר המלחמה

אסטרטגיה פוליטית לאחר המלחמה

שתי מדינות לשני עמים	28.0%
מדינה אחת לשני עמים	8.0%
סיפוח הגדה המערבית ועזה	25.0%
המשך המדיניות הקודמת	14.0%
לא יודעים	25.0%

התרשים המקורי

בהקמת מדינה פלסטינית בגבולות שלפני 1967 תומכים רק 4% מהישראלים. בהקמת מדינה פלסטינית בשטחי הרשות הפלסטינית ללא רצועת עזה תומכים 15%.

שתי אסטרטגיות לפי עמדה פוליטית

שתי מדינותסיפוח

ימין	שתי מדינות7.0% סיפוח49.0%
ימין מתון	שתי מדינות24.0% סיפוח21.0%
מרכז	שתי מדינות35.0% סיפוח12.0%
שמאל מתון	שתי מדינות67.0% סיפוח6.0%
שמאל	שתי מדינות69.0% סיפוח6.0%

התרשים המקורי

התמיכה הרבה ביותר בתפיסה של ״שתי מדינות לשני עמים״ נמצאת בקרב בעלי עמדות פוליטיות של שמאל מתון ושמאל קיצוני, עם 67% ו־69% מהם בהתאמה. ככלל, גם בתמונת העתיד הפוליטי של ישראל ניכרת בקרבם ההסכמה הרחבה ביותר: ברוב המקרים שיעור התמיכה בכל אחת מהאפשרויות האחרות אינו עולה על 6%.

לעומתם, בשום זרם פוליטי אחר לא זכתה אחת העמדות לרוב מוחלט — יותר מ־50%.

כך, בקרב אנשי הימין, התומכים יותר מאחרים בסיפוח הגדה המערבית — שטחי יהודה ושומרון — ורצועת עזה, זכתה אפשרות זו ל־49% תמיכה.

בקרב אנשי הימין המתון ניכר פיצול גדול עוד יותר בשאלה זו: התמיכה באפשרויות ״שתי מדינות לשני עמים״, ״סיפוח הגדה המערבית — שטחי יהודה ושומרון — ורצועת עזה״ ו״המשך המצב הקיים״ נעה בין 18% ל־24%, ואילו 29% מהמשיבים בקבוצה זו התקשו לבחור תשובה.

המרכז, המרוכז יותר מכול סביב עמדת ״שתי מדינות לשני עמים״, תומך בה בשיעור מעט גבוה משליש, ו־33% מאנשיו התקשו להשיב.

משיבים שנולדו בשטחי ברית המועצות לשעבר נוטים, בדומה לאזרחים אחרים, לתמוך מעט יותר בתפיסת ״שתי מדינות לשני עמים״, ופחות מכול ב״מדינה אחת לשני עמים״.

איזו אסטרטגיה פוליטית היא לדעתכם המבטיחה ביותר עבור ישראל לאחר סיום המלחמה?

ניכר הבדל בין קבוצות הגיל בתשובות לשאלה מהי העמדה הפוליטית המועדפת לישראל לאחר סיום המלחמה.

עם העלייה בגיל גדל העניין בתפיסת ״שתי מדינות לשני עמים״, מ־15% בקרב בני 18-30 ל־47% בקבוצת בני 65 ומעלה. במקביל פוחת שיעור התומכים בסיפוח הגדה המערבית — שטחי יהודה ושומרון — ורצועת עזה, מ־32 ל־10%, וב״מדינה אחת לשני עמים״ — מ־12 ל־3%.

לכן במודל ״שתי מדינות לשני עמים״ תומכים יותר בני 65 ומעלה — 47% לעומת 15-30 בקבוצות האחרות — ואילו ברעיון הסיפוח תומכים יותר בני 18-30 — 32% לעומת 10-26% בקבוצות האחרות.

איזו אסטרטגיה פוליטית היא לדעתכם המבטיחה ביותר עבור ישראל לאחר סיום המלחמה?

לפי השתייכות אתנית ודתית, הדמיון הרב ביותר ניכר בין עמדותיהם של יהודים חילונים ושל ערבים. הם מציינים תמיכה במודל ״שתי מדינות לשני עמים״ בתדירות גבוהה בהרבה מאחרים — 42% ו־40% בהתאמה, לעומת 5–17% תשובות כאלה בקבוצות האחרות.

יהודים מסורתיים — 30% — ובמידה רבה אף יותר יהודים דתיים וחרדים — 52% בכל קבוצה — תומכים יותר מאחרים בסיפוח הגדה המערבית — שטחי יהודה ושומרון — ורצועת עזה. בקרב יהודים חילונים וערבים תומכים בעמדה זו בין 6 ל־18% מהמשיבים.

גם חלק קטן אך מובהק סטטיסטית מן הערבים — 15% — תומך במודל ״מדינה אחת לשני עמים״. יהודים דתיים וחרדים שוללים מודל זה יותר מכול.

הרעיון של הקמת מדינה פלסטינית לאחר המלחמה בשטחי הרשות הפלסטינית ללא רצועת עזה זוכה לתמיכה מועטה בקרב הישראלים — 15% — ועוד פחות מכך הרעיון של מדינה פלסטינית בגבולות שלפני 1967 — 4%. מבין התומכים בכל זאת במודל ״הרשות הפלסטינית ללא עזה״, התמיכה נמוכה במיוחד בשמאל, ובייחוד בשמאל הקיצוני — 4% לעומת 10% בשמאל ו־15-17% בקרב האחרים. היא שכיחה מעט יותר בקרב ילידי ברית המועצות לשעבר — 20% לעומת 14-16% בקבוצות ארץ הלידה האחרות; בקרב בני 65 ומעלה — 19% לעומת 13-16% בקבוצות האחרות; ובקרב יהודים חילונים או מסורתיים — 18-19% לעומת 5-11% בקבוצות האחרות.

גם בשאלה מי יהיה הגורם העיקרי בשיקום רצועת עזה ובניהולה לאחר חיסול חמאס אין תמימות דעים, בדומה לשאלות רבות אחרות. עם זאת, הדעות מתחלקות כמעט שווה בשווה בין האו״ם, ארצות הברית והאיחוד האירופי, ומדינות ערב ומדינות המפרץ — כ־25% לכל אפשרות. כמעט איש אינו רואה ברוסיה בשיתוף האיחוד האירופי או ארצות הברית, וכן בסין ובליגה הערבית, אפשרות כזאת.

שיקום עזה

מי צריך לשקם את עזה?

האו״ם	24.0%
ארצות הברית והאיחוד האירופי	25.0%
מדינות ערב והמפרץ	26.0%
רוסיה והאיחוד האירופי	3.0%
רוסיה וארצות הברית	3.0%
סין והליגה הערבית	2.0%
תשובות אחרות	17.0%

התרשים המקורי

לדעת 42% מהמשיבים בסך הכול, לאחר חיסול ארגון חמאס ישתפרו היחסים עם מדינות ערב. עם זאת, רק 11% מציינים שיפור ניכר ו־31% — שיפור. על הרעה מדווחים בסך הכול 26% מהמשיבים, אך רק 6% מהם — על הרעה ניכרת. 15% מהמשיבים מניחים שחיסול חמאס לא ישפיע כלל על היחסים עם מדינות ערב. לכן, ככלל, הציפיות החיוביות הן הדומיננטיות גם בנוגע למדינות מערב אירופה: בסך הכול 45% מציינים אפשרות לשיפור ביחסן לישראל, ובהם 12% — שיפור ניכר. לעומת זאת, התחזיות הנוגעות ליחסה של רוסיה לישראל שליליות יותר. 13% מהמשיבים בסך הכול מציינים אפשרות לשיפור ביחסים אלה, ואילו 37% — להרעה.

כיצד לדעתכם ישפיע חיסול חמאס ברצועת עזה על היחס לישראל מצד:

בתשובות על יחסן של מדינות אחרות לישראל שולטות הציפיות החיוביות. הערך הגבוה ביותר של מדד הציפיות נוגע לשיפור ביחס מצד מערב אירופה — +26. ערך נמוך בהרבה, אך חיובי גם הוא, קשור ליחס מצד מדינות ערב — +16. מדד הציפיות ליחס מצד רוסיה שלילי — -24.

יחסי החוץ

מדד הציפיות ליחסי החוץ

−1000+100

מדינות ערב	+16.0 נק׳ מדד
רוסיה	-24.0 נק׳ מדד
מערב אירופה	+26.0 נק׳ מדד

התרשים המקורי

המשיבים שנולדו במדינות ברית המועצות לשעבר מצפים יותר מכול להרעה ביחסה של רוסיה לישראל — 44% בסך הכול, לעומת 30–37% בקבוצות האחרות. הם גם מציינים מעט פחות מאחרים אפשרות לשיפור ביחס — 9% בסך הכול, לעומת 12–14% בקבוצות האחרות.

לתוכן העניינים

מקורות וחומרי עזר

הפרסום המקורי מקור התצלום · Mahmoud Navash · CC BY-SA 4.0 · Modified התרשים המקורי · 18 התרשים המקורי · 21