קשרים עולמיים
מחקר וארכיון
חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.
הרוב הגדול של הישראלים (52–56%) סבור כי הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה אינו משפיע על מצבה של מדינת ישראל בזירה החיצונית או הפנימית. בסך הכול, 32–33% בכל אחד מהתחומים משוכנעים כי סכסוך זה משפיע בדרך זו או אחרת על מצבה של מדינת ישראל בזירה החיצונית או הפנימית, בעיקר לרעה. ההשפעה השלילית יותר ניכרת במעמדה הבין־לאומי של ישראל (25%) ובמצב החברתי במדינה (26%). לכל היותר 13% מהמשיבים מציינים השפעה חיובית של הסכסוך, וקושרים אותה לביטחונה הצבאי של ישראל.
לדעתכם, האם הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה משפיע על מדינת ישראל בכל אחד מהתחומים הבאים? (מאי–יולי, 2023)
| אפשרויות תשובה | אינו משפיע | משפיע לרעה | משפיע לטובה | לא יודעים | |
|---|---|---|---|---|---|
| מאי | מעמדה הבין־לאומי של ישראל | 41% | 28% | 10% | 21% |
| יולי | 52% | 25% | 7% | 16% | |
| מאי | ביטחונה הצבאי של ישראל | 45% | 23% | 15% | 17% |
| יולי | 56% | 18% | 13% | 13% | |
| מאי | המצב החברתי בישראל | 50% | 26% | 7% | 17% |
| יולי | 54% | 26% | 6% | 14% |
טבלה 2
בהשוואה לתשובות על שאלה דומה שנאספו שלושה חודשים קודם לכן, אפשר לקבוע כי השפעת הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה על תחומי החיים השונים בישראל נתפסת כמשמעותית פחות. כך, שיעור המשיבים הטוענים כי הסכסוך אינו משפיע על מעמדה הבין־לאומי של ישראל ועל יכולת ההגנה שלה עלה ב־11%.
ההשפעה לפי תחומים
באילו תחומים הסכסוך אינו משפיע על ישראל
| מעמד בין־לאומי |
מאי 202341.0%
יולי 202352.0% |
|---|---|
| ביטחון צבאי |
מאי 202345.0%
יולי 202356.0% |
| מצב חברתי |
מאי 202350.0%
יולי 202354.0% |
התרשים המקורי
על ההשפעה השלילית של הסכסוך מדווחים בתדירות גבוהה יותר ילידי ברית המועצות:
— על המצב החברתי — 47% מהם, לעומת 14–24% בקבוצות האחרות;
— על יכולת ההגנה — 26% לעומת 14–18%;
— על מעמדה הבין־לאומי של ישראל — 29% לעומת 22–25%.
הבדלים בין קבוצות
השפעה שלילית: השוואת קבוצות
| ילידי ישראל |
מעמד בין־לאומי25.0%
המצב החברתי24.0% |
|---|---|
| ילידי ברית המועצות |
מעמד בין־לאומי29.0%
המצב החברתי47.0% |
| מדינות אחרות |
מעמד בין־לאומי22.0%
המצב החברתי14.0% |
התרשים המקורי
המשיבים שנולדו בברית המועצות נבדלים גם בכך שהם מציינים יותר מאחרים שהסכסוך אינו משפיע על יכולת ההגנה של ישראל (62% לעומת 53–54% בקבוצות האחרות), אך מציינים פחות השפעה חיובית שלו (4% לעומת 13–15% בקבוצות האחרות).
הערכת הביטחון
השפעה על הביטחון הצבאי
| ילידי ישראל |
ללא השפעה55.0%
השפעה חיובית13.0% |
|---|---|
| ילידי ברית המועצות |
ללא השפעה62.0%
השפעה חיובית4.0% |
| מדינות אחרות |
ללא השפעה53.0%
השפעה חיובית16.0% |
התרשים המקורי
האם הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה משפיע על מדינת ישראל?
| מעמדה הבין־לאומי של ישראל | ביטחון | המצב החברתי | אפשרויות תשובה | ארץ לידה |
|---|---|---|---|---|
| 51% | 55% | 55% | אינו משפיע | ישראל |
| 25% | 18% | 24% | משפיע לרעה | |
| 7% | 13% | 6% | משפיע לטובה | |
| 17% | 14% | 15% | אינו משפיע | |
| 100% | 100% | 100% | סך הכול | |
| 51% | 62% | 36% | אינו משפיע | ברית המועצות |
| 29% | 26% | 47% | משפיע לרעה | |
| 6% | 4% | 8% | משפיע לטובה | |
| 14% | 8% | 9% | אינו משפיע | |
| 100% | 100% | 100% | סך הכול | |
| 56% | 53% | 64% | אינו משפיע | אחרות |
| 22% | 14% | 14% | משפיע לרעה | |
| 6% | 16% | 4% | משפיע לטובה | |
| 16% | 17% | 18% | אינו משפיע | |
| 100% | 100% | 100% | סך הכול |
טבלה 3
רוב הישראלים משוכנעים כי ישראל מעורבת במידה רבה למדי במצב שנוצר בעקבות הסכסוך המזוין בין רוסיה לאוקראינה: היא מעניקה סיוע הומניטרי לאוכלוסייה שנפגעה (70%), מסייעת לעלייה (75%), מעניקה מקלט מדיני לנזקקים (55), וכן תומכת באזרחיה המשתתפים בפעולה הצבאית (39%). עם זאת כל משיב שלישי סבור כי ישראל מעניקה סיוע צבאי (נשק, תחמושת ואמצעים אחרים), ומספר החולקים על כך גדול רק במעט (39%).
בהשוואה לנתונים שנאספו שלושה חודשים קודם לכן, ניכרת ירידה מ־79 ל־70% בשיעור הישראלים הסבורים כי ישראל מעניקה סִיוע הומניטרי. לעומת זאת, קודם לכן רק 7% מהאוכלוסייה סברו כי ישראל אינה מעניקה סיוע הומניטרי, ואילו כעבור שלושה חודשים — כבר 12%. גם שיעור המתקשים להשיב על השאלה עלה במידת מה. הבדל דומה בין תשובות מאי ליולי ניכר בנוגע ל־קליטת עולים. במאי ציינו זאת 80% מהמשיבים וביולי — 75%. גם שיעור המציינים הענקת מקלט מדיני ירד ביולי ב־7 נקודות אחוז. עם זאת, מ־25 ל־33% עלה שיעור הסבורים כי ישראל מעניקה סיוע צבאי, ובמידה קלה — ב־4 נקודות אחוז — עלה שיעור המציינים סיוע משפטי.
למיטב ידיעתכם, האם ישראל מעורבת כיום בסכסוך בין רוסיה לאוקראינה בצורה כלשהי?
| מאי–יולי | סך הכול | לא יודעים | לא | מעורבת | ||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מאי | 100% | 14% | 7% | 79% | סִיוע הומניטרי | |
| יולי | 100% | 18% | 12% | 70% | ||
| מאי | 100% | 50% | 26% | 24% | מסירת מידע מודיעיני | |
| יולי | 100% | 47% | 25% | 28% | ||
| מאי | 100% | 41% | 23% | 36% | תמיכה בארגונים בין־לאומיים | |
| יולי | 100% | 39% | 23% | 38% | ||
| מאי | 100% | 11% | 9% | 80% | סִיוע לעלייה | |
| יולי | 100% | 14% | 11% | 75% | ||
| מאי | 100% | 21% | 17% | 62% | הענקת מקלט מדיני | |
| יולי | 100% | 25% | 20% | 55% | ||
| מאי | 100% | 39% | 23% | 38% | תמיכה באזרחיה המשתתפים בפעולה הצבאית | |
| יולי | 100% | 39% | 22% | 39% | ||
| מאי | 100% | 46% | 43% | 20% | סִיוע משפטי | |
| יולי | 100% | 39% | — | 24% | ||
| מאי | 100% | 45% | 46% | 25% | סִיוע צבאי — נשק, תחמושת וכדומה | |
| יולי | 100% | 28% | 39% | 33% | ||
טבלה 4
בחלוקת התשובות לפי ארץ לידה אין הבדלים מובהקים בנוגע לצורות המעורבות של ישראל בסכסוך. יוצא מן הכלל הוא שילידי ישראל מציינים פחות מאחרים הענקת סיוע הומניטרי מצד ישראל (69% לעומת 78–80% בקבוצות האחרות).
מעורבות ישראל בסכסוך בין רוסיה לאוקראינה בכל אחד מהתחומים:
| אחר | ילידי ישראל | ילידי ברית המועצות | |
|---|---|---|---|
| 78% | 69% | 80% | סִיוע הומניטרי |
| 31% | 33% | 33% | סִיוע צבאי בנשק, בתחמושת ובאמצעים אחרים |
| 34% | 27% | 32% | סִיוע במידע — מודיעין |
| 42% | 37% | 41% | תמיכה דיפלומטית בארגונים בין־לאומיים |
| 74% | 74% | 79% | קליטת עולים |
| 53% | 54% | 57% | הענקת מקלט מדיני |
| 37% | 41% | 31% | תמיכה באזרחיה המשתתפים בפעולה הצבאית |
טבלה 5
בולט כי את הסיכון העיקרי במעורבות ישראל במצב הנוגע לסכסוך בין רוסיה לאוקראינה קושר רוב מוחלט של האזרחים — 54% — להרעה ביחסים עם רוסיה. הישראלים אינם רואים בסיכונים האחרים סיכונים משמעותיים: מציינים אותם בין 4 ל־10%, ורק כל משיב 10 חושש מהרעה ביחסים עם ארצות הברית.
יש לציין גם כי הערכת הסיכונים לא השתנתה במהלך שלושת החודשים.
מעניין כי ילידי ישראל מציינים יותר מאחרים את הסיכון להרעה ביחסים עם רוסיה (58% לעומת 44% מיוצאי ברית המועצות ו־52% מיוצאי מדינות אחרות) ומציינים פחות את הסיכון ביחסים עם ארצות הברית ועם מדינות אחרות (8% לעומת 12–14%). לעומתם, יוצאי ברית המועצות מוטרדים יותר מאחרים מפגיעה כלכלית אפשרית, מירידה בהשקעות ממקורות זרים וכדומה (15% לעומת 6–7% בקבוצות האחרות).
מבין הסיכונים האפשריים הבאים, מהו לדעתכם הסיכון העיקרי במעורבות ישראל בסכסוך בין רוסיה לאוקראינה כפי שהיא מתרחשת כיום?
| ילידי מדינות אחרות | ילידי ישראל | ילידי ברית המועצות | יולי 23 | מאי 23 | |
|---|---|---|---|---|---|
| 52% | 58% | 44% | 54% | 56% | פגיעה ביחסים עם רוסיה |
| 4% | 3% | 6% | 4% | 3% | פגיעה ביחסים עם אוקראינה |
| 12% | 8% | 14% | 10% | 9% | פגיעה ביחסים עם ארצות הברית ועם מדינות אחרות |
| 7% | 6% | 14% | 8% | 5% | פגיעה כלכלית וירידה בהשקעות בישראל |
| 3% | 4% | 1% | 3% | 5% | פגיעה ביכולת ההגנה של ישראל |
| 1% | 2% | 4% | 2% | 2% | פגיעה ביציבות החברתית בישראל |
| 3% | 3% | 8% | 3% | 3% | פגיעה בקהילות היהודיות ברחבי העולם |
| 4% | 4% | 1% | 4% | 2% | אין כלל סיכונים |
| 14% | 12% | 8% | 12% | 15% | לא יודעים |
| 100% | 100% | 100% | 100% | 100% | סך הכול |
טבלה 6
בקרב משיבים בעלי עמדות פוליטיות שונות יש הבדל מהותי בתשובות רק בנוגע ל־סיכון לפגיעה ביחסים עם רוסיה, המוערך כגבוה יותר בקרב אנשי הימין (60%) והשמאל (59%), ונמוך יותר בקרב השמאל הקיצוני (45%).
הסיכונים העיקריים במעורבות ישראל בסכסוך בין אוקראינה לרוסיה
| ימין קיצוני | ימין | מרכז | שמאל | שמאל קיצוני | |
|---|---|---|---|---|---|
| 55% | 60% | 55% | 59% | 45% | פגיעה ביחסים עם רוסיה |
| 2% | 5% | 5% | 7% | 4% | פגיעה ביחסים עם אוקראינה |
| 9% | 12% | 8% | 9% | 13% | פגיעה ביחסים עם ארצות הברית ומדינות אחרות |
| 9% | 6% | 8% | 6% | 9% | פגיעה כלכלית |
| 4% | 3% | 3% | 4% | 3% | פגיעה ביכולת ההגנה של ישראל |
| 2% | 3% | 3% | 2% | 3% | פגיעה ביציבות החברתית בישראל |
| 4% | 2% | 3% | 1% | 3% | פגיעה בקהילות היהודיות ברחבי העולם |
| 5% | 2% | 2% | 4% | 6% | אין כלל סיכונים |
| 10% | 7% | 13% | 8% | 14% | לא יודעים |
| 100% | 100% | 100% | 100% | 100% | סך הכול |
טבלה 7
.jpg){kind=link}