קשרים עולמיים
מחקר וארכיון
חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.
בעיצומן של הטלטלות הגאופוליטיות והתמורות הציוויליזציוניות של זמננו, ישראל אינה רק זירה של מחלוקות אזוריות. ישראל היא מוקד סמלי של תהליכים עולמיים. בעיני שחקנים בין־לאומיים רבי־השפעה, גורל המדינה היהודית מקבל משמעות מקודשת, כמעט אסכטולוגית. ובהקשר זה הולך ומתבהר תפקידה של ישראל כקורבן אפשרי על מזבח הסדר העולמי החדש.
ישראל בנרטיבים אסכטולוגיים
ישראל ניצבת במרכז התרחישים האפוקליפטיים של הדתות האברהמיות — יהדות, נצרות ואסלאם. הארץ המובטחת, הר הבית וירושלים הם סמלי מפתח בתפיסות עולם אסכטולוגיות וגורמים העשויים להניע את ״אחרית הימים״. מסורות תאולוגיות מנוגדות רואות באופן שונה את הדרמה האחרונה של ההיסטוריה האנושית, אך מסכימות שההכרעה תתרחש כאן.
תפקידה של ישראל במבנים האידאולוגיים החילוניים של העת החדשה חשוב לא פחות. בעיני רבים, ישראל נותרת המעוז האחרון של ״העולם החופשי״ ו״הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון״. מנקודת מבט זו, נפילת ישראל תסמן את קריסתו הסופית של הסדר הליברלי העולמי ואת ניצחון הכוחות הסמכותניים. אחרים רואים, להפך, בקריסת המפעל הציוני צעד מרכזי בדרך להתגברות על מורשת הקולוניאליזם וההגמוניה המערבית ולכינונו של עולם ״רב־קוטבי״ חדש.
הממד הגאופוליטי
משמעויות מטפיזיות מושלכות על זירת הגאופוליטיקה הממשית. מוקדי כוח עולמיים ואזוריים רואים בגורם הישראלי מרכיב מרכזי בחישוביהם האסטרטגיים.
שחקנים חיצוניים והאינטרסים שלהם
ארצות הברית ובעלות בריתה
ארצות הברית ובעלות בריתה רואות בישראל משענת להשפעתן במזרח התיכון, ״נושאת מטוסים שאינה ניתנת להטבעה״ במאבק על השליטה באזור. הישרדותה והצלחתה של ישראל נתפסות כמבחן לחיוניותו של Pax Americana. לכן כל תרחיש של ערעור יציבות המדינה היהודית מעורר בוושינגטון חרדה כמעט קיומית.
רוסיה
עבור רוסיה, ישראל היא בעת ובעונה אחת שותפה אפשרית ומתחרה גאופוליטית. האליטות הרוסיות תופסות במידה רבה את הסוגיה הישראלית בהקשר של העימות עם המערב ושל ביסוס זהותן הציוויליזציונית. מוסקבה רואה ביכולת להשפיע על סדר היום במזרח התיכון ולאזן בין המחנות היריבים סימן חשוב למעמדה כמעצמה.
העולם האסלאמי
העולם האסלאמי, על אף כל הפילוגים הפנימיים בו, מאוחד בדחיית ישראל כ״ישות ציונית״. עבור המשטרים הערביים, איראן וטורקיה, הסוגיה הפלסטינית נותרת מרכיב מרכזי בהקניית לגיטימציה ובגיוס ההמונים. הדמוניזציה של ישראל היא כלי נוח להפניית אי־שביעות רצון חברתית כלפי חוץ. בה בעת, כמה מונרכיות סוניות בעלות השפעה רואות במדינה היהודית בעלת ברית אפשרית במאבק נגד האיום האיראני והמהפכה האסלאמיסטית.
סין
סין, שהשפעתה באזור גדלה, נמנעת לפי שעה מעמדה חד־משמעית בסכסוך הישראלי־פלסטיני. עבור בייג׳ינג, ישראל מעניינת בראש ובראשונה כמקור לטכנולוגיה מתקדמת. בה בעת, הרפובליקה העממית של סין טיפחה קשרים עם הפלסטינים ועם העולם הערבי, ומציבה את עצמה כחלופה להגמוניה האמריקאית. קו סיני ברור כלפי ישראל עשוי להתגבש בהמשך, ככל שסין תחזק את מעמדה במזרח התיכון.
מסקנה
ישראל ניצבת במוקד של תמורות עולמיות עמוקות — דתיות, אידאולוגיות וגאופוליטיות. כל אחד מהמחנות היריבים מבקש להשתמש בסוגיית ישראל לקידום האינטרסים שלו. בתנאים אלה, הפיכת המדינה היהודית לקורבן מקודש, לאובייקט של כפרה בהשלכות האסכטולוגיות של אחרים, נעשית תרחיש ממשי מאוד.
