קשרים עולמיים
מחקר וארכיון
חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.
ב־6 בדצמבר 2023 קיימה העמותה ״דור מוריה״ בכנסת מפגש מומחים עם חבר הכנסת מישראל ביתנו, יבגני סובה. נושא המפגש היה דיון בממצאי המחקרים הסוציולוגיים שערך מרכז המחקר והניתוח ״דור מוריה״ בנובמבר 2023. נדונו התארגנות עצמית של הציבור והשפעתה על קבלת החלטות פוליטיות, עתידה של ישראל לאחר המלחמה וסוגיות בוערות נוספות המפלגות את החברה הישראלית.
מעט תיאוריה יבשה
כל ארגון חברתי מוקם ככלי לפתרון משימות חברתיות מוגדרות או בעיות של קבוצת אנשים מסוימת.
שני תחומי פעילות חברתית
חברתי־כלכלי
משאבים ופתרונות מעשיים לבעיות של אנשים.
חברתי־פוליטי
מעורבות תושבים בדיון ובהחלטות.
אפשר להבחין באופן כללי בין שני תחומי פעילות של ארגונים כאלה: חברתי־כלכלי וחברתי־פוליטי. בעוד שהפעילות החברתית־כלכלית מתמקדת בעיקר בחלוקה מחדש של משאבים לפתרון בעיותיהם של מקבלי השירות, הפעילות החברתית־פוליטית קשורה להשפעת גורמים שאינם פוליטיים — קבוצות אוכלוסייה — על קבלת החלטות פוליטיות ויישומן, באמצעות שינוי השיח הציבורי והשפעה על שינוי המדיניות הממשלתית או העירונית.
מחקרים סוציולוגיים הם אחד הכלים המשמשים, בין היתר, ארגונים חברתיים לזיהוי בעיות חברתיות, מגמות וסיכונים הקשורים אליהן.
הם לא רק מאפשרים לתאר את הבעיה, אלא גם משמשים בסיס לגיבוש דרישות פוליטיות מסוימות, ולכן הם בחלקם כלי להשפעה על קבלת החלטות פוליטיות.
לכן חשוב להביא את ממצאי המחקרים הסוציולוגיים לידיעת מקבלי ההחלטות הפוליטיות.
המחקרים שערך המרכז שלנו משקפים תהליכי התפוררות עמוקים המתרחשים בחברה, הטומנים בחובם סיכונים להחרפת העימות בין קבוצות חברתיות ולערעור המערכת החברתית־פוליטית. כדי להביא את הנתונים האלה לידיעת האחראים להחלטות פוליטיות, החליטו חברי עמותת ״דור מוריה״ לארגן פגישה עם חבר כנסת.
המפגש והדיון
כאשר התכוננו לפגישה בכנסת, מומחים רבים של ״דור מוריה״ עקבו לאורך זמן ובתשומת לב אחר הופעותיו של יבגני סובה, בין היתר בערוץ 9. אבטא את הדעה המשותפת: יבגני סובה הוא מהענייניים והמקצועיים שבחברי הכנסת, ולא רק בקרב חברי הכנסת דוברי הרוסית.
ההתרשמות הראשונית הזאת קיבלה אישור מלא בפגישה האישית ובדיון בן שעתיים בסוגיות הבוערות ביותר של ישראל כיום.
בהכנות למפגש עקבו מומחי הארגון שלנו לאורך זמן ובתשומת לב אחר הופעותיו של יבגני סובה, בין היתר בערוץ 9. בעקבות זאת התגבשה אצלנו הדעה שיבגני סובה הוא מהענייניים והמקצועיים שבחברי הכנסת, ולא רק בקרב חברי הכנסת דוברי הרוסית.
מאפייני הסוציולוגיה הישראלית
לא פעם אפשר לשמוע הערכה ספקנית של הסוציולוגיה כמדע סובייקטיבי מאוד. סקרים נתפסים לעיתים כאמצעי למניפולציה של התודעה הציבורית וכעניין פשוט ביותר, שתוצאותיו מוכנות כביכול ״על הברך״.
למרבה הצער, המידע המתקבל בסקרים סוציולוגיים אכן משמש לעיתים קרובות לא ככלי להערכה אובייקטיבית של המצב, אלא ככלי להצדקת עמדה פוליטית או ללוחמת מידע. סקרים רבים הנערכים בישראל אינם מתאפיינים תמיד במדגם הנדרש ובגישה מדעית קפדנית. לא נעמיק בבעיות כדי לא לפגוע באיש, אך לדוגמה, סקר פנים אל פנים עם מדגם מייצג במלואו ו־1000 נשאלים נערך בידי גופים ממלכתיים לפני 5 שנים ועלותו הייתה כ־180 000 ש״ח.
לכן, מטבע הדברים, חלק משיחתנו הוקדש לייצוגיות המחקר שלנו. את הסקר, לפי שאלון שפיתח מרכז המחקר והניתוח ״דור מוריה״, ערך מכון המחקר ״מאגר מוחות״ בניהולו של פרופ׳ יצחק כ״ץ.
יבגני סובה הפגין היכרות מרשימה עם כל הדקויות והבעיות הכרוכות בעריכת סקרים ובהבטחת המדגם בישראל. ככלל, בעקבות הדיון אפשר לומר שממצאינו הם כלי להכנת החלטות פוליטיות. אפשר לעבוד איתם.
התארגנות עצמית כמגמה פוליטית
במשך שעתיים של דיון עסקנו בנושאים מעניינים רבים. ובהם הקפיצה הכלכלית שהעלייה הגדולה הביאה לישראל. הגעתם של אנשי מקצוע מיומנים מברית המועצות לשעבר אפשרה, כנגד 55 מיליארד ש״ח שהושקעו בקליטה, להשיג כ־160 מיליארד, בין היתר כחיסכון בהכשרת רופאים, מהנדסים, מורים ואחרים.
דנו גם בתהליכים הפנימיים המתרחשים בחלק מהקהילות הסגורות והמגובשות בישראל, המציגות תוצאות יציבות בבחירות לכנסת. דנו בעתידה של ישראל לאחר המלחמה ובנושאים רבים נוספים.
אך עבורי ועבור מומחים נוספים של ״דור מוריה״, הנושא המרכזי היה חיזוק הסולידריות בחברה הישראלית באמצעות מנגנוני התארגנות עצמית של הציבור.
הכוונה בראש ובראשונה לקהילות מקומיות ולניהול חברתי־טריטוריאלי — ועדי בתים, ועדי רחובות ומסגרות דומות של ניהול עצמי ציבורי, המאורגנות לפי מקום המגורים. מבנים כאלה מאפשרים לתושבי ערים, שכונות ורחובות לפתור את בעיותיהם מתוך תחושת שייכות למקום ולאנשים ומתוך מעורבות מעשית בתהליכים המתרחשים בקהילה. הדבר מסייע במיוחד לשילוב הציבור בניהול, להגברת השקיפות והפתיחות של השלטון ולאחריות האנשים למצב במקום מגוריהם. זהו מנגנון יעיל לשיפור איכות החיים של אנשים וקהילות בכללותן.
אפשר לדבר על יצירת הון חברתי המבוסס על זיקה מקומית. תהליך זה, המכונה התארגנות עצמית ציבורית, חשוב במיוחד בערים הגדולות של ימינו, שבהן מרוכזים אנשים רבים ומשאבי השפעה מגוונים.
בערים בארצות הברית ובמדינות האיחוד האירופי מקובל שכל שטח העיר מכוסה באזורי התארגנות עצמית ציבורית.
בישראל ראוי להקים מבנים דומים כיחידות משנה של מועצות העיר — אזוריות, שכונתיות וברמת הרחוב. ביזור המדיניות המקומית ושילוב הציבור בפתרון פעיל של בעיות יישוביו הם המשימה המרכזית בהקמת גופי ההתארגנות העצמית של התושבים.
לדעתנו, הדבר יצמצם את הפוליטיזציה של הרשויות המקומיות ויקרב את מועצות העיר למקבלי השירות הסופיים — התושבים. בד בבד תתחזק התחרות על כספי התקציבים המקומיים, שכן גם גופי ההתארגנות העצמית של התושבים יוכלו לבקש מימון עירוני, בדומה לארגונים חברתיים ולארגוני צדקה. מימונם לא יוגבל בהכרח למימון ייעודי של סמכויות שהואצלו להם.
נושא זה עורר את המחלוקת הרבה ביותר, שכן לדעת יבגני סובה קשה לממשו, במיוחד לאחר הבחירות המקומיות האמורות להתקיים בינואר 2024.
לדעתנו, לרישום שדולה ״למען ביזור ישראל והתארגנות עצמית של הציבור״ עשויים להיות חשיבות ציבורית־פוליטית וסיכוי להמשך, שכן היא תעלה את הדיון בליכוד החברה הישראלית לרמת הכנסת.
במקום אחרית דבר
דיבורו הרהוט והמדויק של יבגני, הביסוס לשיפוטיו ולהערכותיו, המיקוד במטרות וההגינות בניהול הדיון, לצד נכונות שאינה פורמלית בלבד לתמוך ביוזמותינו ולהשתלב בפתרון הבעיות שהעלינו — היו ההתרשמויות העיקריות מהמפגש עם הפוליטיקאי הזה.