השסעים החברתיים בישראל

חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.

כיצד לקרוא את הערכות המומחים

דרגו את יחסכם להיגדים הבאים בסולם של 1 עד 10, לפי מקומכם בין שתי עמדות מנוגדות. 1 מציין הסכמה מלאה עם ההיגד שמשמאל, ו־10 — עם ההיגד שמימין.

המודל המדינתי העתידי

1 — מדינה אחת לשני עמים · 10 — שתי מדינות לשני עמים

המחברים מזהים נטייה למודל של שתי מדינות. הם קושרים את היעדר הריכוז בקצות הסולם לצורך בפתרונות של פשרה.

אופייה הדתי או החילוני של המדינה

1 — מדינת הלכה · 10 — מדינה חילונית

בבחירה בין מדינת הלכה למדינה חילונית, המחברים מתארים נטייה מתונה לכיוון החילוני.

הכיוון הגאופוליטי

1 — המערב הקולקטיבי — ארצות הברית והאיחוד האירופי · 10 — הדרום הגלובלי — מדינות בריקס

התשובות נוטות לעבר המערב הקולקטיבי; המחברים מציינים גם אפשרות של תפנית מסוימת לעבר הדרום הגלובלי.

הכיוון הגאוגרפי והחברתי־תרבותי

1 — יותר מערבית · 10 — יותר מזרחית

לפי פרשנות המחברים, ישראל נמצאת בקירוב בין המערב למזרח, עם נטייה למערב.

בזיהוי השסעים המשמעותיים ביותר, המומחים מסכימים ככלל על תמונת המצב. כולם מצביעים בדרך זו או אחרת על השסע שבין חילוניות לדתיות, על אי־שוויון חברתי־כלכלי ועל מחלוקות אתניות ופוליטיות.

כיצד מתארים המומחים את השסעים

01

דת ומדינה

״השסע הדתי־חילוני הוא מקור המתח העיקרי. בין האוכלוסייה החילונית לקהילות החרדיות יש מחלוקות עמוקות בנוגע להשפעת הדת על מדיניות המדינה״. ״השסע הדתי־חילוני מתעצם ככל שהחרדים זוכים להשפעה רבה יותר בפוליטיקה״. ״הסתירות בין אזרחים דתיים לחילונים ממשיכות להחריף, במיוחד בענייני חינוך ודיני משפחה״.

02

אי־שוויון חברתי־כלכלי

״אי־השוויון החברתי־כלכלי בחברה מעורר התחזקות של תחושות מחאה. בעיית חלוקת המשאבים בין עשירים לעניים מחריפה״. ״אי־השוויון החברתי־כלכלי בין שכבות שונות בחברה מעמיק את השסע בין המרכז לפריפריה״. ״אי־השוויון החברתי־כלכלי נעשה סוגיה חריפה יותר ויותר, ומוביל להגברת המתח הפנימי״.

03

יחסים אתניים

״הסתירות האתניות בין האוכלוסייה היהודית לערבית נותרות מרכזיות, וממשיכות לפגוע ביציבות במדינה״. ״השסע האתני בין הרוב היהודי למיעוט הערבי נותר חריף. הדבר קשור לאפליה המתמשכת ולעימותים בתחום הביטחון״.

04

קיטוב פוליטי

״השסע הפוליטי נעשה משמעותי יותר ויותר, במיוחד לנוכח הקיטוב הגובר בין ימין לשמאל״. ״השסע הפוליטי מתעצם על רקע הדיונים המתמשכים על תהליך השלום ועל עתיד היחסים עם הפלסטינים״.

בסיכומו של דבר: ״גורמים גאופוליטיים וסכסוכים דתיים מעמיקים את השסעים הקיימים״; ״אי־שוויון כלכלי וסכסוכים גאופוליטיים מגבירים סתירות חברתיות וקיטוב״; ״אי־שוויון חברתי־כלכלי ואפליית האוכלוסייה הערבית תורמים לעליית המתח בחברה״; ״העמקת אי־השוויון החברתי וגורמים כלכליים מערערים את היציבות החברתית״; ״אי־השוויון החברתי־כלכלי מחריף על רקע התחזקות השפעתן של המפלגות החרדיות, דבר המעמיק את השסע הדתי־חילוני״; ״ההשפעה הדתית על הפוליטיקה ואי־השוויון הכלכלי ממשיכים לעודד את העמקת השסעים החברתיים״; ״הפוליטיזציה של סוגיות דת והתחזקות רגשות לאומניים ממשיכות לעודד את התרחבות השסעים בחברה״; ״אפליית האוכלוסייה הערבית והתחזקות ההשפעה הדתית על הפוליטיקה ממשיכות להחריף את השסעים הקיימים״; ״חלוקת משאבים בלתי צודקת ופוליטיזציה של סוגיות דת מחריפות את הסתירות בחברה״; ״התחזקות רגשות לאומניים וחלוקה בלתי שוויונית של משאבים ממשיכות להעמיק את הסתירות בחברה״.

כך מתארים המומחים את הבסיס החברתי של השסעים

האליטות הכלכליות והשכבות מעוטות ההכנסה מחזיקות בעמדות מנוגדות בנוגע לחלוקת המשאבים. אנשי מקצוע בעלי שכר גבוה בהיי־טק ועובדים בעלי מיומנויות נמוכות ניצבים בפני הזדמנויות כלכליות שונות, דבר המחריף את השסע החברתי. הפער בין האליטות הכלכליות לבין נציגי השכבות המבוססות פחות הולך וגדל בשאלות של צדק חברתי.

האוכלוסייה החילונית בערים הגדולות ניצבת מול הקהילות החרדיות, הדורשות לקיים נורמות דתיות ברמת המדינה; קבוצות אלה ממשיכות להחזיק בעמדות מנוגדות בדיון הציבורי. הקבוצות החילוניות והדתיות ממשיכות להתרחק זו מזו בסוגיות מרכזיות הקשורות לחינוך ולנורמות חברתיות.

מפלגות המייצגות אידאולוגיות ימניות ושמאליות ממשיכות לפלג את החברה בסוגיות מרכזיות של ביטחון ותהליך השלום. הכוחות הפוליטיים מימין ומשמאל ממשיכים לקטב את החברה ולהעמיק את השסע.

הרוב היהודי והמיעוט הערבי מייצגים קבוצות חברתיות מנוגדות, דבר היוצר מתח מתמשך בחברה. המתח האתני בין האוכלוסייה היהודית לערבית נותר מקור מרכזי לעימותים בחברה.

גורמים ותחושות בציבור

המומחים מזהים את הגורמים העיקריים העומדים מאחורי העמקת השסעים — מפלגות פוליטיות, מנהיגים דתיים, אליטות כלכליות וכוחות חיצוניים.

״מפלגות פוליטיות ומנהיגים דתיים תורמים באופן פעיל להעמקת השסעים החברתיים כדי להשיג את מטרותיהם״. ״מנהיגים דתיים ומפלגות מעודדים את התרחבות הסתירות כדי להגדיל את השפעתם״. ״מפלגות ומנהיגים דתיים ממשיכים להעמיק את השסעים בחברה למען האינטרסים שלהם״. ״מפלגות ומנהיגים דתיים משתמשים בשסעים בחברה כדי לגייס את בסיס התמיכה שלהם״.

״אליטות כלכליות ומפלגות פוליטיות משתמשות במחלוקות הקיימות כדי לחזק את מעמדן״. ״מפלגות ואליטות כלכליות ממשיכות לשמר את השסעים בחברה כדי לשמור על השליטה״.

״מנהיגים דתיים ואליטות כלכליות ממשיכים לשמר את השסעים כדי לחזק את מעמדם״.

״אליטות כלכליות וכוחות חיצוניים מעוניינים בשימור השסעים הקיימים כדי להשיג את מטרותיהם״. ״כוחות חיצוניים ומנהיגים דתיים משפיעים במידה רבה על העמקת השסעים בחברה״. ״אליטות כלכליות וכוחות חיצוניים תורמים באופן פעיל להתגברות הסתירות החברתיות״.

בתשובות המומחים בנוגע לכוחות העומדים מאחורי העמקת השסעים מוזכרים בתדירות הגבוהה ביותר מפלגות פוליטיות ומנהיגים דתיים, ואחריהם האליטות הכלכליות. כוחות חיצוניים מוזכרים בתדירות הנמוכה ביותר.

על רקע העמקת השסעים החברתיים, מובן למדי כי בתשובה לשאלה אילו תחושות התחזקו לאחרונה בחברה, המומחים מעניקים בדרך כלל את הבכורה לשתי אפשרויות: טינה ותוקפנות (התקשחות, פחד ועלבון), וכן דיכאון ואסתניה (אדישות ועייפות). שביעות רצון ואישור עצמי (תקווה וביטחון) מקבלים את הערכים הנמוכים ביותר.

מסקנות

המגמות בעלות הפוטנציאל הרב ביותר עבור ישראל הן:

• מגמה לקראת מימוש תפיסת ״שתי מדינות לשני עמים״, בתנאי שיושגו כמה פתרונות פשרה.
• נטייה מתונה לכיוון החילוני של מדינה חילונית.
• התמקדות במערב הקולקטיבי, עם רמז מסוים לפנייה אל הדרום הגלובלי.
• עמדת אמצע גאוגרפית וחברתית־תרבותית בין מערב למזרח, עם נטייה למערב.

השסעים החברתיים המשמעותיים ביותר עוברים בין חילוניות לדתיות, ולאורך קווים חברתיים־כלכליים, אתניים ופוליטיים.

הכוחות העיקריים העומדים מאחורי העמקת השסעים הם מפלגות פוליטיות, מנהיגים דתיים, אליטות כלכליות וכוחות חיצוניים.

התחושות שהתחזקו לאחרונה באוכלוסייה: טינה ותוקפנות, דיכאון ואסתניה.

מקורות והקשר

הפרסום המקורי xiquinhosilva · 2014-08-26 CC BY 2.0 · עיבוד הטבלה / התרשים המקוריים · רוסית הטבלה / התרשים המקוריים · אנגלית