קשרים עולמיים
מחקר וארכיון
חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.
מוסדות ושינוי
ניתוח השינוי במערכת הפוליטית האמריקאית מצביע על כמה מגמות מרכזיות
מצד אחד, מתרחשת התלכדות חסרת תקדים של כוח סביב דונלד טראמפ. כפי שמציין מומחה: «מערכת האיזונים והבלמים המסורתית מפורקת לטובת מודל שלטוני ריכוזי יותר». לכך מעידה רמת נאמנות חסרת תקדים בממסד הרפובליקני. סימן בולט למגמה זו היה משפט של חבר קונגרס רפובליקני: «אם דונלד טראמפ יאמר לנו לקפוץ שלוש רגליים באוויר ולגרד בראש, כולנו נקפוץ שלוש רגליים ונגרד בראש».
מצד אחר, תומכי טראמפ רואים בכך שלב הכרחי של מודרניזציה: «ארצות הברית זקוקה לארגון טכנולוגי וכלכלי עמוק מחדש כדי לשמור על מנהיגותה הגלובלית. מוסדות מסורתיים חוסמים לעיתים קרובות שינויים נחוצים».
סיכונים ומגבלות
המומחים מצביעים על מקבילות היסטוריות: «באמריקה המודרנית ניכרים סימנים קלאסיים של משבר מערכתי האופייני לרפובליקה בשלהי דרכה — ריכוז כוח, היחלשות מוסדות מסורתיים ועליית הפופוליזם. אולם בניגוד לרומא, השינוי הזה מתרחש בעיצומה של מהפכה טכנולוגית».
פרשן פוליטי מציין: «ארצות הברית ניצבת בפני הצורך לשנות לעומק את מערכות הכלכלה, התשתיות, הטכנולוגיה והפיננסים שלה, כדי להבטיח שתישאר ההגמון העולמי לעשרות שנים. מתחרותיה לא אמורות אפילו להעז לשקול לערער על ההגמוניה הזאת».
בה בעת, סוציולוג מזהיר: «ריכוז הכוח מסכן את המוסדות הדמוקרטיים. יש צורך באיזון בין ממשל יעיל לבין שימור האיזונים והבלמים».
דיפלומט מוסיף ממד בין־לאומי: «שינוי המערכת הפוליטית האמריקאית ישפיע בהכרח על הסדר העולמי. בעלות הברית של ארצות הברית, ובהן ישראל, יצטרכו להסתגל למציאות החדשה הזאת».
מסקנות
השינוי המערכתי בארצות הברית תחת טראמפ משלב מרכיבים של «פופוליזם של זעזוע» ומודרניזציה פרגמטית, ויוצר הזדמנויות חדשות לצד סיכונים משמעותיים למערכת הבין־לאומית. בתהליך זה ישראל מקבלת «תפקיד משמעותי יתר על המידה בהקשר של שאיפותיו המשיחיות של טראמפ». כל שינוי גלובלי כרוך בסיכונים, ושינוי בו־זמני הן של הסדר העולמי והן של ה«הגמון» שלו הוא ניסוי מסוכן. על ישראל להימנע מלהפוך לכלי במדיניותו של טראמפ. הדבר מסוכן מאוד. ישראל עלולה להפוך ל«קורבן מקודש» במקרה של כישלון טראמפ.
