קשרים עולמיים
מחקר וארכיון
״ממקור ישראלי, לא אמריקאי, ומוערך כבעל אמינות נמוכה״: כך תיאר בכיר אמריקאי בוושינגטון פוסט את המידע המודיעיני על תוכנית איראנית להתנקש בדונלד טראמפ. ישראל העבירה את המידע ל-CIA לפני המראת הנשיא מפסגת נאט״ו באנקרה ב-8 ביולי. אנליסטים בסוכנות סברו שהוא אינו משכנע והעבירו את ספקותיהם לממשל.
השירות החשאי ביצע בכל זאת מבצע הטעיה והגנה. טראמפ עלה לאייר פורס וואן, ואז עזב את המטוס בחשאי, הועבר במשאית קייטרינג של שדה התעופה למטוס C-32A צבאי וטס לבריטניה בליווי מטוסי F-16, ומיקומו הוסתר במשך שעות גם מעובדי הבית הלבן. ניו יורק טיימס תיאר את אותו איום אחרת, בהסתמך על שני בכירים אמריקאים: כמה זרמי מידע, תוכנית לשיגור טיל נ״מ לעבר מטוס הנשיא, אדם עם מערכת נישאת ליד אתר הפסגה, וידיעה איראנית על הקומה שבה שהה טראמפ באנקרה. הסנאטור כריס ואן הולן שאל בפומבי אם המידע הישראלי נבדק באופן עצמאי.
שבוע לפני הפרסום הזה, ב-6 באוגוסט, דיווח ערוץ 12 שראש המוסד רומן גופמן הדיח את ראש מחלקת איראן ואת ראש אגף המודיעין, שכיהן בתפקיד מאז דצמבר. שניהם כתבו את התוכנית המבצעית להפלת המשטר בטהראן, שבה השתמש בנימין נתניהו כדי לשכנע את טראמפ לפתוח במלחמה בפברואר. בוושינגטון התוכנית פעלה; באיראן היא לא הושלמה. מקור של הארץ הזכיר שגופמן עצמו, בהיותו מזכירו הצבאי של נתניהו, היה ״אחד התומכים המרכזיים בתוכנית להחלפת המשטר באיראן״ — כלומר ההדחה אינה בשל הרעיון, אלא בשל התוצאה.
בקצה האחר של אותה מלחמה נמצאת ״אברהם לינקולן״. נושאת המטוסים יצאה מסן דייגו ב-21 בנובמבר לפריסה באוקיינוס השקט, הוסטה למזרח התיכון, הייתה אמורה לשוב במאי, ועד אוגוסט שהתה בים יותר מ-250 יממות. בין שתי הירידות היחידות לחוף — בגואם בדצמבר ובעומאן ביולי, שם הוגבלה החופשה למתחם המאובטח של הנמל — עברה האונייה יותר מ-200 יממות רצופות ללא כניסה לנמל, שיא לנושאת מטוסים אמריקאית. הצוות מונה כ-5000 מלחים ונחתים.
Stars and Stripes ו-Navy Times, המסקרים את הכוחות המזוינים של ארצות הברית, דיווחו השבוע שכמה מלחים ניסו להתאבד ונעצרו בידי עמיתיהם, ובאוגוסט חולץ אדם אחד מן המים. הצי השיב כי ״לא זוהתה עלייה במספר הדיווחים על מחשבות אובדניות או ניסיונות התאבדות על הסיפון״, והפנה לפסיכולוגים, לאנשי הדת ולצוותים הרפואיים של האונייה. שר המלחמה פיט הגסת׳ אמר לעיתונאים בפנמה ב-13 באוגוסט שהתנאים על האונייה תוארו ״באופן שגוי לחלוטין״.
חברי קונגרס דמוקרטים שלחו לפנטגון פניות על מצב האונייה וצוותה. למשפחות הצוות נאמר ש״תאודור רוזוולט״ תחליף אותה, אך לפי וול סטריט ג׳ורנל תוחלף ״לינקולן״ ב״ג׳ורג׳ וושינגטון״ שבסיסה ביפן: ב-13 באוגוסט הפליגה הקבוצה שלה במצר מלאקה, לאחר שסיימה ב-5 באוגוסט ביקור בנמל בווייטנאם. בפנטגון מכנים זאת חילוף שתוכנן מראש. המעבר ממצר מלאקה לאזור האחריות של הצי החמישי אורך כשבועיים.
אובדן הציוד נספר בנפרד. וושינגטון פוסט מדווח, בהסתמך על שלושה בכירים אמריקאים, שמאז תחילת המלחמה ב-28 בפברואר אבדו לפחות 45 כטב״מי MQ-9 Reaper, כרבע מהצי, בעלות של 30 עד 50 מיליון דולר לכל כלי ובסכום כולל העולה על 1,3 מיליארד. לפני המלחמה היו בשירות כ-185 כלים, 165 בחיל האוויר ו-20 בחיל הנחתים; במאי נקב לוטננט גנרל דייוויד תבור בסנאט ביתרה של כ-135, כלומר האובדן עד מאי הגיע לכ-50 כלים — יותר ממספר האבדות שדווח באוגוסט. רוב הכלים אבדו באזור מצר הורמוז, ולא כולם הופלו: חלקם התרסקו לאחר שאבד הקשר עם המפעילים.
בינתיים הבית הלבן חוזר ללחץ הכלכלי. לפי הבנק המרכזי האיראני, האינפלציה השנתית באיראן הגיעה ל-77%, ויצוא הנפט נחסם במצור הימי. בכיר בבית הלבן אמר לבלומברג שהסנקציות והמצור רוששו את איראן לחלוטין, ושטראמפ מחזיק במנופי לחץ רבים לחודשים הקרובים.
על החודשים הללו משלמת וושינגטון בקבוצת נושאת מטוסים שהוצאה מבסיסה ביפן וברבע מצי כטב״מי המודיעין. אף אחד מהם אינו משוקם בתוך חודשים, ומצור ללא מעקב אווירי רציף מעל המצר אינו מחזיק את עצמו. הלחץ נמשך על חשבון הזירה הפסיפית.