קשרים עולמיים
מחקר וארכיון
חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.
המערב והדרום: תפיסת העימות
רוב הישראלים משוכנעים שקיים עימות בין המערב הקולקטיבי לדרום הגלובלי: בסך הכול, כמעט 70% מהמשיבים מסכימים עם הטענה במידה מלאה או רבה. גברים חילונים, יהודים ובעלי הכנסה מעל הממוצע משוכנעים יותר בקיומו של העימות; נשים דתיות בעלות השכלה בינונית, מהחברה הערבית ובעלות הכנסה מתחת לממוצע משוכנעות בו פחות. ישראלים שנולדו בשטחי ברית המועצות לשעבר אינם מסכימים לטענה שקיים עימות כזה בתדירות גבוהה יותר מילידי ישראל.
פרק התוצאות המרכזי (אנגלית)באשר לאופיו של העימות, הדעות נחלקו לשני מחנות גדולים: הסבורים שזהו עימות המגדיר את הגאופוליטיקה המודרנית (41%), והסבורים שמדובר בעיקר בתחרות כלכלית במסגרת הכלכלה העולמית בין מדינות ׳מיליארד הזהב׳ למדינות המתפתחות (59%). במחנה הראשון יש שיעור גבוה יותר של ילידי מדינות ברית המועצות לשעבר ושל יהודים; בשני — של ילידי ישראל.
תפיסת העניין של מדינות אחרות
בתפיסות הישראלים בנוגע למידת העניין של מדינות שונות בהצטרפות ישראל ל־BRICS, רק הודו מביעה עניין כזה. ערכי העניין של כל יתר המדינות שליליים במידה ניכרת.
נרשמו הבדלים משמעותיים בתשובות בין תושבי אזורים שונים בישראל. למשל, תושבי הצפון והדרום מדווחים בתדירות הגבוהה ביותר על עניין של הודו בהצטרפות ישראל ל־BRICS, ותושבי המרכז — על היעדר עניין כזה. תושבי מרכז ישראל מדווחים בתדירות הגבוהה ביותר על עניין מצד ברזיל, ואילו תושבי ירושלים והשרון — על היעדר עניין מצדה. תושבי השרון מעניקים הערכות גבוהות יחסית למידת העניין של דרום אפריקה; תושבי ירושלים והדרום מעניקים את ההערכות הנמוכות ביותר, אף שבאופן כללי ההערכות כאן אחידות למדי. נראה שהציפיות ביחס לרוסיה ולסין הן המשותפות ביותר לישראלים בהקשר הזה: לגביהן נרשמו ההבדלים הנמוכים ביותר בין הערים בהערכת מידת העניין. תושבי ירושלים והשרון מעניקים את ההערכות הגבוהות והנמוכות ביותר למידת העניין של המדינות האלה בהצטרפות ישראל ל־BRICS, אך תושבי ירושלים מתאפיינים בציפיות שליליות יותר מאחרים.
בחברה היהודית משוכנעים יותר שכמעט כל המדינות שנמנו בסקר אינן מעוניינות בהצטרפות ישראל ל־BRICS. היוצאת מן הכלל היא הודו, שלגביה ציפיות שליליות רווחות דווקא בחברה הערבית.
ההבדלים בין הציפיות של צברים ושל יוצאי ברית המועצות לשעבר בנוגע למידת העניין של ברזיל, ובייחוד של הודו, בהצטרפות ישראל ל־BRICS גדולים מאוד. ההפרש בערכי מדד העניין של הודו בין הקבוצות עולה על 50 נקודות אחוז (-25 בקרב יוצאי ברית המועצות לשעבר ו־26.4 בקרב צברים, ביטוי לתפיסותיהם האופטימיות יותר במידה ניכרת בנוגע ליחסים האלה). ההפרש המקביל ביחס לברזיל הוא 22 נקודות אחוז.
| קבוצת המשיבים | מדד עניין, נקודות אחוז |
|---|---|
| ילידי ברית המועצות לשעבר | −25 |
| ילידי ישראל | +26.4 |
מדד יכול להיות שלילי. אין מדובר בשיעורי משיבים או בסיכויי הצטרפות: ערכי המקור הם −25 ו־+26.4.
הבחירה הגאופוליטית
אין הסכמה בנוגע למיקומה הגאופוליטי המיטבי של ישראל. 35.8% מהמשיבים סבורים שהאפשרות המועדפת לישראל היא שמירה על ניטרליות ובניית יחסים בונים הן עם המערב הקולקטיבי והן עם הדרום הגלובלי. 22.2% טוענים שיש לקבל החלטות בהתאם למצבים מסוימים, ו־19% סבורים שיש לעמוד לצד המערב הקולקטיבי. רק 3.2% מהמשיבים סבורים שישראל צריכה לעמוד לצד הדרום הגלובלי — נתון הנמצא בתחום טעות הדגימה.
המיקום הגאופוליטי המועדף
| ניטרליות ויחסים בונים עם שני הצדדים | 35.8% |
|---|---|
| החלטות בהתאם לנסיבות | 22.2% |
| לצד המערב הקולקטיבי | 19% |
| לצד הדרום הגלובלי | 3.2% |
עם העלייה בגיל מתחזקת נטיית הישראלים לניטרליות וליחסים בונים עם שני הצדדים, וכן למערב הקולקטיבי, ואילו הנטייה לגישה התלויה בנסיבות נחלשת.
ברוב המקרים, ערכי התשובות הנוגעות לדרום הגלובלי דומים בגודלם לטעות הדגימה המותרת, ולכן אינם מאפשרים ניתוח כמותי. עם זאת, הישראלים נוטים לראות בישראל מדינה שאינה בוחרת צד זה או אחר, אלא מדינה ניטרלית הבונה יחסים בונים עם מדינות אחרות. פירוש הדבר הוא שלמרות הנטייה הרווחת כיום למערב, הם אינם מתנגדים לשיתוף פעולה מועיל הדדית וליחסים טובים עם הדרום.
היכרות עם BRICS
הביטוי המוסדי המובהק ביותר של הדרום הגלובלי הוא ארגון BRICS. עם זאת, רק 6% מהישראלים מכירים היטב את הארגון הזה, ועוד 10% שמעו עליו משהו. רוב מוחלט של המשיבים (55%) כלל לא שמעו את השם הזה. נראה שזהו מרכיב חשוב בשיעורי התשובות הנמוכים הנוגעים לישראל כחלק מהדרום הגלובלי.
בחברה הערבית ובקרב ילידי ברית המועצות לשעבר מדווחים על היכרות עם הארגון הזה בתדירות גבוהה בהרבה, ועל אי־היכרות בתדירות נמוכה יותר, מאשר בקרב יהודים וילידי ישראל. לפי גיל, רמת ההיכרות הנמוכה ביותר מאפיינת את אוכלוסיית בני 55+.
הערכת התלות בארצות הברית
דעת הקהל הישראלית מתאפיינת בתפיסה של תלות גבוהה מאוד של ישראל בארצות הברית ברוב תחומי המפתח. בכל התחומים שנחקרו, ערכי המדד שחישבנו מצביעים על תלות גבוהה. שלושה תחומים — ביטחון צבאי, כלכלה ומדיניות חוץ — מתאפיינים בתלות גבוהה מאוד, עם ערכי מדד העולים על 50 נקודות אחוז, בסולם הנע מ־+100 (תלות מרבית) עד -100 (עצמאות מרבית). ישראלים חילונים מעניקים לתלות הזאת את ההערכות הגבוהות ביותר, ודתיים — את הנמוכות ביותר. הערכים המתארים את תלות ישראל בארצות הברית עולים מקבוצות הגיל הצעירות למבוגרות.
בקבוצות המשיבים שהוגדרו לפי מצב כלכלי ורמת השכלה, ההבדלים המהותיים בתשובות נוגעים בעיקר לביטחונה הצבאי של ישראל, ובמידה פחותה ליציבות הכלכלה: ככל שרמתם של שני המשתנים גבוהה יותר, נפוצות יותר הקביעות שישראל תלויה בתחומים האלה.
בחברה הערבית רואים בישראל מדינה תלויה בתחומי הביטחון הצבאי ומדיניות החוץ יותר מאשר בחברה היהודית. בחברה היהודית, לעומת זאת, מדווחים בתדירות גבוהה במידה ניכרת על תלות ישראל בתחום הפוליטיקה הפנימית, וכן בתרבות ובמדע. ילידי ישראל רואים את עמדתה של ישראל כעצמאית יותר מארצות הברית בהשוואה לעולים ממדינות ברית המועצות לשעבר.
יחסים וציפיות
הישראלים נוטים לסבור שהצטרפות ישראל ל־BRICS תשפיע בדרך זו או אחרת על יחסיה עם מדינות ובריתות אחרות. עם זאת, התחזיות שונות זו מזו במידה ניכרת, דבר המאפשר לומר שהתפיסות לגבי אפשרות ההצטרפות לברית הזאת טרם התגבשו היטב בתודעה הציבורית בישראל. גם העובדה שיותר משליש מהמשיבים התקשו להשיב על השאלה מעידה על כך. ביחס לארצות הברית, 29% מהמשיבים טוענים שהצטרפות ישראל ל־BRICS תשפיע לחיוב על יחסה לישראל; שיעור זהה סבור שההשפעה תהיה שלילית, ושיעור מעט גבוה יותר בחר בתשובה ׳לא יודע׳.
מצב דומה נוצר בניסיון לקבוע את אופי השינוי ביחס מצד האיחוד האירופי ורוסיה. ביחס לאיראן, רק 6% סבורים שהדבר יתרום לשיפור יחסיה עם ישראל; כשליש סבורים שיחול שינוי לרעה וכשליש התקשו להשיב, וכרבע סבורים שהצטרפות כזאת לא תשפיע על יחסה של איראן לישראל.
ביחס להודו ולערב הסעודית נרשם מצב ברור מעט יותר וחיובי יותר מכול. בשני המקרים שיעור התשובות הצופות השפעה חיובית של האירוע גבוה פי 2-4 משיעור הציפיות השליליות.
ישראלים מסורתיים מעניקים בתדירות הגבוהה ביותר הערכות אופטימיות ליחסים האפשריים עם מדינות במקרה של הצטרפות ישראל ל־BRICS, וישראלים דתיים מעניקים הערכות פסימיות.
ביחס לארצות הברית, לאיחוד האירופי ולהודו, ישראלים מסורתיים מעניקים ערכים גבוהים במידה ניכרת למדד שיפור היחסים.
ביחס לרוסיה, ישראלים דתיים מעניקים את ההערכות האופטימיות ביותר, ואילו ביחס לערב הסעודית — חילונים ומסורתיים.
ביחס לאיראן, ערכי המדד בכל הקבוצות שליליים במובהק, והשליליים ביותר הם בקרב ישראלים דתיים.
ככלל, במקרה של הצטרפות ישראל ל־BRICS, הישראלים מצפים לשינויים חיוביים בכל תחומי החיים במדינה. את הציפיות החיוביות ביותר הם קושרים ליציבות הכלכלית ולשיפור מדיניות החוץ.