חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.
תפיסת האינטרס של המדינות
לפי הערכות המשיבים, רק להודו מדד עניין חיובי שפורסם בנוגע להצטרפות ישראל ל־BRICS:+25.6 נקודות אחוז. לברזיל, לרוסיה, לסין ולדרום אפריקה מדדים שליליים. אלה תפיסות המשיבים ולא כוונות ממשלתיות מאומתות [הבהרה עריכתית].
רואים במדינה בעלת עניין
ברזיל
24%
רוסיה
17.2%
הודו
50.4%
סין
24.2%
דרום אפריקה
16.6%
סכום שתי התשובות החיוביות בטבלה המודפסת. אלה תפיסות המשיבים ולא עמדות ממשלה מאומתות.
*מחושב כהפרש בין התשובות החיוביות בדרגות השונות לבין התשובות השליליות (לדוגמה, ברזיל: (6.8%+17.2%)-(27.4%+21.2%)=-24.6)
הבדלים בין אזורים
נציין כי לפי רמת השכלה ורמת דתיות לא נמצאו הבדלים עקרוניים או מגמות עקביות. מעניין כי תושבי מרכז ישראל מציינים בתדירות גבוהה יותר עניין כזה מצד ברזיל (״מעוניינת מאוד״ ו״מעוניינת למדי״ — יחד כ־30% מהמשיבים באזור זה, לעומת ערך מרבי מקביל של 23% באזורים האחרים), ואילו תושבי ירושלים והשרון מציינים בתדירות גבוהה במידה ניכרת חוסר עניין בשיתוף פעולה כזה (״כמעט שאינה מעוניינת״ ו״אינה מעוניינת כלל״ — יחד כ־60%, לעומת 50% ומטה באזורים האחרים).
טבלה 3.2. העניין של המדינה בהצטרפות ישראל ל־BRICS %
תושבי הצפון והדרום מציינים בתדירות הגבוהה ביותר עניין מצד הודו, ותושבי המרכז מציינים בתדירות הגבוהה ביותר את היעדרו. תושבי השרון נותנים הערכות גבוהות יחסית, אך לא שונות באופן עקרוני, לעניין של דרום אפריקה, ואילו תושבי ירושלים והדרום נותנים את ההערכות הנמוכות ביותר, אף שבסך הכול ההערכות כאן אחידות למדי.
טבלה 3.3. העניין של המדינה בהצטרפות ישראל ל־BRICS %
ניתוח הערכים ה״קיצוניים״ בתשובות — הגבוהים והנמוכים ביותר — לפי אזורי ישראל העלה כי תושבי ירושלים והשרון בולטים יותר מאחרים במדד זה, ומספקים הערכות כאלה במספר הפעמים הגבוה ביותר ובשכיחות שווה. עם זאת, תושבי ירושלים מתאפיינים יותר מאחרים דווקא בציפיות שליליות מן המדינות בנוגע להצטרפות ישראל ל־BRICS.
המגזר היהודי והמגזר הערבי
בטבלה המספרית האנגלית שפורסמה, שיעור התשובות החיוביות לגבי הודו הוא 52.9% במגזר היהודי ו־37.5% במגזר הערבי. במגזר הערבי השיעור נמוך יותר, אך אין פירוש הדבר שתשובות שליליות הן הדומיננטיות. שמות המדינות וסדרות התרשים האחרות שונים בין המקורות. לכן מוצגת להלן במפורש הטבלה האנגלית תוך ציון הסתירה, ולא השוואה בין־לשונית בלתי מסויגת [הבהרה עריכתית].
הטבלה האנגלית: שמות המדינות שונים מן התרשים הרוסי
דרום אפריקה · הטבלה האנגלית: שמות המדינות שונים מן התרשים הרוסי
אפשרות תשובה
המגזר היהודי
המגזר הערבי
אינה מעוניינת
22.4%
15%
לא מעוניינת במיוחד
28.6%
21.3%
מעוניינת למדי
17.4%
16.2%
מעוניינת מאוד
5%
16.2%
סין · הטבלה האנגלית: שמות המדינות שונים מן התרשים הרוסי
אפשרות תשובה
המגזר היהודי
המגזר הערבי
אינה מעוניינת
39.8%
23.7%
לא מעוניינת במיוחד
30.5%
23.7%
מעוניינת למדי
11%
1%
מעוניינת מאוד
4.5%
16.2%
הודו · הטבלה האנגלית: שמות המדינות שונים מן התרשים הרוסי
אפשרות תשובה
המגזר היהודי
המגזר הערבי
אינה מעוניינת
6%
1%
לא מעוניינת במיוחד
17.9%
2%
מעוניינת למדי
33.1%
21.3%
מעוניינת מאוד
19.8%
16.2%
רוסיה · הטבלה האנגלית: שמות המדינות שונים מן התרשים הרוסי
אפשרות תשובה
המגזר היהודי
המגזר הערבי
אינה מעוניינת
30.7%
11.2%
לא מעוניינת במיוחד
27.6%
28.7%
מעוניינת למדי
16%
1%
מעוניינת מאוד
6.2%
25%
ברזיל · הטבלה האנגלית: שמות המדינות שונים מן התרשים הרוסי
המדד הוא סכום התשובות החיוביות פחות סכום התשובות השליליות. לגבי הודו בקרב ילידי ישראל פורסמו +26.4 נקודות; לפי התאים המעוגלים המודפסים:(18.7+31.7)−(18.2+5.7)=26.5. הערך שפורסם והחישוב מוצגים בנפרד.
ערכי המדדים מלמדים כי הציפיות של ילידי ישראל ושל יוצאי ברית המועצות לשעבר דומות בכל הנוגע לעניין של דרום אפריקה ורוסיה, וקרובות בכל הנוגע לסין.
במקור מתואר הפער במדד הודו בין ילידי ישראל לילידי ברית המועצות לשעבר כעולה על 50 נקודות, על סמך +26.4 ו־−25. התאים המודפסים נותנים פער אחר:26.5−(−6.1)=32.6 נקודות, ולכן גודל הפער דורש בדיקה מול הנתונים הגולמיים. המדדים שפורסמו לברזיל,−21 ו־−43.8, נבדלים ב־22.8 נקודות [הבהרה עריכתית].