הסדר המואצל וציר האנרגיה של ישראל: השלכות התקיפה בדרום פארס ובראס לפאן

1. המשבר הצבאי והשינוי במבנה האנרגיה

ב־19 במרץ 2026, במסיבת עיתונאים בירושלים — על רקע הסלמת המלחמה עם איראן — הציע ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ליצור נתיב חדש להובלת נפט וגז: להניח צינורות דרך חצי האי ערב ישירות לישראל, אל נמליה בים התיכון, ובכך לבטל את התלות במצר הורמוז.¹

בנסיבות אחרות הייתה ההצעה נשמעת אוטופית. ״פשוט העבירו צינורות נפט וגז מערבה דרך חצי האי ערב ישירות לישראל, ישירות לנמלים שלנו בים התיכון — ותיפטרו מצווארי הבקבוק לתמיד״, הצהיר נתניהו.²

ההצהרה נשמעה מיד לאחר התקיפה הישראלית במאגר דרום פארס — שדה הגז הגדול בעולם, שאיראן חולקת עם קטר³ — ובמתקפות התגובה האיראניות על תשתיות האנרגיה של המפרץ הפרסי, לרבות מתחם הגז הטבעי הנוזלי ראס לפאן בקטר, בית הזיקוק SAMREF בסעודיה וכן מתקנים באיחוד האמירויות ובכווית.⁴ כתוצאה מכך הושבתו כ־17% מכושר היצוא של הגז הטבעי הנוזלי הקטרי לתקופה של שלוש עד חמש שנים, וההפסדים השנתיים המוערכים יגיעו לעד 20 מיליארד דולר — כך מסר מנכ״ל QatarEnergy סעד אל־כעבי.⁵ זרימת הנפט דרך הורמוז, שדרכו עברו לפני המלחמה כ־15 מיליון חביות ביום,⁶ הצטמצמה בחדות: מאז 4 במרץ איראן סגרה למעשה את המצר לשיט מסחרי.⁷ סוגיית הנתיבים החלופיים — שהייתה קודם לכן נושא לתכנון לטווח הבינוני — הפכה לעדיפות דחופה עבור מדינות האזור.

2. תשתית הנפט: אילת–אשקלון וצינור East–West

מרכיב מרכזי במערך המוצע כבר קיים. צינור הנפט הטרנס־ישראלי — המופעל בידי EAPC, אורכו 254 ק״מ וקוטרו 42 אינץ׳, ומחבר את נמל אילת בים האדום לנמל אשקלון בים התיכון — מסוגל להזרים עד 60 מיליון טונות נפט בשנה (כ־1,2 מיליון חביות ביום) מערבה.⁸ הצינור נבנה בשנת 1968 ושימש להובלת נפט איראני עד המהפכה של 1979.⁹ באוקטובר 2020, לאחר הסכמי אברהם, חתמה EAPC על מזכר הבנות עם החברה האמירתית MED-RED Land Bridge להובלת נפט מאיחוד האמירויות דרך אילת לשווקים האירופיים — ובכך אישרה את מוכנותה המסחרית והטכנית של התשתית לקליטת חומרי גלם מהמפרץ.¹⁰

לסעודיה יש צינור ראשי משלה, East–West (Petroline), המחבר את השדות במחוז המזרחי לנמל ינבוע בים האדום ובעל כושר הזרמה של עד 7 מיליון חביות ביום.¹¹ עד מרץ 2026, בתנאי חסימה חלקית של הורמוז, הסיטה סעודיה באופן פעיל את היצוא דרך ינבוע.¹² ינבוע נמצאת כ־200 ק״מ מאזור שאפשר לחברו לאילת. מבחינה הנדסית, הצעת נתניהו פירושה השלמת קטע קצר יחסית בין מערכות שכבר פועלות.

המכשול היסודי היחיד הוא היעדר נורמליזציה סעודית־ישראלית רשמית. אולם בתנאי מלחמה ומשבר אנרגיה המתפתח במהירות, אין הכרח להציג את שיתוף הפעולה בין ריאד לירושלים כשבירה של הסולידריות האסלאמית — אפשר להציגו כהכרח כלכלי המועיל בראש ובראשונה למונרכיות המפרץ עצמן.

לאור זאת, ההצעה הפומבית להקים צינור מתפקדת כאיתות לריאד: נורמליזציה עם ישראל כרוכה כעת בנכס קונקרטי — נתיב יצוא יבשתי שאינו תלוי במצרים ובתעלות, ושאי אפשר לקבל משום שותפה אחרת.

3. אסטרטגיית הגז של ישראל והקשר עם מצרים

במקביל למעבר הנפט מתפתח יצוא הגז הישראלי. המאגרים הגדולים, לווייתן ותמר, מפיקים יחד כ־21 מיליארד מטרים מעוקבים בשנה, עם תוכניות להרחבה באמצעות קידוחים נוספים ושדרוג התשתית.¹³ בדצמבר 2025 אישרה ישראל את חוזה יצוא הגז הגדול בתולדותיה: אספקה של עד 130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז למצרים עד 2040, בשווי של כ־35 מיליארד דולר.¹⁴

חלק מהכמות הזאת ייצרך במשק המצרי ויפצה על הירידה בהפקה המקומית. חלק עשוי להיות מיוצא מחדש כגז טבעי נוזלי לאירופה דרך מתקני ההנזלה המצריים באידקו ובדמיאט.¹⁵ לצורך מימוש החוזה משודרג קו אשדוד–אשקלון, ובמסגרת השלב השני של העסקה מתוכננת הקמת נתיב יצוא חדש דרך ניצנה.¹⁶ מצרים נעשית לא רק היבואנית הגדולה ביותר של גז ישראלי, אלא גם חוליית מעבר. ישראל מצדה מתבססת כספקית יציבה לשוק המצרי וכמקור אספקה חלופי אפשרי לאירופה.

4. התקיפה בדרום פארס וגבולות האצלת הסמכות

מאגר דרום פארס/השדה הצפוני (North Field) הוא הבסיס הן למאזן הגז האיראני והן לזרם הגז הטבעי הנוזלי הקטרי. התקיפה הישראלית במתקן נועדה להשיג מטרה כפולה: לפגוע בבסיס הכספי של משמרות המהפכה ולהמחיש את פגיעותה של תשתית האנרגיה החיונית באזור.¹⁷ תקיפות התגובה של איראן בראס לפאן ובמתקנים אחרים במפרץ יצרו צורך חריף בנתיבים ובמקורות אספקה חלופיים — ובכך הגדילו אוטומטית את הערך האסטרטגי של התשתית הישראלית והסעודית.

תגובתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ — שהצהיר כי ״לא עודכן״ על התקיפה בדרום פארס וביקש מישראל להימנע מתקיפות נוספות בתשתיות הגז האיראניות¹⁸ — חשפה מתח פנימי במבנה האצלת הסמכות. נתניהו עצמו אישר את הדינמיקה הזאת במסיבת העיתונאים ב־19 במרץ: ״עובדה ראשונה: ישראל פעלה נגד מתחם הגז בעסלויה באופן עצמאי. עובדה שנייה: הנשיא טראמפ ביקש מאיתנו להימנע מתקיפות נוספות, ואנחנו נמנעים״.¹⁹

באסטרטגיית ההגנה הלאומית לשנת 2026 (NDS 2026), שפרסם משרד המלחמה ב־23 בינואר 2026 ושעליה חתם פיט הגסת׳, הכירה ארצות הברית בישראל כ״בעלת ברית למופת״ (״model ally״), המסוגלת לפעול בכוחות עצמה.²⁰ נוסח המסמך: ״במזרח התיכון הוכיחה ישראל נכונות ויכולת להגן על עצמה לאחר המתקפות הברבריות של 7 באוקטובר — במילה אחת, היא בעלת ברית למופת״.²¹ עם זאת, המסמך אינו קובע מנגנונים רשמיים למניעת יוזמות ישראליות היוצרות סיכונים מופרזים עבור וושינגטון. המצב המתהווה ממחיש את בעיית ״המזמין–סוכן״ הקלאסית: גורם שקיבל חופש פעולה מבצעי משתמש בו לא פעם מעבר לרמת הסיכון המקובלת על הצד שהאציל את הסמכות.

5. IMEC כמסגרת לחלופה היבשתית

המסדרון הכלכלי הודו–המזרח התיכון–אירופה (IMEC), שעליו הוכרז בפסגת G20 בניו דלהי ב־9 בספטמבר 2023,²² מעגן מבחינה מוסדית בדיוק את המתכונת שנתניהו הגדיר כ״המזרח התיכון החדש״. המקטע המזרחי של IMEC מחבר את תת־היבשת ההודית לנמלי המפרץ; המקטע היבשתי הצפוני עובר דרך ירדן וישראל לנמל חיפה ומשם לאירופה. ישראל היא החוליה היבשתית היחידה בין חצי האי ערב למזרח הים התיכון.

ביקורו בן היומיים של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בישראל ב־25–26 בפברואר 2026 — הביקור הראשון בהיסטוריה של מנהיג הודי שנאם בכנסת — אישר את מחויבותה של דלהי הן ל־IMEC והן למסגרת I2U2 (הודו–ישראל–איחוד האמירויות–ארצות הברית).²³ בעקבות הביקור שודרגו היחסים הדו־צדדיים לרמת שותפות אסטרטגית מיוחדת.²⁴ הסגירה החלקית של הורמוז והתקיפות בתשתיות המפרץ העבירו למעשה את IMEC מקטגוריית התוכניות לטווח הבינוני לקטגוריית הכלים להתמודדות עם המשבר הנוכחי: נתיב הים המפרץ–סואץ–אירופה התגלה כפגיע, ואילו החלופה היבשתית דרך ישראל — לא.

6. השלכות על הצירים השיעי והסוני

השפעת התהליכים המתוארים אינה סימטרית בשתי הקואליציות, במובנן המותנה, שנתניהו הגדיר כיריבות העיקריות של סדר אזורי שבמרכזו ישראל.

הציר השיעי — איראן, חיזבאללה, החות׳ים והארגונים הפרו־איראניים בעיראק — סופג נזק מצטבר: התשתית הצבאית ספגה תקיפות נרחבות, מרכיבים בתוכנית הגרעין האיראנית הושבתו, דרום פארס נפגע, והכנסות האנרגיה המממנות את המנגנון כולו נפגעו קשות. יכולתה של איראן לסבסד את בעלות בריתה הצטמצמה, וכך גם יכולתה להשתמש באיום של שיבושי אנרגיה כאמצעי לחץ. דרום פארס לבדו מספק כ־80% מהצריכה המקומית של גז טבעי באיראן.²⁵

המערך הסוני אינו אחיד. סעודיה ואיחוד האמירויות, השומרות על מרחק רשמי מהסכסוך, נמנות עם הנהנות המבניות מהסדר החדש: הן מקבלות נתיב יצוא שאינו תלוי בהורמוז, מעמיקות את השתתפותן ב־IMEC וב־I2U2 ומקבלות אפשרות להשתלב במבנה תעבורה שבמרכזו ישראל.

קטר היא הנפגעת העיקרית. הפגיעה בראס לפאן שוללת מדוחה חלק ניכר מהכנסות הגז לשנים קדימה, והתלות בערבויות ביטחון אמריקאיות ובתמיכה כלכלית מחייבת התאמה מחדש של מדיניות החוץ. QatarEnergy הכריזה על כוח עליון ביחס לכל היקף אספקת הגז הטבעי הנוזלי; אל־כעבי אמר שהיקף הנזק ״החזיר את האזור 10–20 שנה לאחור״.²⁶

טורקיה נדחקת לשוליים מבחינה מבנית. צמצום אספקת הגז האיראני, עליית מחירי האנרגיה בשוק המקומי, היחלשות תפקידה כמתווכת בין וושינגטון, ירושלים וטהראן, היעדרה מ־IMEC והתחזקות הגורם הכורדי — כל אלה פוגעים בו־זמנית הן במצבה המדיני והן במצבה המקרו־כלכלי של אנקרה. במצטבר הם מאיצים את התכווצות הציר הסוני הפאן־טורקי — מודל שבו טורקיה שאפה להיות המרכז הצבאי־פוליטי, קטר המממנת, האחים המוסלמים וחמאס הרשת המבצעית, וסוריה שאחרי אסד מרחב הקדמי האסטרטגי.

7. הקשר הקטרי־טורקי והיחלשות תשתית האחים המוסלמים

קטר וטורקיה קשורות במנגנונים כספיים ופוליטיים יציבים. בתגובה למצור הסעודי ב־2017 סיפקה אנקרה לקטר מטרייה צבאית וכלכלית; בתמורה פתחה דוחה קווי החלף מטבע והגדילה את השקעות QIA בכלכלה הטורקית, ובכך שימשה מייצבת חיצונית של מאזן התשלומים הטורקי בתקופות משבר בלירה.²⁷ הקשר הזה שימש בסיס חומרי לרשת החוצת גבולות המזוהה עם האחים המוסלמים: קטר סיפקה מימון, טורקיה חסות פוליטית וטריטוריאלית, וחמאס ותנועות הקשורות אליו — את המימוש המבצעי.

הפגיעה בראס לפאן ואובדן 17% מכושר יצוא הגז הטבעי הנוזלי, עם הפסדים נלווים של עד 20 מיליארד דולר בשנה²⁸ מגבילים את יכולתה של קטר לשמר את היקף ההשקעות הפוליטיות החיצוניות הקודם. במקביל גובר הלחץ של ארצות הברית ומונרכיות המפרץ על דוחה ואנקרה להתרחק מארגוני האחים המוסלמים. הרשת מאבדת גם מקור כספי וגם צומת מרחבי. היחלשות המשאב הקטרי והצטמצמות מרחב התמרון הטורקי מאיצות את התכווצות הציר הסוני הפאן־טורקי.

8. הצהרת נתניהו כרכיב אופרטיבי בסדר החדש

הצהרת נתניהו על הצורך להעביר צינורות נפט וגז דרך חצי האי ערב לנמלי ישראל מבטאת פחות פתרון טכני ויותר את המתכונת הרצויה לחלוקת התועלות מהמלחמה. היא מתרגמת את התוצאה הצבאית (התקיפה בדרום פארס, הסגירה החלקית של הורמוז ועליית המחירים) לשפת התשתיות והחוזים, ומגדירה מי אמור להפיק רנטה מבנית מן המשבר ובאילו תנאים.

מבחינת סעודיה, ההצהרה מתפקדת כ״תפריט אפשרויות״ פומבי: נורמליזציה עם ישראל נקשרת לא לביטחון מופשט אלא לנכס קונקרטי — נתיב יבשתי שאינו תלוי במצרים ובתעלות ושאי אפשר לקבל משותפים אחרים. מבחינת ארצות הברית היא מסמנת ״החזר השקעה״ חלקי אפשרי מן הסכסוך, בדמות מערך אספקה יציב יותר שיקטין בעתיד את הרגישות ללחץ איראני על הורמוז. מבחינת האיחוד האירופי ויבואנים אחרים, זהו איתות שהחלופה העיקרית המוצעת לנתיבי הים היא דווקא הקשר ״המפרץ — ישראל — הים התיכון״, ולא תוכניות עקיפה כלשהן העוקפות את שטח ישראל.

גם בהיעדר מימוש מיידי של פרויקט הצינור, עצם ניסוחה הפומבי של התוכנית משנה את מבנה המשא ומתן: הוא מעגן את ישראל כמועמדת טבעית לתפקיד צומת התעבורה המרכזי, ובכך מחזק את עמדת המיקוח שלה מול הגורמים במפרץ. במובן הזה ההצהרה אינה מתארת סדר שכבר נוצר, אלא מנסה לקשור לתשתית הישראלית החלטות עתידיות בדבר שיקום משק האנרגיה האזורי והתאמתו מחדש.

Igor Kaminnyk ORCID iD 0009-0008-0981-965X

Footnotes

1. Netanyahu press conference, Jerusalem, March 19, 2026. Times of Israel transcript: timesofisrael.com ↗
2. Ibid. Direct quote from the press conference transcript.
3. CNN explainer on South Pars: cnn.com ↗
4. Ibid.; CBS News live updates: cbsnews.com ↗; Bloomberg: bloomberg.com ↗
5. QatarEnergy official statement via Fox Business: foxbusiness.com ↗; QatarEnergy on X: x.com ↗; Al Jazeera: aljazeera.com ↗
6. Wikipedia, «Strait of Hormuz»: en.wikipedia.org ↗ («By 2025, around 15 million barrels of oil per day were transported through the strait»); EIA data (2024 average: 20 million bpd including products): eia.gov ↗

הצגת כל המקורות (28)צמצום הרשימה

7. Wikipedia, «2026 Strait of Hormuz crisis»: en.wikipedia.org ↗; Congressional Research Service report: congress.gov ↗; Al Jazeera on emergency reserves: aljazeera.com ↗
8. EAPC official website: engarchive.eapc.co.il ↗; Wikipedia, Trans-Israel pipeline: en.wikipedia.org ↗; Global Energy Monitor: gem.wiki ↗
9. Wikipedia, «Eilat Ashkelon Pipeline Company»: en.wikipedia.org ↗
10. S&P Global Commodity Insights, October 20, 2020: spglobal.com ↗; Mongabay: news.mongabay.com ↗
11. Wikipedia, «2026 Strait of Hormuz crisis,» citing Saudi Petroline capacity data.
12. Wikipedia, «2026 Strait of Hormuz crisis»: «As of 10 March, Saudi Arabia increasingly diverted oil to the Red Sea port of Yanbu via the East–West Crude Oil Pipeline»; Iran International: iranintl.com ↗
13. S&P Global on the Israel-Egypt deal, citing Israeli Ministry of Energy data: Leviathan produced 11.3 Bcm in 2024; Tamar produced 10.1 Bcm: spglobal.com ↗
14. S&P Global: spglobal.com ↗; CNN: cnn.com ↗; NewMed Energy statement via Al Jazeera: aljazeera.com ↗
15. Egypt Independent: egyptindependent.com ↗; Steptoe analysis: steptoe.com ↗
16. World Oil / NewMed Energy statement: worldoil.com ↗
17. Axios: axios.com ↗; CNN: cnn.com ↗
18. Trump Truth Social post cited in Al Jazeera: aljazeera.com ↗; Bloomberg: bloomberg.com ↗
19. Times of Israel liveblog, March 19, 2026: timesofisrael.com ↗
20. Breaking Defense, January 23, 2026: breakingdefense.com ↗; USNI News: news.usni.org ↗; full PDF: media.defense.gov ↗
21. NDS 2026, direct quote, as cited in Small Wars Journal: smallwarsjournal.com ↗; Jerusalem Post: jpost.com ↗
22. Al Jazeera on IMEC: aljazeera.com ↗ («The IMEC project was announced on September 9, 2023, during a Group of 20 summit in New Delhi.»)
23. Al Jazeera on Modi’s visit: aljazeera.com ↗; ANI / The Tribune on IMEC discussions: tribuneindia.com ↗
24. International News and Views on the Special Strategic Partnership upgrade: internationalnewsandviews.com ↗
25. Al Jazeera: aljazeera.com ↗ («South Pars is Iran’s biggest source of domestic gas supply, providing 80 percent of the country’s natural gas needs.»)
26. Al Jazeera citing al-Kaabi: aljazeera.com ↗
27. On Qatar-Turkey financial ties and swap lines, see general reporting on the 2017 Qatar blockade and its aftermath; QIA investments in Turkey are well-documented in financial press.
28. QatarEnergy official statement, March 20, 2026: foxbusiness.com ↗