ישראל והאזור: הציפיות המדיניות של המומחים

חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.

שאלת המחקר

האם מצב של ״בלי חמאס״ ישנה את מצבה של ישראל בזירת החוץ ואת המערך הגאופוליטי של יחסיה? ואם כן, כיצד ומדוע?

יחסים אזוריים

מן התשובות עולה שאם יחולו שינויים במצב הפוליטי, הציפיות מהם בעיקר חיוביות. רוב הנשאלים רואים השפעה חיובית של המצב ׳עזה בלי חמאס׳ בראש ובראשונה על היחסים האזוריים, במיוחד בהיבט של חיזוק קשרי ישראל ופיתוח שיתוף הפעולה בינה לבין מדינות ערב, וגם על הדינמיקה של תהליך השלום הישראלי־פלסטיני — ״בכל המקרים ובכל התרחישים המצב רק ישתפר״.

״נטרול תפקידו של חמאס ברצועת עזה עשוי להשפיע במידה ניכרת על מדיניות החוץ ועל היחסים הגאופוליטיים של ישראל. חמאס מוחלש או היעדר חמאס מעניקים לישראל הזדמנויות לחזק את יחסיה האזוריים, במיוחד עם מדינות ערב שהביעו עניין בנורמליזציה, ובהן איחוד האמירויות הערביות, בחריין וערב הסעודית.״

״היעדר איום מצד חמאס עשוי להנמיך את החסם בפני שיתוף פעולה עמוק יותר. יתרה מזאת, הוצאת חמאס ממעמדו כשחקן המרכזי בשטחים הפלסטיניים עשויה לשנות את הדינמיקה של תהליך השלום הישראלי־פלסטיני. הדבר עשוי לעודד את ישראל לקיים קשרים פעילים יותר עם הרשות הפלסטינית או עם קבוצות פלסטיניות מתונות אחרות, ובכך עשוי להוביל לחידוש המשא ומתן. לחץ בין־לאומי ומאמצים דיפלומטיים עשויים למלא תפקיד בקידום השינויים האלה״.

השתתפות בין־לאומית

כמה תרחישים משקפים את עמימות ההשפעה של צמצום תפקידו של ארגון חמאס על מדיניות החוץ של ישראל: ״שינויים במדיניות החוץ של ישראל ובגישתה לסכסוך הישראלי־פלסטיני עשויים להשפיע על דעת הקהל הן בתוך המדינה והן מחוצה לה. השינויים עשויים להשפיע על האופן שבו ישראל נתפסת בזירה העולמית, אף שהדעות עשויות להיות מקוטבות מאוד ולא תמיד לנטות לתפיסה ׳חיובית׳״. ״היחסים עם ארצות הברית, רוסיה וסין לא ישתנו; עם הפלסטינים הם ישתנו אם תוקם מדינה פלסטינית״; ״עם ערב הסעודית יימשך שיתוף הפעולה ויתפתחו יחסים דיפלומטיים ובריתות צבאיות־כלכליות״.

״עזה בלי חמאס תחייב השתתפות בין־לאומית משותפת — ברמת הערכים, העקרונות, טכנולוגיות הניהול וסובסידיות כספיות גדולות. יידרשו השקעות של מדינות שונות ביצירת תשתיות חדשות ומבנה פוליטי חדש לעזה.״

״אפשר לראות באפשרות לשפר את תנאי החיים ואת הגישה לשירותים בסיסיים של תושבי עזה התפתחות חיובית בזירה העולמית, ושחקנים בין־לאומיים עשויים להגיב בהתאם״.

הערכות אחרות

בין התשובות מוצגת גם עמדה בדבר היעדר השפעה של מצב ׳עזה בלי חמאס׳ על מעמדה הבין־לאומי של ישראל.

״אולי, ולו באופן היפותטי. מבחינה ׳גאו־מעשית׳ — לא: קטר ממשיכה ׳לשבת על חבית הגז׳. העולם המוסלמי מונה יותר ממיליארד בני אדם וממשיך לגדול. האומה הערבית מאוחדת ב׳נרטיב של אי־צדק׳ הקשור לקיומה של מדינת ישראל. קיומה של ישראל אינו מהותי ל׳מעצמות׳ כמו סין, הודו וברזיל — מדינות שמחוץ ל׳מערב הקולקטיבי׳. רוסיה מתמודדת עם בעיות היסוד שלה עצמה״.

מוצגת גם תשובה ׳יחסותית׳ לחלוטין: ״לדעתי, כל המדינות יונחו ביחסיהן עם ישראל על פי ׳העובדות בשטח׳ בעזה ועל פי פעולותיה של ישראל שהובילו לעובדות האלה. איני יכול לדמיין מצב שבו ההרכב האתני או האתנו־פוליטי של אוכלוסיית הרצועה יהיה שונה״ — התשובה הזאת התקבלה מנשאל שאינו מקבל את האפשרות של ׳עזה בלי חמאס׳, מפני שהוא משוכנע בתמיכה ובנאמנות המוחלטות של תושבי הרצועה לארגון.

על המקור

סקר מומחים ארכיוני, נובמבר 2023. אלה דעות והשערות היסטוריות; שמות המשיבים אינם מצוינים בקטעים האלה.

טקס הסכמי אברהם, 15 בספטמבר 2020. The White House. הצילום המקורי · רישיון. גרסת רוחב קיימת של Wikimedia, ללא ריטוש או עיבוד גנרטיבי. הצילום הארכיוני מספק הקשר; הוא אינו מתעד את אירוע הסקר ואינו מפה של גבולות מוצעים.

הפרסום המקורי לפרק הקודם: גבולות ישראל: התרחישים שנדונו בסקר מומחים לפרק הבא: הסכמי אברהם: ההזדמנויות והסיכונים שנדונו בסקר