חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.

שאלת המחקר

האם צמצום תפקידו של ארגון חמאס או חיסולו עשויים להשפיע על שינוי גבולות ישראל? אם כן, אילו תרחישים לשינויים האלה מציאותיים לדעתכם?

בשאלה הזאת, כמו ברוב השאלות האחרות, הנשאלים מציעים קשת רחבה של תשובות, עד לעמדות מנוגדות בתכלית.

התרחישים שנדונו

  • שינוי מדיניות הגבולות ונסיגה מחלק מהשטחים.
  • סיפוח היפותטי של רצועת עזה.
  • מדינה פלסטינית וחזרה לקווים קודמים.
  • מודל פדרלי או קונפדרלי.
  • הכרה במצב הקיים.
  • היעדר שינוי בשל מגבלות פוליטיות.

תשובות ומגבלות

״כן, הם עשויים להשתנות. שינויים בדעת הקהל בישראל בעקבות השינויים הכרוכים בהיעדר חמאס עשויים להוביל לשינויים במדיניות המדינה בנוגע לביטחון הגבולות ולגישת אזרחי ישראל לשטחי הרשות הפלסטינית ולהפך. הדבר עשוי להוביל לנסיגת ישראל משטחי B ומחלק משטחי C בגדה המערבית״.

״במקרה ההיפותטי של היעלמות חמאס מעזה וצירוף המובלעת למחצה לישראל, המרב שישראל יכולה לעשות הוא לספח את השטח הזה״

״הם עשויים להשתנות, למשל לחזור לגבולות 67״. ״...היעלמות חמאס עשויה להוביל להקמת מדינת פלסטין ולהכרה בה. בהתאם לכך, השטח הזה יקבל מעמד של מדינה ויחדל להיות חלק מהשטח האוטונומי של ישראל״.

״אם מדובר באפשרות לשינוי גבולות, אי אפשר לשלול לחלוטין את התרחיש ׳מדינה אחת לשני עמים׳, שעשוי בעתיד להיות קשור לפדרליזציה של ישראל וליצירת קונפדרציה עם הרשות הפלסטינית. סוגיית הפדרליזציה עלתה לא פעם הן בצד הישראלי והן בצד הפלסטיני. למשל, בעת שכיהן כשר הפנים, אריה דרעי בחן את סוגיית ביזור השלטון והפדרליזציה של ישראל.״

״הקמת שתי מדינות לשני עמים נקבעה בהחלטת האו״ם מס׳ 181 מ־1947. שם נקבעו גם הגבולות שלפני 1967. אבל החלופה הזאת אינה ניתנת למימוש כעת. לכן יש השערה שבהתחשב באסון ההומניטרי יכפו את החלופה בגבולות הנוכחיים. כביכול יעבירו את המצב דה־פקטו לדה־יורה.״

הערת המערכת: תוכנית החלוקה לפי החלטה 181 משנת 1947 וקווי שביתת הנשק משנת 1949 הם מסמכים וקווים שונים. ציטוט המשיב מערבב ביניהם. להלן קישורים למפות המקוריות של האו״ם; הציטוט והערכתו המדינית נשמרו. תוכנית החלוקה מ־1947 · השוואה לקווי שביתת הנשק מ־1949

״לא, הם אינם יכולים להשתנות. ישראל אינה מדינה ריבונית לחלוטין. ריבונות היא מצב שבו מדינה מסוגלת ׳לספוג מכה׳ בשל שינוי ׳חד־צדדי׳ של גבולותיה, בלי להזעיק את ׳עזרת מועדון המגינים׳. ׳...המועדון׳ לא יאפשר התרחבות, וישראל עצמה לא תאפשר הצטמצמות״; ״לא, אינם יכולים. שכן שינוי היפותטי אפשרי רק באמצעות נסיגת ישראל מן השטחים הפלסטיניים, ׳תרחיש של נסיגה מלאה מן ההתנחלויות יהרוס את ישראל מבחינה מוסרית ואידאולוגית. הרעיון הציוני מעניק דימוי עתיד ׳מניע׳ מסוים: ׳ישראל הגדולה ו/או ביאת המשיח׳. במקרה של נסיגה מן ההתנחלויות, הדבר עלול לעורר עימות מזוין בין המתנחלים לצה״ל״.

על המקור

סקר מומחים ארכיוני, נובמבר 2023. אלה דעות והשערות היסטוריות; שמות המשיבים אינם מצוינים בקטעים האלה.

מחאות בגבול עזה, 6 ביולי 2018. MinoZig. הצילום המקורי · רישיון. גרסת רוחב קיימת של Wikimedia, ללא ריטוש או עיבוד גנרטיבי. הצילום הארכיוני מספק הקשר; הוא אינו מתעד את אירוע הסקר ואינו מפה של גבולות מוצעים.

הפרסום המקורי לפרק הקודם: עזה בלי חמאס: תרחישים בתוך ישראל לפרק הבא: ישראל והאזור: הציפיות המדיניות של המומחים