קשרים עולמיים
מחקר וארכיון
חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.
ישראל הולכת שוב לבחירות לכנסת. בבחירות באפריל זכתה מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו ב־35 מנדטים, ואילו יריבתה העיקרית, כחול לבן, זכתה ב־35.
המנדט להרכבת הקואליציה הוענק לנתניהו, לאחר ש־65 חברי כנסת המליצו עליו. אולם לא בתוך 28 הימים שהוקצבו לכך בחוק, ואף לא בתוך 14 הימים הנוספים שהעניק הנשיא, הצליח להרכיב אפילו קואליציה צרה של 60 חברי כנסת.
במקום להעביר את מלאכת הרכבת הממשלה לחבר כנסת אחר, כפי שמאפשר החוק, העדיף נתניהו בחירות חדשות. כל תרחיש אחר מלבד בחירות חוזרות איים על ראש הממשלה המכהן באובדן תפקידו, ולכן הגיש הליכוד חוק לפיזור הכנסת והעביר אותו במהירות.
כך, לאחר הבחירות לכנסת ב־9 באפריל, חוזרת ישראל לקלפיות כעבור 161 יום, ב־17 בספטמבר 2019.
המערך המפלגתי
בסך הכול הגישו רשימות 32 מפלגות ובריתות — 15 פחות מהשיא של 47 רשימות שנרשמו לבחירות לכנסת ה־21.
המגמה בבחירות אלה היא איחוד מפלגות והרחבת הבריתות. המפלגות הערביות והקומוניסטים התאחדו שוב ברשימה המשותפת, בראשות הקומוניסט איימן עודה. איילת שקד, שלא נכנסה לכנסת בבחירות הקודמות, עמדה בראש איחוד הימין שחיבר את הימין החדש עם הבית היהודי של הרב רפי פרץ ועם האיחוד הלאומי של בצלאל סמוטריץ׳ — שני שרים ב'ממשלת ההלכה'. גם העבודה התאחדה עם גשר, ומרצ עם אהוד ברק במסגרת המחנה הדמוקרטי.
כמו בבחירות הקודמות, נתניהו פועל לאיחוד מפלגות הימין ולהגדלתן. למשל, הוא קורא למצביעי הימין להצביע לליכוד ולא לעוצמה יהודית מהימין הקיצוני, שאינה צפויה לעבור את אחוז החסימה. זהות של משה פייגלין, שלא עברה את אחוז החסימה בפעם הקודמת, נענתה לשכנועיו של ראש הממשלה, פרשה מהבחירות וקראה לתומכיה להצביע לליכוד. נראה כי בכירי זהות ייכנסו לממשלה החדשה.
למרות רצונו של נתניהו לאחד את מחנה הימין, מתפרצים בו מעת לעת עימותים. בכינוס מצומצם של ש״ס אמר מנהיגה ושר הפנים אריה דרעי כי נתניהו עלול לתמרן ולהגיע להסכם עם כחול לבן וישראל ביתנו, ולהקים ממשלה עם אוכלי חזיר ומחללי שבת. בפעמים אחרות תקפו ראשי ימינה את נתניהו והאשימו אותו בניסיון לחסל את הציונות הדתית. איילת שקד טענה שראש הממשלה מנהל נגד ימינה מלחמה חסרת תקדים. נפתלי בנט הפחיד את הבוחרים בתוכנית טראמפ שנתניהו מסתיר, וקרא למצביעי הליכוד ולראשי המועצות בשטחים 'להתעורר' ולהצביע לימינה, משום שרק היא יכולה למנוע את האסון. למרות המבוכות האלה החליט נתניהו כי במשא ומתן להרכבת הממשלה אחרי הבחירות לכנסת ה־22 לא ייפגעו ש״ס, יהדות התורה והשרים רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ׳, גם אם יקבלו פחות מנדטים מבבחירות הקודמות. פירוש הדבר שהתפקידים והתיקים יחולקו כאילו לש״ס וליהדות התורה שמונה מנדטים לכל אחת ולבית היהודי חמישה מנדטים, גם אם בפועל יקבלו פחות. אם יקבלו יותר, תותאם החלוקה לטובתן. כך יחזיקו פוליטיקאים רדיקליים ברוב התפקידים בממשלת נתניהו.
בימים האחרונים שלפני הבחירות אמר אביגדור ליברמן כי הגוש החרדי־משיחי עלול לזכות ב־61–62 מנדטים.
את החששות האלה מחזקים שלושה סקרים שפורסמו בכאן, בישראל היום ובערוץ הכנסת. שלושתם מצביעים על התחזקות המחנה הדתי־ימני באמצעות עוצמה יהודית מהימין הקיצוני ועל היחלשות ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן.
עם זאת, תהיינה תוצאות הבחירות אשר תהיינה, המשבר הפוליטי לא ייפתר, ופירוש הדבר שהבחירות ייעשו תכופות יותר ויותר. ליברמן חזה בחירות נוספות בתוך שנה וחצי אם נתניהו ינצח, ואילו ראש הממשלה בנימין נתניהו לא שלל פיזור נוסף של הכנסת אם לא ישיג את הרוב הדרוש של 61 מנדטים.
שפת השנאה
השלב הנוכחי של תעמולת הבחירות מזכיר יותר ממאבק פוליטי רגיל. הרטוריקה שלה היא מאבק אסכטולוגי בין 'בני האור' ל'בני החושך' — כביכול קרב אחרית הימים. מטבע הדברים, 'אסכטולוגיה פוליטית' זו מגבירה הקצנה ושנאה בין מגזרים.
הליכוד ומפלגות ימין נוספות מגייסים את בוחריהם סביב שלושה ניגודים:
שלושה ניגודים בניתוח שיח הבחירות
| קוטב אחד | החלופה המנוגדת |
|---|---|
| מדינת הלכה | ישראל חילונית |
| שוק חופשי | מדינת רווחה |
| סיפוח וטרנספר | דו־קיום בשלום |
מדינת הלכה, שוק חופשי וסיפוח שטחי הרשות הפלסטינית — אלה היעדים הנכספים של קמפיין מחנה הימין. אליהם מצטרפים פחדים רבים מפני איראן ומפני האוכלוסייה הערבית בכלל. הבחירה מוצגת כבחירה בין ישראל החזקה של נתניהו לבין ישראל הדמוקרטית של קואליציית שמאל־ערבים.
העובדה שמנהלי פייסבוק רואים בתעמולת הליכוד תעמולה גזענית ומסיתה משתקפת בחסימת עמוד הליכוד, שבו הופיעה ההודעה: 'בעוד שבוע אסור שתקום ממשלת שמאל מסוכנת. ממשלת שמאל חילונית וחלשה סומכת על ערבים שרוצים להשמיד את כולנו — נשים, ילדים וגברים — ותאפשר לאיראן גרעינית להשמיד אותנו'. ראוי לציין שלדעת המפקחים בפייסבוק, מסר הבחירות הזה מופנה לא רק נגד פוליטיקאים אלא נגד כלל אזרחי ישראל ממוצא ערבי.
המסר העיקרי של הליכוד בבחירות הוא: 'לשלישייה בני גנץ, איימן עודה ואביגדור ליברמן יש מטרה לאומית גדולה אחת — להפיל את ממשלת ישראל הנוכחית ואת נתניהו'. מטבע הדברים, התוצאה תהיה ממשלה חילונית, תהליך שלום עם הערבים וחזרה לכלכלה הסתדרותית.
חבר הכנסת לשעבר מטעם הליכוד מיכאל איתן, שכיהן כשר בשתי ממשלות נתניהו, הסביר בפייסבוק מדוע לא יצביע לנתניהו: 'יותר ויותר גזענות, יותר ויותר טענות שמתנגדיו הם בוגדים ואויבי המדינה. יותר מ־10 שנים הוא פועל נגד המשטרה, בתי המשפט והתקשורת'. כאן יש לציין שבישראל כמעט אין הפרדת רשויות, משום שהרשות הייצוגית משולבת ברשות המבצעת ושולטת בה. לכן הרשות השופטת הייתה המשקל הנגדי היחיד לריכוז הכוח הזה. בג״ץ, בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, היה הגוף היחיד שהיה יכול לבטל החלטות כנסת.
משום כך תכננו שרי ממשלת נתניהו בכהונתו האחרונה להגביל את סמכות בג״ץ לבטל החלטות של הכנסת והממשלה. שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, העומדת כעת בראש איחוד הימין הדתי הקיצוני, הציבה את המאבק בבג״ץ 'השמאלני' כיעד אסטרטגי. בפברואר 2017 נבחרו ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון, ושלושה מהם מייצגים בעמדותיהם הפוליטיות את מחנה הימין. השופטים החדשים אינם בולטים בדבר מלבד היותם שותפים לדעותיה של שקד ומי שמינוים קודם בכוחה.
באותו אופן החליף נתניהו לפני כמה חודשים את מבקר המדינה במתניהו אנגלמן, שהרעיף תודות בלתי צפויות על ראש הממשלה, נפגש איתו בחשאי ואז פתר את כל הבעיות שהמבקר הקודם לא איפשר לפתור:
— התיר לו לקבל הלוואה של 2 מיליון דולר מהמולטי־מיליונר ספנסר פרטרידג׳;
— הסתיר ארבעה דוחות ביקורת שהכין קודמו יוסף שפירא, שהיו קשים מאוד לראש הממשלה נתניהו;
— במסגרת 'רפורמת הביקורת הבונה' הוא מתכוון לבטל את תפקיד היועץ למבקר המדינה למאבק בשחיתות ולסגור את 'האגף המיוחד' המתמחה במאבק בשחיתות ברשויות השלטון.
שפת השנאה הולכת יד ביד עם ריכוז השלטון בידיים של אדם אחד ועם הצגת אזרחי ישראל בעלי השקפות פוליטיות אחרות כאויבים.
נניח בצד את הסיבות שגורמות לנתניהו להיאחז בתפקיד ראש הממשלה עד כדי כך שגם פילוג חברתי ועימות אזרחי אפשרי אינם מרתיעים אותו משימוש בשנאה לגיבוש קהל בוחריו. ההסברים נעים מ'פחד להיכנס לכלא בגלל מעשי שחיתות' ועד 'מאבק נבואי ומסור למען ישראל חזקה מהנילוס עד הפרת'.
כמובן, ביבי ישיג את מבוקשו ביום שלישי! הפופוליזם שלו מוצא חן בעיני הרוב.
ממשלת הלכה בפעולה
יש לציין גם שבין הבחירות נוספו לממשלת נתניהו שרים אורתודוקסים. לצד משרד הבריאות ומשרד הפנים, שבראשם עומדים החרדים יעקב ליצמן ואריה דרעי, מונו בצלאל סמוטריץ׳ לשר התחבורה והרב רפי פרץ לשר החינוך. ב־24 ביוני הושבעו בכנסת. שני השרים החדשים של 'ממשלת ההלכה' כבר הספיקו להתפרסם באמירותיהם וללבות את העימות האלקטורלי.
למשל, שר החינוך אמר שנישואי תערובת דומים לשואה שנייה ושיש לטפל בהומואים, ושישראל… [משפט לא גמור במקור]. הוא גם סירב לדבר בפני צעירות המתגייסות לצבא, משום שהוא תומך בהפרדה מגדרית. גם שר התחבורה תמך בהפרדה מגדרית.
התקפתו החריפה של סמוטריץ׳ על נתניהו, שבה כינה אותו ראש ממשלה חלש שבכהונתו מתרחשים דברים מטורפים, הייתה קשורה לאיסור שהטיל בית המשפט על הפרדה מגדרית בהופעה של זמרים חרדים בעפולה. סמוטריץ׳ אומנם התנצל בפני נתניהו, אך הטעם המר נותר.
כאישור לטענה 'אנחנו מקרבים בצעדי ענק את חזרת הנבואה לישראל. במקום אוניברסיטאות יהיו בתי ספר לנביאים', שהופיעה בסרטון משיעור של הרב רפי פרץ באתר ערוץ 13, הקצה שר החינוך רפי פרץ 11 מיליון שקל לחינוך דתי בבתי הספר בישראל החל מכיתה א׳. זאת בשעה שיש מחסור חמור במימון החינוך המיוחד לילדים בעלי צרכים מיוחדים.
על רקע זה, רצונו של משרד התחבורה לאפשר לרבנים לקבוע את לוחות הזמנים של התחבורה הציבורית ולתת היתרים — וליתר דיוק איסורים — לעבודות תשתית ותיקון חיוניות בשבת נראה צעד טבעי לממשלת הלכה.
הגורם דובר הרוסית
יש לציין שהשנה מתרחשים בתהליך הבחירות בישראל דברים רבים לראשונה: הבחירות החוזרות המהירות ביותר, מספר המתמודדים הרשומים הגדול ביותר, תלות כה חזקה של מבקר המדינה בראש הממשלה וכפיפת בג״ץ לשר המשפטים. לראשונה, לראשונה, לראשונה…
מעניין שגם בפעילותם של ישראלים דוברי רוסית אפשר לומר שדברים רבים מתרחשים לראשונה. לראשונה הבטיח ליברמן, המייצג מפלגה דוברת רוסית, בעקשנותו בחירות חוזרות לכנסת. לראשונה החלו קבוצות דוברות רוסית לפעול במרץ למען השמאל, מכחול לבן ועד הקומוניסטים. לראשונה משתתפים עולים חדשים מרוסיה ומאוקראינה באופן פעיל בקמפיינים, מארגנים בעצמם מפגשים עם פוליטיקאים ממגוון זרמים ומנסים להבין את תוכניות המפלגות ואת הבטחותיהן.
אפשר להצביע על התגבשות עמדה פוליטית פעילה בקרב החלק השמאלי והחילוני של הישראלים דוברי הרוסית, החשים איום על האינטרסים שלהם.
לצערנו, בניגוד לבחירות באפריל, שבהן פעלו מפלגות שמאל מול מצביעים דוברי רוסית — חד״ש, למשל, פתחה מטה בשפה הרוסית — בבחירות האלה כמעט חדלו מפלגות השמאל לפעול בקרבם והפקירו אותם לישראל ביתנו ולליכוד, שמנהל תעמולה פעילה בשפה הרוסית. אגב, חומרי התעמולה המרכזיים של נתניהו והליכוד הם תמונות עם טראמפ ועם פוטין. כרזות אלה מכסות את ערי ישראל.
מעניין ש'מרד יהודי אתיופיה', העולים מאתיופיה שמחאתם שיתקה את ישראל לכמה ימים ביולי, השפיע על ההתעוררות במגזר דובר הרוסית. מצד אחד, הרשתות בשפה הרוסית הגיבו בשלילה חריפה למעשי המפגינים; מצד אחר, התברר שהפעילות האתיופית מניבה לקהילה הישגים כספיים.
נוכח המשבר הפוליטי המתמשך והבחירות התכופות, יש בסיס לצפות שקבוצות דוברות רוסית ימשיכו בפעילות הציבורית־פוליטית גם בין מערכות הבחירות.
איגור קמיניק