מהקרע בישראל אל «דרך ארץ»

חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.

בתל אביב ב־18 באפריל 2024 נערך דיון מומחים, שארגנו עמותת «דור מוריה», קרן «שמואל שוורצברד» ועמותת «טורי זהב». האירוע נשא את הכותרת «ישראל: בועות אונטולוגיות ככלי לכאוס מנוהל».

המומחים דנו בתופעת «הבועות האונטולוגיות» בחברה הישראלית כיום. הם ניתחו כיצד הקצנת סדר היום הפוליטי ודה־הומניזציה של יריבים פוליטיים בתוך מבנים אידאולוגיים סגורים משמשות כלי לכאוס מנוהל.

הרקע לפרויקט «הפורמט החיפאי»

בשנת 2017 החלו את פרויקט «הפורמט החיפאי» פעילים ומומחים של «דור מוריה», שעלו לישראל מרוסיה ומאוקראינה. כבר אז הועלתה האפשרות שתהליכי העימות האזרחי שנצפו באוקראינה יוכלו להפוך למציאות גם בישראל. למרבה הצער, החששות האלה התאמתו. כיום, בשנת 2024, החברה הישראלית מפוצלת בין נרטיבים חברתיים־פוליטיים רבים.

בשנים 2023–2024 ערכה «דור מוריה» 8 מחקרים סוציולוגיים רחבי היקף, ובהם «יחס הישראלים לסכסוך המזוין באוקראינה» (מרץ–אפריל 2023); «יחס הישראלים לרפורמה המשפטית» (יוני 2023); «ציפיות הישראלים מהבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2024» (אוגוסט 2023); «תמונת העתיד: ישראל לאחר המלחמה» (אוקטובר–נובמבר), ומחקרים נוספים.

מה עלה מן המחקרים

על בסיס הנתונים שאספנו אפשר לקבוע כי השסע וההקצנה בחברה הישראלית הם עובדה אמפירית.

למשל, סקר דעת קהל בקרב ישראלים, שנערך בתקופה 12.11.2023 – 16.11.2023 כדי לבחון עמדות בנוגע למלחמת ישראל בארגון חמאס ברצועת עזה, הראה שסע בין הימין לשמאל.

למשל, בתשובה לשאלה «האם אפשר לחסל לחלוטין את ארגון חמאס?», שיעור הבוחרים בתשובה «אפשר» שונה פי 2,5 לאורך הרצף שבין ימין לשמאל (מ־85% בימין עד 32% בשמאל). לעומת זאת, שיעור הבוחרים בתשובה «אי אפשר» שונה פי 4.5 בין השמאל לימין (מ־68% בשמאל עד 15% בימין).

גם החזון לעתידה של ישראל לאחר המלחמה מפוצל בין קבוצות פוליטיות ובין קבוצות דתיות וחילוניות. אנשי שמאל מתון ושמאל תומכים יותר מהאחרים בתפיסה «שתי מדינות לשני עמים»: 67% ו־69% בהתאמה. ככלל, בקרבם ניכרת ההסכמה הרבה ביותר באשר לחזון הפוליטי של ישראל.

תמיכה ב«שתי מדינות לשני עמים»

ימין קיצוני	7.0%
ימין מתון	24.0%
מרכז	35.0%
שמאל מתון	67.0%
שמאל קיצוני	69.0%

התרשים המקורי

תרשים המקור מן הפרסום באנגלית. רק לסדרה «שתי מדינות לשני עמים» יש תוויות מספריות במקור הרוסי. מקרא יתר הסדרות: מדינה אחת לשני עמים; סיפוח; מדינה פלסטינית בגבולות הרשות הפלסטינית כיום ללא עזה; מדינה פלסטינית בגבולות 1967.

קרע ובועות

המפתח להבנת המתרחש היה עבורנו השערת «הבועות האונטולוגיות» — תמונות עולם דואליות ומתחרות המתגבשות בחברה הישראלית. הופעתן קשורה לנטיית החשיבה האנושית לפשט מציאות מורכבת לניגודים בינאריים של «אנחנו והם», «טוב ורע».

בועות אונטולוגיות נוצרות בזוגות, במהלך עימות בין מי שמחזיקים ברעיונות, בערכים ובנרטיבים היסטוריים מנוגדים. כל קבוצה הופכת את צדקתה למוחלטת ושוללת לחלוטין את ה«אמת» של היריב. ההקצנה מגיעה לנקודה שבה היריב הפוליטי כבר אינו נתפס כאדם, והמאבק הפוליטי הופך למאבק של בני אור בבני חושך.

כפי שציין איגור קמיניק — מנהל עמותת «דור מוריה»: «אנו רואים שזוג הבועות האונטולוגיות נוטה לשני קטבים — שאפשר לכנותם באופן מותנה «פוסט־מודרניסטי» ו«מסורתי». הקוטב הפוסט־מודרניסטי מנסה לפרק כל זהות יציבה ומסורת. הקוטב המסורתי, לעומתו, מבקש לכפות זהויות ונורמות נוקשות. המחנה השמרני מתמקד בביטחון, בערכים מסורתיים ובשוק חופשי. המחנה הליברלי תומך בפיוס עם הפלסטינים, בזכויות מיעוטים ובמדינת רווחה.

לולה קולפינה, דוקטור לסוציולוגיה וראש המרכז האנליטי דור מוריה, ציינה כי היווצרותן של בועות אונטולוגיות כאלה בחברה, שקירותיהן אטומים לחדירת דעות «אחרות», היא עסק רווחי עבור כלי התקשורת והפוליטיקאים.

במאבק על תשומת לב הקהל כל רעיון מפושט למם, וכל סכסוך מנופח ומוצג באופן דרמטי. הדיון הרציונלי נדחק מן המרחב הציבורי.

הבעיה היא שאנשים שנלכדו בבועות אונטולוגיות מאבדים את היכולת לשמוע זה את זה, כשהם סגורים בפקעות המידע שלהם. כל אירוע רק מחזק את הדחייה ההדדית. כתוצאה מכך מוסדות היסוד של החברה משותקים, והמדינה מתנדנדת על סף כאוס. בתנאים אלה השיטות הרגילות של מאבק מידע כבר אינן פועלות, אלא רק מחריפות את הקיטוב.

חוקר מדע המדינה והרב מיכאיל פינקל, ראש קרן «שמואל שוורצברד», רואה בבועות האונטולוגיות כלי לערעור יציבות מנוהל המכוון להרס ישראל, וסבור שיש להתנגד למגמות הרסניות אלה

הפרופסור מארצות הברית אהרון כהן (ארצות הברית) הציג כיצד בעיית הכאוס המנוהל אינה נוגעת לישראל בלבד: «שלושת התאגידים השולטים ב־87 % מהשוק האמריקאי הם BlackRock, Vanguard ו־State Street. חברות אלה מכונות לעיתים קרובות «שלוש הגדולות» בשל מעמדן הדומיננטי בענף ניהול הנכסים

השוק נתון לשליטה מונופוליסטית, לרבות שוק התקשורת והפלטפורמות. לכן אין זה משנה אם אתם בימין או בשמאל: אותם אנשים הם הבעלים של Fox News, NBC, CNN, CBS, NYT, Facebook, Instagram ועוד. מן התקשורת השמאלית ביותר ועד לימנית ביותר, הבעלים זהים. והפוליטיקאים נמצאים, כמובן, בכיסם של בעלי התאגידים האלה. גם התעשייה הצבאית־ביטחונית של אמריקה מצויה באותן ידיים, ובמלחמה באוקראינה נעשו רווחי עתק.» אם המטרה היא להפוך דיונים פוליטיים, שהם טבעיים במדינות דמוקרטיות, לבועות אונטולוגיות שאינן מתפשרות זו עם זו, בעלי כלי התקשורת יכולים בהחלט לעשות זאת בעזרת טכנולוגיות מסוימות.

הסופר ומתאם הפרויקט לקידום «משאל עם על חוקת מדינת ישראל», אדוארד בטקיס, מציין כי לקרעים הפנימיים בישראל מתווספים קרעים המגיעים מבחוץ. למשל, המלחמה באוקראינה יוצרת מתח פנימי נוסף. פעילותם של כוחות פרו־אוקראיניים בישראל דוחפת את המדינה להשתתפות פעילה בסכסוך האוקראיני, המכונה באופן רשמי בשמות שונים ברוסיה ובאוקראינה, אך לעולם אינו נקרא מלחמה.

בה בעת, המעקב אחר חששות הישראלים בנוגע למלחמה באוקראינה מצביע על מגמה ותוצאות מעניינות. בתשובה לשאלה «איזה מן הסיכונים האפשריים הבאים הוא, לדעתכם, הסיכון העיקרי במעורבות מדינת ישראל בסכסוך בין רוסיה לאוקראינה?», ציינו ביוני 2023 54% מהמשיבים את «הידרדרות היחסים עם רוסיה». ואולם, לאחר מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר ירד הנתון ל־48%.

«דרך ארץ» כערכים מצילים

כפי שציין אלכסנדר חייט, רב וראש עמותת «טורי זהב», כדי לשמור על ישראל כמדינה יש להציב מול הבועות האונטולוגיות ערכים ועקרונות שיאחדו ישראלים חילונים ודתיים. הוא הציג את «דרך ארץ» כמעין גשר בין ישראלים דתיים וחילונים.

«דרך ארץ» ביהדות כוללת:

• כבוד לכבודו ולזכויותיו של כל אדם כבריאה של ה׳;
• שילוב הרמוני בין תורה ורוחניות לבין ענייני היומיום ודאגות החיים;
• העדפת טובת הכלל על פני אינטרסים אנוכיים.

«דרך ארץ» כאתיקה אוניברסלית:

• עקרונות יסוד של אנושיות, הרלוונטיים לאנשים בעלי השקפות שונות;
• מצפן להתנהגות מוסרית בחברה;
• תרופה לקנאות, לחוסר סובלנות ולאבסולוטיזם מוסרי;
• בסיס לדיאלוג ולשיתוף פעולה «מעל למחיצות»;
• דרך להשכנת הרמוניה בחברה הישראלית על כל גווניה.

עמותת «דור מוריה», קרן «שמואל שוורצברד» ועמותת «טורי זהב» החליטו לאחד כוחות במסגרת התנועה הכלל־ישראלית «דרך ארץ». מטרת התנועה היא לשמר ולחזק את מדינתנו ולפעול נגד היווצרות בועות אונטולוגיות, באמצעות איחוד הכוחות הבריאים בחברה הישראלית.

תנועת «דרך ארץ» מאמינה שדרך זו אפשרית. ואנו מזמינים את כל בעלי הרצון הטוב לצעוד בה יחד, למען עתידה של ישראל ועתיד ילדינו.

מקורות והקשר

הפרסום המקורי «ישראל לאחר המלחמה»: ממצאי המחקר