ישראל וחמאס: מלחמה ושלום

חומר היסטורי. התאריכים, ההצעות וההזמנות מתייחסים למועד הפרסום המקורי.

ממצאי סקר סוציולוגי

המחקר ״ישראל וחמאס: מלחמה ושלום״ נערך בסקר אינטרנטי בקרב 1,007 משיבים, ישראלים המשתמשים באינטרנט בני 18 ומעלה. הסקר נערך בשבוע הראשון של פברואר 2024. טעות הדגימה הסטטיסטית המרבית היא 4.0% ברמת ביטחון של 95%. את הסקר ערך מכון גאוקרטוגרפיה באמצעות שאלון שסיפק מרכז המחקר של עמותת דור מוריה.

מה צריכה לדעתכם להיות מדיניות ישראל ביחס לסכסוך הישראלי־פלסטיני לאחר סיום המלחמה עם חמאס?

טבלה 1

הקבוצה הגדולה ביותר של המשיבים — 28% — תומכת בסיפוח שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה ובהגליית הפלסטינים למדינות ערב. 23% מהמשיבים תומכים ב״שתי מדינות לשני עמים״, ו־11% מעדיפים את המשך המדיניות שהייתה קיימת לפני המלחמה. שיעור המעדיפים הקמת מדינה פלסטינית בשטחי הרשות הפלסטינית הוא 5% בלבד. עם זאת, רמת אי־הוודאות גבוהה: 17% מהמשיבים מתקשים לענות על השאלה.

ככל שגיל המשיב גבוה יותר, הוא נוטה יותר לדרוש יישום מדיניות של ״שתי מדינות לשני עמים״; ככל שהוא צעיר יותר, הוא נוטה יותר לסיפוח שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה ולגירוש הפלסטינים למדינות ערב.

גיל ואסטרטגיה לאחר המלחמה

סיפוח והגליהשתי מדינות

18–34	סיפוח והגליה33.8% שתי מדינות15.9%
35–54	סיפוח והגליה25.4% שתי מדינות27.2%
55+	סיפוח והגליה19.3% שתי מדינות30.7%

התרשים המקורי

טבלה 2

כצפוי, ניכר הבדל גדול בתשובות לשאלה זו בין האוכלוסייה הערבית ליהודית בישראל.

כמעט מחצית מהאוכלוסייה הערבית — 49% — בוחרת לרוב באסטרטגיה הפוליטית של ״שתי מדינות לשני עמים״. בכל אסטרטגיה אחרת בוחרים בין 1.5 ל־10% מהם. בקרב האוכלוסייה היהודית שיעור התשובות האלה נמוך פי שלושה — 16.2%. האוכלוסייה היהודית מתרכזת סביב הרעיון של ״סיפוח שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה וגירוש הפלסטינים למדינות ערב״ — 34% — ואילו בקרב האוכלוסייה הערבית תומכים בו פחות מ־5%.

עם זאת, יש לציין כי מידת ההסכמה בתשובות בקרב האוכלוסייה הערבית גבוהה בהרבה מזו שבקרב האוכלוסייה היהודית.

ישראלים דתיים — אורתודוקסים ומסורתיים — תומכים יותר מכול באסטרטגיה של ״סיפוח שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה וגירוש הפלסטינים למדינות ערב״ — 42-43% לעומת 24.5% מהחילונים. הישראלים החילונים נוטים יותר מכול ליישום מדיניות של ״שתי מדינות לשני עמים״ — 26.1% לעומת 5-9% מהישראלים הדתיים.

טבלה 3

כיצד לדעתכם ישתנה יחסן של המדינות האלה לישראל לאחר המלחמה עם חמאס?

טבלה 4

---

[1] המדד חושב כהפרש בין התשובות החיוביות לשליליות

התשובות לשאלה זו מלמדות שהציפיות האופטימיות ביותר של הישראלים נוגעות לארצות הברית. הם מציינים יותר מביחס למדינות האחרות שיחסה לישראל ישתפר, פחות שיחסה יורע, ומשוכנעים יותר ביציבות יחסה לישראל.

למדד אפשרות השינוי ביחסים, המחושב כהפרש בין תשובות חיוביות לשליליות, ערכים שליליים בכל המדינות פרט לארצות הברית. פירוש הדבר הוא שבקרב הישראלים שולטות בעיקר ציפיות שליליות בנוגע לשינוי ביחסה של הקהילה הבין־לאומית לישראל.

החשש מהרעה ביחס לישראל לאחר המלחמה עם חמאס נוגע בראש ובראשונה לרוסיה, אך גם לסין ולמדינות בריקס — ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה. ביחס לאותן מדינות נרשמו גם שיעורי התשובות הנמוכים ביותר על אפשרות לשיפור ביחסן לישראל.

אילו פוליטיקאים ישפיעו לדעתכם במידה הרבה ביותר על המזרח התיכון לאחר המלחמה עם חמאס?

טבלה 5

לפי המאמר, קבוצת המשיבים הגדולה ביותר סבורה שהפוליטיקאי המשפיע ביותר במזרח התיכון לאחר המלחמה עם חמאס יהיה ג׳ו ביידן — 41%. יש לציין שמחקרינו הקודמים הראו כי גם בעת עריכת הסקר היה לו מעמד דומה. אחריו בפער ניכר נמצאים דונלד טראמפ, ולדימיר פוטין ובנימין נתניהו. 31% מהמשיבים בחרו בדונלד טראמפ, ובוולדימיר פוטין ובבנימין נתניהו — 26% בכל אחד.

מוחמד בן סלמאן אאל סעוד נמצא במקום החמישי עם 23% מהקולות. שיעור דומה של משיבים התקשה לענות על השאלה, דבר המעיד על אי־ודאות ניכרת במצב.

את האפשרויות המצומצמות ביותר למנהיגות קושרים המשיבים לעמנואל מקרון ולרג׳פ ארדואן.

האם לדעתכם העימותים באוקראינה ובתימן משפיעים על אופי הפעילות הצבאית של צה״ל במאבק בחמאס?

טבלה 6

המשיבים נוטים מעט יותר לדעה שעימותים אלה אינם משפיעים על מהלך הפעילות הצבאית של צה״ל: שיעור התשובות על היעדר השפעה של העימותים באוקראינה ובתימן על אופי פעילותו נגד חמאס גבוה מעט משיעור התשובות ההפוכות. 38% מהמשיבים בסך הכול משוכנעים שהשפעה כזאת קיימת בדרך זו או אחרת, ו־45% בסך הכול שוללים אותה בדרגות שונות.

האוכלוסייה היהודית נוטה יותר לדעה שהעימותים באוקראינה ובתימן משפיעים על הפעילות הצבאית של צה״ל נגד חמאס. 38.7% מהאוכלוסייה היהודית סבורים שההשפעה רבה למדי או רבה מאוד, ואילו רק 33.5% מהאוכלוסייה הערבית מסיקים כך. בקרב האוכלוסייה הערבית רבים יותר נוטים לחשוב שעימותים אלה אינם משפיעים על הפעילות הצבאית של צה״ל. 31.5% מהאוכלוסייה הערבית סבורים שההשפעה אינה גדולה במיוחד או שאינה קיימת כלל, לעומת 24.1% מהאוכלוסייה היהודית.

עם העלייה בגיל יורד שיעור המשיבים הטוענים שעימותים אלה משפיעים על פעילות צה״ל, ולהפך: ככל שגיל המשיבים נמוך יותר, עולה שיעור התשובות על השפעה כזאת.

השפעת המלחמות באוקראינה ובתימן: גיל

משפיעות במידה מסוימתאינן משפיעות כלל

18–34	משפיעות במידה מסוימת30.0% אינן משפיעות כלל8.6%
35–54	משפיעות במידה מסוימת26.7% אינן משפיעות כלל13.0%
55+	משפיעות במידה מסוימת22.7% אינן משפיעות כלל23.3%

התרשים המקורי

במה מתבטאת לדעתכם השפעת העימותים באוקראינה ובתימן על אופי הפעילות הצבאית של צה״ל נגד חמאס? בקרב המשיבים בחיוב על השאלה הקודמת

טבלה 7

לפי ממצאי הסקר, המאמר מתאר את קבוצת המשיבים הגדולה ביותר כסבורה שהאחריות לשיקום ולבנייה מחדש של עזה לאחר המלחמה וחיסול חמאס צריכה להיות מוטלת על הליגה הערבית — 35% — וכן על האומות המאוחדות — 24%. רוסיה וסין הוזכרו בהקשר זה בתדירות הנמוכה ביותר — 5% ו־2% בהתאמה.

בשלוש מאפשרויות התשובה ניכר הבדל של פי שניים בין עמדות נציגי המגזר הערבי ליהודי. נציגי המגזר הערבי מעדיפים באופן מהותי יותר את הליגה הערבית, האיחוד האירופי ורוסיה בנוגע לאחריות לשיקום עזה. ככלל, הם מבקשים יותר מכול להטיל אחריות זו על הליגה הערבית — 36% — ובמידה פחותה על האו״ם — 30.5%. הקבוצה הגדולה ביותר במגזר היהודי — 35.6% — נוטה לאו״ם, אך גם כמעט רבע מהמשיבים בקבוצה זו סבורים שיש להטיל אחריות זו על ארצות הברית.

ישראלים חילונים מטילים את האחריות על האו״ם ועל ארצות הברית בתדירות גבוהה מאחרים.

כמעט רבע — 23% מהמשיבים — אינם יודעים מי צריך לשאת באחריות, דבר המעיד גם הוא על אי־ודאות רבה בנוגע לסיום המלחמה במזרח התיכון. המתקשים להשיב על שאלה זו הם לרוב ישראלים אורתודוקסים — 25.2% לעומת 10-15% בקרב מסורתיים וחילונים.

מי צריך לדעתכם לשאת באחריות לשיקום ולבנייה מחדש של עזה לאחר המלחמה וחיסול חמאס? אפשר לבחור יותר מתשובה אחת

טבלה 8

האם וכיצד ישפיע לדעתכם המצב הנוכחי בישראל על מועד הבחירות לכנסת?

טבלה 9

רוב המשיבים סבורים שהמצב הנוכחי בישראל ישפיע בדרך זו או אחרת על מועד הבחירות לכנסת. לדעתנו, הדבר מעיד על חוסר שביעות רצון ניכר של המשיבים מהמצב הפוליטי.

35% מהמשיבים טוענים שהבחירות יתקיימו מיד לאחר סיום המלחמה, 20% — שהן יתקיימו בקרוב, ועוד 15% — שהן יידחו לשנה לאחר המלחמה. רק 17% משוכנעים שהמצב הנוכחי במדינה לא אמור להשפיע על מועד הבחירות לכנסת.

באיזו מידה אתם מסכימים או אינכם מסכימים עם האמירה הבאה: ״אימוץ חוקה למדינת ישראל יתרום ליציבות הפוליטית במדינה״?

טבלה 10

המאמר מתאר מחצית המשיבים — 50% — כנוטים שלא להסכים או כמתנגדים לחלוטין לאמירה שאימוץ חוקה למדינת ישראל יתרום ליציבות הפוליטית במדינה. עם זאת, 37% מהמשיבים נוטים בכל זאת לראות בכך צעד חיובי. ההפרש בין המסכימים בדרגות שונות לבין המתנגדים הוא 13% בכיוון השלילי. סכום התשובות ״מסכימים בהחלט״ — 17% — ו״נוטים להסכים״ — 20% — הוא 37%. סכום התשובות ״נוטים שלא להסכים״ — 35% — ו״אינם מסכימים כלל״ — 15% — הוא 50%. לפי המאמר, הדבר מעיד שהאוכלוסייה אינה נוטה לקשור שינוי במצב הפוליטי לאימוץ חוק היסוד של המדינה.

מדד אימוץ החוקה, המחושב כהפרש בין סכומי התשובות החיוביות והשליליות בדרגות שונות, מראה כי חשיבות אימוץ החוקה ליציבות הפוליטית של ישראל עולה מהקבוצה הצעירה למבוגרת מ־33.8 ל־42.0 נקודות מדד. הוא גם גבוה במיוחד בקרב יהודים חילונים — 47.5 — ונמוך בקרב האורתודוקסים — 14%.

מקורות וחומרי עזר

הפרסום המקורי מקור התצלום