ועדת הבחירות המרכזית אמורה לפרסם ב־4 בנובמבר את התוצאות הסופיות של הבחירות לכנסת ה־26 [3]. אם שני המועמדים הראשונים לא יצליחו להרכיב ממשלה וב־21 הימים שלאחר מכן לא יימצא מועמד שלישי, לפי לוח הזמנים המתואר להלן הבחירות החוזרות עשויות להתקיים ב־11 במאי 2027 — 196 ימים לאחר ההצבעה ב־27 באוקטובר. עד להשבעת ממשלה חדשה יישאר בנימין נתניהו ראש הממשלה [22].

המספרים שמאחורי המבוי הסתום

לפי נתוני חדשות 12 ל־29 באוקטובר, לאחר ספירת 5.13 מיליון קולות, שהם כ־90% מהמצביעים, לגוש נתניהו 53 מנדטים, לגוש גדי איזנקוט 48 ולמפלגות הערביות 19, מהם 11 לרשימה המשותפת ו־8 לרע״ם [21]. לרוב דרושים 61 מנדטים, ואף גוש אינו מגיע אליו. הליכוד נשאר המפלגה הגדולה ביותר עם 26 מנדטים, ולישר! של איזנקוט 21 [21]. יו״ר רע״ם מנסור עבאס אמר לחדשות 12 בליל הבחירות כי במספרים האלה אין ממשלה, וכי נציגים משני הגושים מדברים איתו [2]. לפי הערכת ועדת הבחירות המרכזית, טרם נספרו בין 430 ל־480 אלף מעטפות כפולות עם קולות חיילים, דיפלומטים ואסירים [3].

53–48–19: נקודת הפתיחה

53 · גוש נתניהו

חסרים שמונה מנדטים ל־61. לליכוד 26.

48 · גוש איזנקוט

חסרים שלושה עשר מנדטים ל־61. לישר! 21.

19 · המפלגות הערביות

הרשימה המשותפת: 11; רע״ם: 8. יחד עם גוש איזנקוט: 67.

המדגמים בערוצים המרכזיים בערב 27 באוקטובר העניקו יותר מנדטים לגוש איזנקוט, אך ספירת הקולות העלתה את גוש נתניהו ליתרון [2]. רק ערוץ 14, המקורב לנתניהו, טעה בכיוון ההפוך: הוא העניק לגושו 60 מנדטים במקום 53, ולגוש איזנקוט 43 במקום 48 [2]. לפי ועדת הבחירות המרכזית, שיעור ההצבעה ב־22:00 היה 77.7% [2]. מטה רע״ם הציב יעד של 73% הצבעה בקרב הבוחרים הערבים, לעומת 55% ב־2022 [2]. כמחצית מהעלייה בשיעור ההצבעה נבעה מהבוחרים הערבים [2].

מנדט הזהב של ליברמן

יחד עם המפלגות הערביות יש לגוש איזנקוט 67 מנדטים — רוב. בלי שבעת המנדטים של ישראל ביתנו נשארים 60, אחד פחות מ־61. לכן המפתח נמצא בראש ובראשונה בידי אביגדור ליברמן, והוא כבר שלל מראש ובכתב רוב הנשען על המפלגות הערביות.

מחנה האופוזיציה התפצל עוד לפני ההצבעה. בתחילת אוקטובר הסכימו ארבעת ראשי החלק הציוני של הגוש — איזנקוט, ליברמן, בנט וגולן — שלא לתקוף זה את זה עד 27 באוקטובר [4]. ב־15 באוקטובר דחה ליברמן את תוכנית איזנקוט להרכיב ממשלה גם אם גושו יקבל רק 58 או 59 מנדטים, והודיע שלא יתמוך בשום ממשלת מיעוט, גם לא זמנית [6]. ב־16 באוקטובר פרסם פוסט שכותרתו ״גדי איזנקוט, בני גנץ 2״, האשים את שותפו בהכנת ממשלה עם נתניהו והחרדים, וחזר ואמר שלא יצטרף לקואליציה עם רע״ם או עם הרשימה המשותפת, וגם לא לממשלה הנשענת על תמיכתן מבחוץ [5] [7]. לדבריו, הוא מחזיק באיסור הזה מאז טבח 7 באוקטובר 2023 [7].

הסירוב לממשלת מיעוט והסירוב לתמיכה חיצונית של המפלגות הערביות מובילים לאותה תוצאה. כדי לכונן ממשלה אין צורך ב־61 קולות; די בכך שמספר התומכים יהיה גדול ממספר המתנגדים [22]. נגד ממשלת איזנקוט יצביעו 53 חברי הכנסת מגוש נתניהו, ורק המפלגות הערביות יכולות להעניק לה יתרון. עם ליברמן ועם שמונת המנדטים של רע״ם, ממשלת איזנקוט תעבור ב־56 קולות מול 53, גם אם הרשימה המשותפת תימנע.

בלי ליברמן, אבל עם כל המפלגות הערביות, יש למחנה השינוי 60 קולות. אם ליברמן יימנע, הממשלה תעבור ב־60 מול 53. אם יצביע נגד יחד עם גוש נתניהו, התוצאה תהיה 60 מול 60, והממשלה לא תקום. ביוני 2021 אושרה ממשלת בנט ברוב דחוק של 60 מול 59, כשחבר כנסת אחד מרע״ם נמנע [15].

שלושה תרחישים להצבעת אמון

56 מול 53

ליברמן תומך, רע״ם מצביעה בעד והרשימה המשותפת נמנעת. הממשלה זוכה באמון.

חישוב מותנה בתמיכת יתר מפלגות גוש איזנקוט, לרבות 12 חברי הכנסת של ביחד בראשות בנט.

60 מול 53

כל המפלגות הערביות מצביעות בעד וליברמן נמנע. הממשלה זוכה באמון.

60 מול 60

כל המפלגות הערביות מצביעות בעד וליברמן מצביע נגד עם גוש נתניהו. הממשלה אינה זוכה באמון.

גם בנט שלל בבוקר 28 באוקטובר ממשלה עם המפלגות הערביות [2]. אותם 60 קולות כוללים את 12 המנדטים של מפלגתו, ביחד, ולכן לא רק ליברמן אלא גם בנט יכול לחסום ממשלה הנשענת על המפלגות הערביות. גולן, לעומת זאת, קרא באותו יום להקים ממשלת שינוי בשותפות עם האזרחים הערבים, ואחמד טיבי מהרשימה המשותפת אמר בריאיון לכאן כי מפלגתו מושיטה יד לגוש השינוי [1] [2].

באביב 2019 כבר הותיר ליברמן את נתניהו ללא רוב. לגוש הימין חסר אז מנדט אחד, וליברמן סירב להצטרף לממשלה אם חוק גיוס החרדים לא יעבור בנוסחו הקודם [8]. כבר סוכם שיקבל את תיק הביטחון, אך גם עליו ויתר [9]. כעת המצב חוזר בדיוק של מנדט, אלא שהפעם ליברמן משאיר את איזנקוט ללא רוב. ההבדל הוא שב־2019 הספיק לו לא להצטרף לקואליציה, ואילו כעת, כדי לחסום ממשלת שינוי, הוא יצטרך להצביע בגלוי יחד עם נתניהו.

״בלי רוטציה״

בלילה שבין 27 ל־28 באוקטובר שלל נתניהו במטה הליכוד רוטציה בתפקיד ראש הממשלה [2]. אין לו רוב, אבל אין לו סיבה למהר, בגלל ההליך שיחל לאחר פרסום התוצאות הרשמיות. בדרך כלל, הראשון שיקבל את המנדט להרכבת הממשלה הוא מי שמספר חברי הכנסת הרב ביותר ימליץ עליו בהתייעצויות אצל הנשיא; החוק אינו מחייב את הנשיא לבחור דווקא בו [22].

ההליך מפורט בחוק־יסוד: הממשלה [22].

  1. ועדת הבחירות המרכזית מפרסמת את התוצאות הסופיות ומעבירה אותן לנשיא יצחק הרצוג.
  2. בתוך שבעה ימים מקיים הרצוג התייעצויות עם נציגי הסיעות ומטיל את הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת.
  3. לחבר הכנסת ניתנים 28 ימים, והנשיא רשאי להאריך את התקופה ב־14 ימים נוספים לכל היותר.
  4. אם הניסיון נכשל, בתוך שלושה ימים הנשיא רשאי להטיל את התפקיד על חבר כנסת אחר, שיקבל גם הוא 28 ימים, או להודיע שאין אפשרות להרכיב ממשלה ולהעביר את ההליך לכנסת.
  5. אם גם הניסיון השני נכשל, רוב חברי הכנסת רשאי בתוך 21 ימים לבקש בכתב להטיל את התפקיד על מועמד שלישי. הנשיא מטיל עליו את התפקיד בתוך יומיים, ולמועמד ניתנים 14 ימים.
  6. אם לא מוגשת בקשה כזו או שגם הניסיון האחרון נכשל, לאחר ההודעה הקבועה בחוק הכנסת נחשבת כאילו החליטה להתפזר, והבחירות מתקיימות ביום שלישי האחרון שלפני תום 90 הימים.

במשך כל התקופה הזאת, לפי סעיף 30 לאותו חוק, ממשלת נתניהו ממשיכה לכהן עד להשבעת ממשלה חדשה [22]. ממשלת מעבר שומרת על סמכויותיה הפורמליות, לרבות הסמכות לפתוח במבצע צבאי, לצד החובה לנהוג בריסון [1]. גם מבצעי ״שומר החומות״ ו״עלות השחר״ נפתחו בידי ממשלות מעבר [1].

אפשר לקצר את ההליך, והליכוד כבר עשה זאת בעבר. לאחר בחירות אפריל 2019 לא הצליח נתניהו להרכיב קואליציה בזמן שהוקצב לו. חבר כנסת מהליכוד הגיש הצעת חוק לפיזור הכנסת, וב־30 במאי הכנסת אישרה אותה [10]. המנדט כלל לא עבר למועמד שני. כעת הליכוד אינו יכול לבצע מהלך כזה בכוחות עצמו, משום שחוק לפיזור הכנסת דורש רוב של כלל חבריה, ולגוש נתניהו יש 53 קולות [22].

מאפריל 2019 עד מרץ 2021 הצביעה ישראל ארבע פעמים, ובאף אחת מהן לא הגיע גוש נתניהו ל־61 מנדטים בלי ישראל ביתנו [11] [12] [13]. לאחר הבחירות השלישיות, במרץ 2020, התפרקה כחול לבן, הברית המרכזית של מתנגדיו, ובני גנץ הצטרף לממשלת נתניהו בהסכם רוטציה [14]. ביוני 2021 אישרה הכנסת את ממשלת בנט על חודו של קול, ונתניהו איבד את התפקיד [15].

יותר משנתיים, מבחירות אפריל 2019 ועד השבעת בנט, נשאר נתניהו ראש הממשלה. הוא הצליח לחזור בבחירות החמישיות, בנובמבר 2022, כאשר מרצ משמאל ובל״ד הערבית לא עברו את אחוז החסימה וכמעט 290 אלף קולותיהן ירדו לטמיון [17]. הפער בין הגושים עמד אז על כ־30 אלף קולות בלבד [18]. הבחירות החוזרות העניקו לנתניהו זמן בתפקיד ופיצלו את מתנגדיו, אבל לא הוסיפו לו קולות.

״בראש פתוח״

אם ליברמן לא יחזור בו מהאיסור ובנט לא יחזור בו מסירובו, אף מועמד לא יצליח לגבש רוב, וההליך יגיע לפיזור הכנסת. אפשר להניח שבמצב כזה הליכוד לא ימהר לקצר את ההליך, במיוחד משום שאינו יכול להוביל לפיזור מוקדם בלי קולות מיריביו. בחירות חוזרות עולות לראש הממשלה פחות מאשר לכל אחד ממתחריו, שכן הוא נשאר בתפקיד לאורך כל התקופה.

ליריביו הן יעלו ביוקר, לכל אחד מסיבה אחרת. איזנקוט ובנט התמודדו בבחירות בהבטחה להחליף את השלטון, ובמקום זאת יקבלו בוחריהם עוד חצי שנה של נתניהו ועוד מערכת בחירות. אכזבה כזו פוגעת במי שהבטיחו. עבאס בונה את דרכה של רע״ם על השתתפות בממשלה — כך היא נכנסה לקואליציית בנט [16] — ובלי ממשלה אין לו הישג להציג לבוחרים הערבים שהגיעו לקלפיות. ליברמן ייתפס כאשם, משום שהאיסור שלו הוא שמשאיר את מחנה השינוי ללא רוב.

האפשרות השנייה נפתחת אם ליברמן יחזור בו מהאיסור ויסכים לתמיכה חיצונית של רע״ם, או לפחות יימנע בהצבעת האמון, וגם בנט יחזור בו מסירובו. מבחינה חשבונית ממשלה כזו יכולה לקום, אבל ליברמן ישלם על כך בקרב בוחריו. הוא יידרש לסגת בפומבי מאיסור שהוא עצמו העלה על הכתב ערב הבחירות.

נותרה ממשלת אחדות, שאליה קורא נשיא ישראל ושאפשרותה נידונה בוושינגטון. ב־28 באוקטובר קרא הרצוג לעשות כל מאמץ כדי למנוע בחירות נוספות וביקש מהמפלגות להגיע להתייעצויות ״בראש פתוח״ [2]. באותו יום דיווחו כלי תקשורת, מפי מקורות אמריקאיים שלא זוהו בשמם, כי ממשל דונלד טראמפ אינו מעוניין שאיתמר בן גביר ישתתף בממשלה הבאה. ואולם, גורם אמריקאי אמר ל־The Times of Israel שטרם התקבלה החלטה להתערב במשא ומתן הקואליציוני, וכי הדיווחים על העדפות וושינגטון מוקדמים מדי [23].

ממשלת אחדות תחייב את נתניהו להסכים לרוטציה ולוותר על ראשות הממשלה בחלק מתקופת הכהונה, או את איזנקוט לוותר על סיסמת הבחירות המרכזית שלו — החלפת הממשלה. אם וושינגטון תדרוש גם להוציא את בן גביר, נתניהו יצטרך לפצל את הגוש שלו. בעסקה כזו הוא מוותר על יותר משהוא מקבל.

מבין שלוש האפשרויות, רק משא ומתן ממושך אינו עולה לנתניהו דבר. ממשלת מיעוט הנשענת על רע״ם מוציאה אותו מהשלטון, ממשלת אחדות דורשת רוטציה או פרידה מבן גביר, ואילו ההמתנה משאירה אותו בלשכת ראש הממשלה עד הבחירות הבאות. לכן כדאי לנתניהו למשוך זמן, וליברמן ובנט הם שיקבעו אם יצליח בכך. אם ישמרו על האיסור להישען על המפלגות הערביות עד 23 בינואר, מועד סיום המנדט השני בתרחיש המתואר, ולא יימצא מועמד שלישי, לפי החישוב הזה ישראל תחזור לקלפיות ב־11 במאי 2027.

״ערכים בתפיסת עולמי״

המבוי הסתום עשוי להיפתר גם בלי הסכמה בין ראשי המפלגות, אם חלק מחברי הכנסת הימניים במחנה השינוי יעברו לנתניהו בזה אחר זה. אפשר להניח שהעילה תהיה משבר חריף, ביטחוני או דתי, שחבר הכנסת יוכל להציג לבוחריו.

יש לכך תקדים. ב־6 באפריל 2022 פרשה עידית סילמן, יו״ר הקואליציה וחברת הכנסת ממפלגת ימינה של בנט, מהקואליציה בעקבות העימות עם שר הבריאות ניצן הורוביץ על הכנסת חמץ לבתי החולים בפסח [19]. במכתב הפרישה כתבה כי ״ערכים מרכזיים בתפיסת עולמי אינם עולים בקנה אחד עם המציאות הנוכחית״, ולממשלת בנט נשארו 60 מנדטים מתוך 120 [19]. ביוני 2022 התפרקה הקואליציה והכנסת פוזרה [18]. בדצמבר 2022 מונתה סילמן לשרה להגנת הסביבה בממשלת נתניהו [20].

מקורות

  1. Ynet, ‏28.10.2026. תוצאות הבחירות: 53 מנדטים לגוש נתניהו ו־48 לגוש איזנקוט בספירה הכמעט מלאה.ynetnews.com ↗ ↩
  2. The Jewish Chronicle, ‏27–28.10.2026. יומן הבחירות בישראל 2026.thejc.com ↗ ↩
  3. The Times of Israel, ‏28.10.2026. ועדת הבחירות מעריכה שטרם נספרו עד 480 אלף מעטפות כפולות של חיילים, דיפלומטים ואחרים.timesofisrael.com ↗ ↩
  4. The Times of Israel, ‏16.10.2026. בעימות בתוך האופוזיציה ליברמן מאשים את איזנקוט בתכנון ממשלה עם נתניהו.timesofisrael.com ↗ ↩
  5. The Times of Israel, ‏16.10.2026. ליברמן מאשים את איזנקוט בניסיון להקים ממשלת אחדות עם הליכוד: ״גנץ 2״.timesofisrael.com ↗ ↩
  6. Ynet, ‏15.10.2026. ליברמן דוחה את תוכנית איזנקוט לממשלת מיעוט.ynetnews.com ↗ ↩
הצגת כל המקורות (23)צמצום הרשימה
  1. Ynet, ‏16.10.2026. ליברמן מאשים את איזנקוט בתכנון קואליציה עם נתניהו.ynetnews.com ↗ ↩
  2. The Times of Israel, ‏30.07.2019. בהצגת הרשימה לכנסת ליברמן מתחייב לכפות ממשלת אחדות.timesofisrael.com ↗ ↩
  3. ערוץ 7, מפי ידיעות אחרונות, מאי 2019. המשא ומתן הקואליציוני ותיק הביטחון.israelnationalnews.com ↗ ↩
  4. PBS NewsHour, ‏29–30.05.2019. הכנסת מצביעה על פיזורה ועל מערכת בחירות שנייה באותה שנה.pbs.org ↗ ↩
  5. The Algemeiner, ‏02.03.2020. המדגמים מצביעים על יתרון לנתניהו ולגוש הימין, ללא רוב מוחלט.algemeiner.com ↗ ↩
  6. Axios, ‏05.03.2020. התוצאות הסופיות של הבחירות בישראל.axios.com ↗ ↩
  7. PBS NewsHour, ‏25.03.2021. התוצאות הסופיות מקשות על נתניהו להרכיב ממשלה.pbs.org ↗ ↩
  8. The Times of Israel, ‏2021. לפיד אומר שלא דיבר עם גנץ ואשכנזי מאז הפיצול הסוער.timesofisrael.com ↗ ↩
  9. i24NEWS, ‏13.06.2021. בנט מושבע לראש הממשלה ה־13; הכנסת מאשרת את הממשלה ב־60 מול 59.i24news.tv ↗ ↩
  10. Arise News, ‏13.06.2021. חילופי שלטון בישראל: ראש ממשלה חדש וסיום 12 שנות כהונת נתניהו.arise.tv ↗ ↩
  11. J Street, ‏2026. חמישה שבועות לבחירות בישראל: רשימת המתמודדים נקבעה.jstreet.org ↗ ↩
  12. Labour Friends of Israel, נובמבר 2022. סקירת הבחירות בישראל 2022.lfi.org.uk ↗ ↩
  13. PBS NewsHour, ‏06.04.2022. פרישת חברת הכנסת שמביאה לאובדן הרוב של הממשלה.pbs.org ↗ ↩
  14. Ynet, ‏29.12.2022. שמות ותיקים וחדשים בממשלת נתניהו.ynetnews.com ↗ ↩
  15. חדשות 12, דפנה ליאל, ‏29.10.2026. גרפיקת ספירת הקולות ״ספירת הקולות: תמונת המנדטים״, 5,129,748 קולות שנספרו. ↩
  16. הכנסת. חוק־יסוד: הממשלה, סעיפים 7–13 ו־30.main.knesset.gov.il ↗ ↩
  17. The Times of Israel, ‏28–29.10.2026. גורם אמריקאי: הבית הלבן טרם החליט אם להתערב במשא ומתן הקואליציוני בישראל.timesofisrael.com ↗ ↩