קשרים עולמיים
מחקר וארכיון
דוח מומחים של הפורמט החיפאי, ספטמבר 2026. האמירות והדוגמאות הן הערכות המרואיינים, ולא ממצאים שאומתו באופן עצמאי.
ממצאים מרכזיים
11 / 11
מומחים שזיהו מערכה
10 / 11
ציינו את היעד סביב המקומות הקדושים בירושלים
7 / 11
נתנו קדימות למוסדות ולתוכניות ארוכי טווח
25
נקודות משוקללות להליכים משפטיים
מתודולוגיה
מיזם הפורמט החיפאי ביקש מ־11 מומחים להעריך את מערך המסרים של טורקיה נגד ישראל. הדוח משלב ספירה של תשובות סגורות עם קידוד תמטי של תשובות פתוחות. במקומות שצוינו ניתן היה לבחור כמה תשובות. בשאלות דירוג, המשקל למקום ראשון, שני ושלישי הוא 3, 2 ו־1; בדירוג בן שני מקומות המשקל הוא 2 ו־1. הציון המשוקלל הוא נקודות, לא אנשים או אחוזים. זהו מדגם מומחים מכוון; הערכותיהם אינן מייצגות דעת קהל ואינן הוכחה עצמאית לאירועים או לכוונות שנדונו.
| התפלגות | בסיס מספרי |
|---|---|
| תמימות דעים | 11 מתוך 11 |
| כמעט תמימות דעים | 9–10 מתוך 11 |
| רוב ברור | 7–8 מתוך 11 |
| רוב רגיל | 6 מתוך 11 |
| דעות חלוקות | אף עמדה לא קיבלה שישה קולות או שהוצגו חלופות דומות במשקלן |
| עמדה נדירה או יחידה | 1–2 מומחים |
| רכיב קידוד | משמעות |
|---|---|
| נושא | ניסוח קצר של עמדה או טיעון חוזר |
| בסיס | המאפיינים לפיהם הקטע סווג בנושא |
| שכיחות | מספר המומחים שהשתמשו בטיעון או תמכו בעמדה |
| מעמד העמדה | מועדפת, נפוצה, עמדת מיעוט או יחידה |
| ציטוט | קטע קצר המייצג במדויק את העמדה |
| מגבלת ההסקה | גבול תחולה או חוסר בנתונים שהמומחה ציין |
| מס׳ | שאלה |
|---|---|
| 1.1 | האם טורקיה מנהלת מערכה תקשורתית נגד ישראל? |
| 1.2 | הסבירו את תשובתכם. |
| 2.1 | עד כמה המערכה שיטתית? |
| 2.2 | הסבירו את תשובתכם. |
| 3.1 | בחרו או הוסיפו את היעדים הגאופוליטיים העיקריים של טורקיה באמצעות המערכה. |
| 3.2 | הסבירו את תשובתכם. |
| 4.1 | מי קהל היעד החשוב ביותר? |
| 4.2 | הסבירו את תשובתכם. |
| 5.1 | האם יש בישראל גורמים שמשתמשים בשיח פוליטי במסרים דומים נגד ישראל? |
| 5.2 | אם כן, מי הם ובאילו מסרים הם משתמשים? |
| 6.1 | אילו מהמסרים המוצגים מופיעים במערכה של טורקיה? |
| מס׳ | שאלה |
|---|---|
| 6.2 | אילו מסרים גורמים לישראל את הנזק הרב ביותר, לדעתכם? |
| 6.3 | הסבירו מהו הנזק. |
| 7.1 | לאילו ערוצים ההשפעה הגדולה ביותר בטווח הקצר על סדר היום הבין־לאומי ועל השיח של גורמים רשמיים ותקשורת זרה על ישראל? |
| 7.2 | אילו מוסדות ותוכניות מניבים את התוצאות המתמשכות ביותר לאחר שינוי סדר היום? |
| 7.3 | למה על ישראל לתת קדימות בשלוש השנים הקרובות? |
| 8.1 | אילו כלים גורמים לישראל את הנזק הרב ביותר? |
| 8.2 | הסבירו את תשובתכם. |
| מס׳ | תחום התמחות |
|---|---|
| 1 | מומחה לפוליטיקה בין־לאומית |
| 2 | מומחה לביטחון לאומי |
| 3 | חוקר דתות |
| 4 | פובליציסט |
| 5 | חוקר מדע המדינה |
| 6 | מומחה לענייני ערבים |
| 7 | כלכלן בין־לאומי |
| 8 | היסטוריון |
| 9 | מומחה למערכות מידע והשפעה |
| 10 | מומחה ליחסים בין־לאומיים |
| 11 | מומחה לפוליטיקה בין־לאומית |
האם המומחים מזהים מערכה?
כל 11 המומחים השיבו בחיוב. השאלה הסגורה בודקת אם הם מפרשים את הפעילות כמערכה. היא אינה מודדת את תפוצתה, יעילותה או קיומו של מרכז פיקוד יחיד.
| תשובה | מומחים |
|---|---|
| כן | 11 |
| לא | 0 |
| לא יודע | 0 |
| סך הכול | 11 |
על מה מבוססות ההערכות
הצהרות רשמיות ותקשורת ממלכתית רב־לשונית היו הנימוקים השכיחים ביותר (שבעה מומחים לכל אחד), ואחריהם תשתית קבועה (שישה). חמישה הצביעו על צעדים דיפלומטיים ומשפטיים, חמישה על קשר למדיניות רחבה יותר וארבעה על מיצוב סביב ירושלים. ניתן היה לציין יותר מנימוק אחד.
| נימוק שצוין | מספר המומחים |
|---|---|
| הצהרות פומביות של בכירים וגופים בטורקיה | 7 |
| תקשורת ממלכתית טורקית והפצה רב־לשונית | 7 |
| מוסדות קבועים, מימון ותשתיות | 6 |
| פעולה דיפלומטית ומשפטית בין־לאומית | 5 |
| מיצוב דתי וסמלי סביב ירושלים | 4 |
| קשר לאסטרטגיה פוליטית, כלכלית או צבאית רחבה | 5 |
הצהרות רשמיות ותקשורת ממלכתית
המומחים הצביעו על הצהרות של בכירים ומנגנון התקשורת של הנשיאות, לצד אנאדולו ו־TRT. הם תיארו חלוקת תפקידים: ההצהרות מגדירות את המסגרת, וכלי תקשורת ממלכתיים ורב־לשוניים ממשיכים להפיץ אותה לקהלים שונים. זהו פירוש המומחים לפעילות המוסדית.
תשתית מוסדית קבועה
המומחים תיארו רשת קבועה של משרדי ממשלה, סוכנויות המזוהות עם המדינה, מימון ותוכניות שיכולות לפעול גם בין משברים. קיומם של מוסדות שונה מבחינה אנליטית מהוכחה שכל הצהרה מתואמת במרכז אחד.
דיפלומטיה ופעולה משפטית
חלק מהמומחים ראו בהצהרות רב־צדדיות, בהחלטות ובהליכים משפטיים דרך להפוך מסרים לתהליכים פוליטיים או משפטיים רשמיים. הדוח מתעד את הערכותיהם ואינו פוסק בטענות המשפטיות שביסודן.
דת וסמליות סביב ירושלים
ירושלים ואל־אקצא מתוארות כסמלים שבאמצעותם טורקיה מציגה תפקיד בהגנה על המקומות הקדושים למוסלמים. הדוח קושר מיצוב זה לקשרים דתיים וחברתיים מתמשכים; הפאנל אינו מוכיח באופן עצמאי את יעילות היוזמות.
קשרים למדיניות הטורקית הרחבה
המומחים קשרו בין המסרים לבין מיצוב דיפלומטי, נתיבים כלכליים אזוריים, ביטחון והממשל והשיקום העתידיים בעזה. הם נחלקו באשר למשקל הפוליטיקה הפנימית, האירועים החיצוניים והיעדים האסטרטגיים המתמשכים.
עד כמה המערכה שיטתית?
ארבעה בחרו בכיוון אסטרטגי המופעל בעקבות אירועים, אחד באסטרטגיה יזומה ארוכת טווח ואחד בגישה תגובתית בעיקרה בתוך מסגרת כללית; חמישה בחרו בתיאורים אחרים. בתשובות הפתוחות כמה מומחים תיארו מסגרת אסטרטגית קבועה שעוצמתה גוברת במשברים. יש להבחין בין הדפוס האיכותני לספירת התשובות הסגורות.
| תשובה | מומחים |
|---|---|
| אסטרטגיה מקיפה ויזומה לטווח ארוך | 1 |
| כיוון אסטרטגי המופעל בעקבות אירועים | 4 |
| תגובות טקטיות בעיקרן בתוך מסגרת כללית | 1 |
| גירוי ותגובה ספונטניים | 0 |
| אחר | 5 |
| סך הכול | 11 |
יעדים גאופוליטיים לפי המומחים
עשרה בחרו בתפקיד מיוחד סביב המקומות הקדושים למוסלמים בירושלים, וחמישה דירגו אותו ראשון (23 נקודות). תשעה ציינו דחיקת ישראל לשוליים (18 נקודות), ושמונה תפקיד בשיקום עזה ובסדר שלאחר המלחמה (14 נקודות). אפשרויות נוספות היו חלופות להסכמי אברהם ונתיב מהודו לאירופה דרך סוריה וטורקיה. אלה יעדים שהמומחים הסיקו; הדוח מבחין בין תפקיד מוסדי, סמלי ומעשי.
יעדים גאופוליטיים לפי המומחים
להשיג הכרה בתפקיד מיוחד לטורקיה בנוגע למקומות הקדושים למוסלמים בירושלים
בחרו: 10 · נקודות משוקללות: 23
לדחוק את ישראל לשוליים ולהציגה כאחראית העיקרית למתיחות באזור
בחרו: 9 · נקודות משוקללות: 18
להשתתף בשיקום עזה ובעיצוב הסדר שלאחר המלחמה
בחרו: 8 · נקודות משוקללות: 14
| יעד משוער | בחרו | ראשון | שני | שלישי | נקודות משוקללות |
|---|---|---|---|---|---|
| לדחוק את ישראל לשוליים ולהציגה כאחראית העיקרית למתיחות באזור | 9 | 2 | 5 | 2 | 18 |
| להחליש את הסכמי אברהם ולקדם ביטחון ושיתוף פעולה אזוריים חלופיים | 3 | 2 | 0 | 1 | 7 |
| לקדם נתיב הודו–אירופה דרך סוריה וטורקיה שיתחרה בנתיב דרך חיפה | 2 | 1 | 1 | 0 | 5 |
| להשיג הכרה בתפקיד מיוחד לטורקיה בנוגע למקומות הקדושים למוסלמים בירושלים | 10 | 5 | 3 | 2 | 23 |
| להשתתף בשיקום עזה ובעיצוב הסדר שלאחר המלחמה | 8 | 2 | 2 | 4 | 14 |
| אחר | 4 | 0 | — | — | — |
בטבלת היעדים הגאופוליטיים במקור, סכום המקומות הראשונים הוא 12 בפאנל של 11 מומחים, ומופיעות 36 בחירות כולל ״אחר״. המספרים אינם תואמים את ההנחיה לבחור עד שלוש תשובות ולסמן מקום ראשון אחד. הערכים נשמרו כפי שדווחו; אי אפשר ליישב את הפער ללא התשובות הפרטניות.
למי מכוונת המערכה
תשעה מומחים ציינו חברות ערביות באזור ושבעה ממשלות מערביות; כל אחד משני הקהלים דורג כראשי בידי חמישה. קהילות מוסלמיות באירופה וארגוני זכויות אדם או בתי משפט בין־לאומיים צוינו כל אחד בידי שישה; החברה הטורקית בידי חמישה ואזרחים ערבים בישראל בידי ארבעה. מספר האזכורים והמספר שבחרו קהל ראשון עונים על שאלות שונות.
למי מכוונת המערכה
חברות ערביות באזור
בחרו: 9 · קהל ראשי: 5
ממשלות מערביות
בחרו: 7 · קהל ראשי: 5
קהילות מוסלמיות באירופה
בחרו: 6 · קהל ראשי: 0
| קהל יעד | בחרו | קהל ראשי |
|---|---|---|
| הציבור בטורקיה | 5 | 1 |
| חברות ערביות באזור | 9 | 5 |
| קהילות מוסלמיות באירופה | 6 | 0 |
| ממשלות מערביות | 7 | 5 |
| ארגוני זכויות אדם ובתי משפט בין־לאומיים והקהלים שלהם | 6 | 0 |
| אזרחים ערבים בישראל | 4 | 0 |
| האוכלוסייה היהודית בישראל | 0 | 0 |
| אחר | 1 | 0 |
מסרים דומים בשיח בישראל
שבעה מומחים זיהו מסרים דומים בדיון הפוליטי או הציבורי בישראל, אחד לא זיהה ושלושה לא ידעו. הוזכרו קולות באופוזיציה, חלקים מהאקדמיה ומפעילות זכויות אדם, וכן שיח פוליטי ערבי ושיח ציבורי בערבית. דמיון בניסוח אינו מוכיח תיאום, מקור משותף או קשר עם ממשלת טורקיה.
| תשובה | מומחים |
|---|---|
| כן | 7 |
| לא | 1 |
| לא יודע | 3 |
| סך הכול | 11 |
| גורמים שצוינו בידי מומחים | מסרים דומים | מומחים | דוגמה בפרפרזה |
|---|---|---|---|
| חלקים מהאופוזיציה בישראל | החלטות והסלמה צבאית המפורשות כניסיון לשמר את שלטון נתניהו | 3 | מומחה קשר בין אזכורי האיום החיצוני להישרדות פוליטית ולהסלמה מיותרת. |
| אקדמיה, פעילות זכויות אדם וחברי כנסת מסוימים | מסגור קולוניאלי וטענות להרס שיטתי של אוכלוסייה אזרחית | 3 | מומחה ציין שתיאורים של קולוניאליזם והרס שיטתי נשמעים בתוך ישראל. |
| גורמים פוליטיים ערבים ודמויות ציבוריות | טענות בנוגע לירושלים, אל־אקצא, זכויות פלסטינים ומקומות קדושים למוסלמים | 2 | מומחה הבחין בין מי שמשתמש במילים לבין מקורן. |
| השיח הציבורי בערבית בישראל | אל־אקצא בסכנה, ייהוד ירושלים, מוראביטון ומוראביטאת וביקורת על התנחלויות או מבצעים | 1 | מומחה ייחס ניסוחים מרכזיים לפלסטינים ולאזרחים ערבים בישראל. |
המסרים שזוהו במערכה
כל 11 המומחים סימנו מסרים המאשימים את ישראל ברצח עם ובהפרת נורמות בין־לאומיות. עשרה סימנו מסר על ירושלים ואל־אקצא, תשעה מסגור קולוניאלי ושמונה הצגת ישראל ככלי של אינטרסים אמריקאיים. הכותרות מציינות טענות שלדברי המומחים הופיעו בשיח; הן אינן קביעה שהטענות נכונות.
| מסר | מומחים | דוגמה בפרפרזה |
|---|---|---|
| ישראל מוצגת כמיזם קולוניאלי מערבי נגד הדרום הגלובלי | 9 | ניסוחים על האופי הקולוניאלי של המדינה. |
| ישראל מואשמת ברצח עם נגד האוכלוסייה הערבית | 11 | התייחסויות לממשלת נתניהו כממשלה המבצעת רצח עם. |
| ישראל מוצגת כמי שמשתלטת על ירושלים ואל־אקצא | 10 | אנקרה מוצגת כמגינת ירושלים בהצהרות רשמיות ובתקשורת ממלכתית. |
| ישראל מוצגת ככלי של אינטרסים גאופוליטיים אמריקאיים | 8 | נתניהו מוצג כמכשול לעסקה בין ארצות הברית לאיראן. |
| ישראל מואשמת בהפרת נורמות, כללים והסכמים בין־לאומיים | 11 | דיפלומטיה ציבורית, פעילות רב־צדדית ופנייה למשפט הבין־לאומי. |
| מסר אחר | 3 | ישראל מוצגת כמקור לאי־יציבות אזורית וכמכשול להסדר בעזה לאחר המלחמה. |
אילו מסרים נתפסו כמזיקים ביותר?
תשעה מומחים בחרו בהאשמה ברצח עם כמזיקה במיוחד ושמונה בטענה להפרות שיטתיות של נורמות בין־לאומיות. ארבעה בחרו בירושלים ובאל־אקצא, שלושה במסגור קולוניאלי ואחד בהצגת ישראל ככלי אמריקאי. ניתן היה לבחור עד שתי תשובות, ולכן אלה ספירות בחירה ולא קבוצות נפרדות.
| מסר | מומחים | דוגמה בפרפרזה |
|---|---|---|
| ישראל מוצגת כמיזם קולוניאלי מערבי נגד הדרום הגלובלי | 3 | מציב את הסכסוך במסגרת עימות עולמי ומערער על הלגיטימיות של ישראל. |
| ישראל מואשמת ברצח עם נגד האוכלוסייה הערבית | 9 | נקשר להשלכות פוליטיות ומשפטיות בין־לאומיות חמורות. |
| ישראל מוצגת כמי שמשתלטת על ירושלים ואל־אקצא | 4 | מגייס קהלים מוסלמיים ומעצים את ההיבט הדתי. |
| ישראל מוצגת ככלי של אינטרסים גאופוליטיים אמריקאיים | 1 | מציג את ישראל כחסרת עצמאות בפוליטיקה האזורית. |
| ישראל מואשמת בהפרת נורמות, כללים והסכמים בין־לאומיים | 8 | האשמות עלולות להפוך להליכים רשמיים. |
| אף אפשרות | 0 | — |
| מסר אחר | 1 | מייחס לישראל במישרין אחריות לאי־יציבות אזורית. |
כיצד המומחים מתארים את הנזק
ההסברים מבחינים בין פגיעה במוניטין, לחץ על יחסים דיפלומטיים, השלכות משפטיות רשמיות ועמידות קשרים מוסדיים וסמליים. המומחים תיארו דרכים שבהן האשמות עשויות להגיע לדיונים, להחלטות ולשיח הציבורי. הסקר אינו מכמת נזק ממשי ואינו מראה מה היה קורה ללא המערכה.
ערוצי השפעה בטווח הקצר
הצהרות רשמיות ותקשורת הנשיאות קיבלו 12 נקודות משוקללות, אנאדולו 10, TRT שש והצהרות בפורומים רב־צדדיים ארבע. השקלול בשתי דרגות נותן משקל יתר למקום הראשון. התוצאה מתארת הערכות יחסיות בפאנל, לא גודלי קהל שנמדדו.
ערוצי השפעה בטווח הקצר
הצהרות ארדואן ומינהל התקשורת של הנשיאות
בחרו: 8 · נקודות משוקללות: 12
סוכנות אנאדולו
בחרו: 7 · נקודות משוקללות: 10
ערוצי TRT, לרבות שירותים בין־לאומיים, בערבית, בעברית וברוסית
בחרו: 5 · נקודות משוקללות: 6
| ערוץ | בחרו | ראשון | שני | נקודות משוקללות |
|---|---|---|---|---|
| הצהרות ארדואן ומינהל התקשורת של הנשיאות | 8 | 4 | 4 | 12 |
| סוכנות אנאדולו | 7 | 3 | 4 | 10 |
| ערוצי TRT, לרבות שירותים בין־לאומיים, בערבית, בעברית וברוסית | 5 | 1 | 4 | 6 |
| הצהרות של נציגים טורקים באו״ם, בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי ובנאט״ו | 2 | 2 | 0 | 4 |
| אחר | 0 | 0 | 0 | 0 |
מוסדות ותוכניות בטווח הארוך
דיאנט, TDV, מסגדים ותוכניות מלגות קיבלו 14 נקודות משוקללות; TİKA ופעילות קשורה במזרח ירושלים קיבלו 12; ארגוני תרבות וחינוך וסדרות טלוויזיה קיבלו 6. המומחים הדגישו קשרים מתמשכים בתחומי החינוך, הדת, החברה והתרבות לצד סיקור תקשורתי מהיר.
מוסדות ותוכניות בטווח הארוך
דיאנט, TDV, מסגדים ותוכניות מלגות
בחרו: 9 · נקודות משוקללות: 14
TİKA וארגונים קשורים במזרח ירושלים
בחרו: 8 · נקודות משוקללות: 12
יונוס אמרה, מעריף וסדרות טלוויזיה טורקיות
בחרו: 4 · נקודות משוקללות: 6
| מוסד או תוכנית | בחרו | ראשון | שני | נקודות משוקללות |
|---|---|---|---|---|
| דיאנט, TDV, מסגדים ותוכניות מלגות | 9 | 5 | 4 | 14 |
| TİKA וארגונים קשורים במזרח ירושלים | 8 | 4 | 4 | 12 |
| יונוס אמרה, מעריף וסדרות טלוויזיה טורקיות | 4 | 2 | 2 | 6 |
| ארגוני תפוצה טורקית באירופה | 1 | 0 | 1 | 1 |
| אחר | 0 | 0 | 0 | 0 |
סדרי עדיפויות לשלוש שנים
שבעה מומחים נתנו קדימות למוסדות ולתוכניות ארוכות טווח, שניים לערוצים קצרי טווח ושניים לשני הכיוונים במידה שווה. המלצותיהם משקפות הערכות לגבי משך ועיתוי, ולא התערבויות שיעילותן נבדקה.
| תשובה | מומחים |
|---|---|
| מסרים וערוצי תקשורת לטווח הקצר | 2 |
| מוסדות ותוכניות לטווח הארוך | 7 |
| שני הכיוונים במידה שווה | 2 |
| סך הכול | 11 |
הכלים שדורגו כמזיקים ביותר
עשרה בחרו בהליכים משפטיים, ושישה דירגו אותם ראשונים, כך שקיבלו 25 נקודות. החלטות באו״ם ופעילות מוסדית קבועה במזרח ירושלים קיבלו 13 נקודות כל אחת; הסלמה הנראית במצלמות קיבלה שמונה והצהרות בין־לאומיות שש. המומחים הדגישו שהליכים משפטיים עשויים להימשך מעבר למחזור החדשות, ותיארו השפעות שונות של מוסדות, הצהרות ותמונות דרמטיות.
הכלים שדורגו כמזיקים ביותר
ייזום הליכים משפטיים נגד ישראל בזירה הבין־לאומית ובבתי משפט מקומיים או הצטרפות אליהם
בחרו: 10 · נקודות משוקללות: 25
קידום החלטות נגד ישראל באו״ם
בחרו: 7 · נקודות משוקללות: 13
פעולות המביאות להפעלת כוח ישראלי מול מצלמות, לרבות ניסיונות לפרוץ את הסגר הימי על עזה
בחרו: 5 · נקודות משוקללות: 8
| כלי | בחרו | ראשון | שני | שלישי | נקודות משוקללות |
|---|---|---|---|---|---|
| ייזום הליכים משפטיים נגד ישראל בזירה הבין־לאומית ובבתי משפט מקומיים או הצטרפות אליהם | 10 | 6 | 3 | 1 | 25 |
| קידום החלטות נגד ישראל באו״ם | 7 | 1 | 4 | 2 | 13 |
| פעולות המביאות להפעלת כוח ישראלי מול מצלמות, לרבות ניסיונות לפרוץ את הסגר הימי על עזה | 5 | 1 | 1 | 3 | 8 |
| תמיכה בהצהרות בין־לאומיות המגנות את ישראל | 4 | 0 | 2 | 2 | 6 |
| מוסדות טורקיים קבועים במזרח ירושלים, לרבות פעילות קונסולרית, דתית וחינוכית ו־TİKA | 6 | 3 | 1 | 2 | 13 |
| אחר | 1 | 0 | 0 | 1 | 1 |
| נושא | הסבר | מומחים | דוגמה בפרפרזה |
|---|---|---|---|
| השפעות ממושכות של הליכים משפטיים | הליכים משפטיים הופכים האשמות להליכים, החלטות ומסמכים שעשויים לשמש במשך שנים. | 10 | ההשפעות עשויות להימשך שנים לאחר המלחמה. |
| נוכחות מתמשכת באמצעות פעילות במזרח ירושלים | תוכניות בונות קשרים מקומיים, תשתיות ובסיס להשפעה. | 6 | רשת מתרחבת של קשרים והשפעה מקומית. |
| החלטות האו״ם מגבירות לחץ בין־לאומי | החלטות והצהרות משותפות מקבעות ביקורת בסדר היום הבין־מדינתי. | 7 | דיפלומטיה ציבורית, פורומים רב־צדדיים ומשפט בין־לאומי. |
| הסלמה מתועדת מגדילה סיכוני מוניטין | תמונות של שימוש בכוח ישראלי מחזקות סדר יום תקשורתי שלילי. | 5 | פעולות המביאות לשימוש בכוח לעיני מצלמות. |
| הצהרות משותפות מרחיבות את מעגל הממשלות המביעות ביקורת | גינוי משותף מגביר לחץ אך נתפס כפחות מתמשך מהליכים משפטיים או ממוסדות. | 4 | הצטרפות להצהרות בין־לאומיות המגנות את ישראל. |
מסקנות ומגבלות
המומחים תיארו שילוב של דיפלומטיה ציבורית, תקשורת רב־לשונית, יוזמות משפטיות בין־לאומיות ומיצוב דתי וסמלי. תשובותיהם מצביעות הן על עיצוב מהיר של סדר היום והן על קשרים מוסדיים מתמשכים. פאנל של 11 מומחים אינו יכול להוכיח מרכז תיאום יחיד, למדוד השפעות סיבתיות או למצות את הדיון הפוליטי בטורקיה. הדוח משקף הערכת מומחים מספטמבר 2026.