קשרים עולמיים
מחקר וארכיון
ניתוח נפרד של תשובות מאותו סקר ביוני. לוחות 17–23 ממשיכים את מספור הדוח הראשי; בסיס ההשוואה מצוין בכל לוח.
ממצאים מרכזיים
63.2%
מרוצים מהממשלה: כיוון נכון
74.7%
לא מרוצים מהממשלה: כיוון לא נכון
21.4 נק׳ אחוז
פער נתניהו–ליכוד בקרב הרואים כיוון חיובי
N = 1006
משיבים בכלל המדגם
ישראל לקראת הבחירות לכנסת ה־26
כיצד לקרוא את לוחות ההצלבה
הנתונים מבוססים על אותו סקר מקוון של גיאוקרטוגרפיה בקרב 1,006 בוגרים ביוני 2026. מדד הייחוס הוא כיוון המדינה: 54.7% שלילי ו־25.9% חיובי במדגם כולו. הסולם מקובץ ל־1–3 חיובי, 4 אמצע, 5–7 שלילי. לוחות 17–21 מציגים בדרך כלל את הערכת הכיוון לפי תשובה לשאלה נוספת; לוחות 22–23 מציגים בחירת סוגיה או מועמד בתוך קבוצות הערכת הכיוון. תשובת ״לא יודע״ אינה נכללת כשהיא אינה מוצגת. הקשרים תיאוריים ואינם אומדן סיבתי או תחזית.
שביעות רצון מהממשלה וכיוון המדינה
63.2% מהמרוצים מהממשלה ראו את המדינה בכיוון הנכון. בקרב מי שלא היו מרוצים, 74.7% ראו כיוון שלילי ו־10.1% כיוון חיובי. המדדים חופפים חלקית: 18.2% מהמרוצים העריכו את הכיוון בשלילה.
שביעות רצון מהממשלה וכיוון המדינה
אחוזים. התשובות המלאות וגודל המדגמים מופיעים בטבלה.
הטבלה המלאה לפי קבוצות משיבים
| שביעות רצון מהממשלה | נכון | אמצע | לא נכון |
|---|---|---|---|
| מרוצים (מאוד + למדי) | 63.2% | 18.6% | 18.2% |
| לא מרוצים (לא כל כך + כלל לא) | 10.1% | 15.2% | 74.7% |
חוקה או הלכה וכיוון המדינה
בקרב תומכי חוקה, 72.9% ראו כיוון שלילי ו־15.3% חיובי, פער של 57.6 נקודות. בקרב תומכי הלכה, 49.8% ראו כיוון חיובי ו־31.3% שלילי, פער של 18.5 נקודות. בקרב המעדיפים שילוב שווה, 31.9% ראו כיוון חיובי ו־38.4% שלילי, פער של 6.5 נקודות.
חוקה או הלכה וכיוון המדינה
אחוזים. התשובות המלאות וגודל המדגמים מופיעים בטבלה.
הערכת הכיוון בתוך כל קבוצה
| נכון | אמצע | לא נכון | |
|---|---|---|---|
| חוקה (1–3) | נכון15.3% | אמצע9.6% | לא נכון72.9% |
| משקל שווה (4) | נכון31.9% | אמצע23.1% | לא נכון38.4% |
| הלכה (5–7) | נכון49.8% | אמצע14.4% | לא נכון31.3% |
הטבלה המלאה לפי קבוצות משיבים
| בסיס משפטי מועדף | נכון | אמצע | לא נכון | לא יודע |
|---|---|---|---|---|
| חוקה (1–3) | 15.3% | 9.6% | 72.9% | 2.3% |
| משקל שווה (4) | 31.9% | 23.1% | 38.4% | 6.5% |
| הלכה (5–7) | 49.8% | 14.4% | 31.3% | 4.5% |
אופי המדינה הנתפס והערכת הכיוון
השאלה עוסקת באופן שבו המשיבים רואים את ישראל, לא בזהותם הדתית. 69.8% ממי שראו את המדינה כדתית העריכו את הכיוון בשלילה, לעומת 48.8% ממי שראו אותה כחילונית. על סמך הרכב הקבוצות והשיעורים הכלליים, המחברים מעריכים 58 לעומת 53 הערכות שליליות למאה משיבים אילו ההרכב לבדו היה מסביר את ההבדל. זו השוואה תיאורית בין פער משוער של 5 נקודות לפער נצפה של 21 נקודות, לא הוכחה להשפעה סיבתית עצמאית.
אופי המדינה הנתפס והערכת הכיוון
אחוזים. התשובות המלאות וגודל המדגמים מופיעים בטבלה.
הערכת הכיוון בתוך כל קבוצה
| נכון | אמצע | לא נכון | |
|---|---|---|---|
| חילונית (1–3) | נכון35.2% | אמצע13.1% | לא נכון48.8% |
| איזון שווה (4) | נכון23.8% | אמצע22.7% | לא נכון49.1% |
| דתית (5–7) | נכון19.0% | אמצע8.1% | לא נכון69.8% |
הטבלה המלאה לפי קבוצות משיבים
| אופי המדינה הנתפס | נכון | אמצע | לא נכון | לא יודע |
|---|---|---|---|---|
| חילונית (1–3) | 35.2% | 13.1% | 48.8% | 2.9% |
| איזון שווה (4) | 23.8% | 22.7% | 49.1% | 4.3% |
| דתית (5–7) | 19.0% | 8.1% | 69.8% | 3.2% |
מודלים להסדר מדיני והערכת הכיוון
תומכי שתי המדינות היו השליליים ביותר בהערכת כיוון המדינה. קבוצת התומכים במדינה אחת הייתה מגוונת יותר. בסקר כולו השיעור היה 23.1% בקרב ערבים ו־13.3% בקרב יהודים; המחברים מזהירים כי אותה תשובה עשויה לשקף מניעים פוליטיים שונים מאוד.
מודלים להסדר מדיני והערכת הכיוון
אחוזים. התשובות המלאות וגודל המדגמים מופיעים בטבלה.
הערכת הכיוון בתוך כל קבוצה
| נכון | אמצע | לא נכון | |
|---|---|---|---|
| שתי מדינות | נכון17.3% | אמצע11.2% | לא נכון69.4% |
| מדינה אחת | נכון34.9% | אמצע18.1% | לא נכון42.3% |
| אף אפשרות | נכון31.8% | אמצע15.1% | לא נכון48.7% |
| כלל המדגם (להשוואה) | נכון25.9% | אמצע13.8% | לא נכון54.7% |
הטבלה המלאה לפי קבוצות משיבים
| הסדר מועדף | נכון | אמצע | לא נכון | לא יודע |
|---|---|---|---|---|
| שתי מדינות | 17.3% | 11.2% | 69.4% | 2.2% |
| מדינה אחת | 34.9% | 18.1% | 42.3% | 4.7% |
| אף אפשרות | 31.8% | 15.1% | 48.7% | 4.4% |
| כלל המדגם (להשוואה) | 25.9% | 13.8% | 54.7% | 5.6% |
מדיניות מחוץ למערב והערכת הכיוון
הערכות גבוהות יותר למאמצי הממשלה מחוץ למערב תאמו הערכות חיוביות יותר לכיוון המדינה. הקשר עשוי לשקף תמיכה כללית בממשלה; הלוח אינו מראה שמדיניות חוץ מסוימת שינתה את עמדת המשיב.
מדיניות מחוץ למערב והערכת הכיוון
אחוזים. התשובות המלאות וגודל המדגמים מופיעים בטבלה.
הערכת הכיוון בתוך כל קבוצה
| נכון | אמצע | לא נכון | |
|---|---|---|---|
| גבוהה (מאוד + למדי) | נכון54.8% | אמצע41.0% | לא נכון15.4% |
| בינונית | נכון23.8% | אמצע33.8% | לא נכון26.9% |
| נמוכה (נמוכה + כמעט לא קיימת) | נכון12.6% | אמצע9.4% | לא נכון45.5% |
| לא יודע | נכון8.8% | אמצע15.8% | לא נכון12.2% |
הטבלה המלאה לפי קבוצות משיבים
| הערכת מאמצי הממשלה | נכון | אמצע | לא נכון |
|---|---|---|---|
| גבוהה (מאוד + למדי) | 54.8% | 41.0% | 15.4% |
| בינונית | 23.8% | 33.8% | 26.9% |
| נמוכה (נמוכה + כמעט לא קיימת) | 12.6% | 9.4% | 45.5% |
| לא יודע | 8.8% | 15.8% | 12.2% |
סדרי עדיפויות לפי הערכת כיוון המדינה
הכלכלה הייתה חשובה בכל שלוש הקבוצות: 23.4% בקרב הרואים כיוון חיובי, 29.5% בקבוצת האמצע ו־28.0% בקרב הרואים כיוון שלילי. ביטחון (33.7%) ורפורמה משפטית (14.9%) בלטו יותר בקבוצה החיובית; גיוס חרדים (14.9%) ואלימות בחברה (10.2%) בלטו יותר בקבוצה השלילית. הלוח מציג סוגיות נבחרות, לא התפלגות מלאה.
סדרי עדיפויות לפי הערכת כיוון המדינה
אחוזים. התשובות המלאות וגודל המדגמים מופיעים בטבלה.
בחירת סוגיה בתוך כל קבוצה
| נכון | אמצע | לא נכון | |
|---|---|---|---|
| כלכלה | נכון23.4% | אמצע29.5% | לא נכון28.0% |
| ביטחון | נכון33.7% | אמצע28.1% | לא נכון20.7% |
| גיוס חרדים | נכון4.6% | אמצע6.5% | לא נכון14.9% |
| רפורמה משפטית | נכון14.9% | אמצע6.5% | לא נכון5.3% |
| אלימות בחברה | נכון4.2% | אמצע3.6% | לא נכון10.2% |
| 7 באוקטובר | נכון5.4% | אמצע4.3% | לא נכון7.3% |
הטבלה המלאה לפי קבוצות משיבים
| סוגיה | נכון | אמצע | לא נכון |
|---|---|---|---|
| כלכלה | 23.4% | 29.5% | 28.0% |
| ביטחון | 33.7% | 28.1% | 20.7% |
| גיוס חרדים | 4.6% | 6.5% | 14.9% |
| רפורמה משפטית | 14.9% | 6.5% | 5.3% |
| אלימות בחברה | 4.2% | 3.6% | 10.2% |
| 7 באוקטובר | 5.4% | 4.3% | 7.3% |
העדפת מועמד ומפלגה לפי הערכת הכיוון
בקרב הרואים כיוון חיובי, 60.9% העדיפו את נתניהו לראשות הממשלה ו־39.5% התכוונו לבחור בליכוד. בקרב הרואים כיוון שלילי, 13.1% ציינו את נתניהו; איזנקוט (26.7%) ובנט (23.3%) דורגו לפניו. הפער של 21.4 נקודות בקבוצה החיובית משווה שתי שאלות, לא אותו מדד הצבעה.
העדפת מועמד ומפלגה לפי הערכת הכיוון
אחוזים. התשובות המלאות וגודל המדגמים מופיעים בטבלה.
מועמד לראשות הממשלה
| נכון | אמצע | לא נכון | |
|---|---|---|---|
| נתניהו | נכון60.9% | אמצע37.4% | לא נכון13.1% |
| איזנקוט | נכון10.7% | אמצע10.8% | לא נכון26.7% |
| בנט | נכון5.8% | אמצע13.7% | לא נכון23.3% |
בחירת מפלגה
| נכון | אמצע | לא נכון | |
|---|---|---|---|
| הליכוד | נכון39.5% | אמצע30.2% | לא נכון7.1% |
| בנט + לפיד | נכון6.1% | אמצע12.2% | לא נכון22.0% |
הטבלה המלאה לפי קבוצות משיבים
| מועמד או מפלגה | נכון | אמצע | לא נכון |
|---|---|---|---|
| נתניהו | 60.9% | 37.4% | 13.1% |
| איזנקוט | 10.7% | 10.8% | 26.7% |
| בנט | 5.8% | 13.7% | 23.3% |
| הליכוד | 39.5% | 30.2% | 7.1% |
| בנט + לפיד | 6.1% | 12.2% | 22.0% |
מה מלמדים הקשרים
שביעות הרצון מהממשלה והערכת הכיוון היו קשורות זו לזו, אך אינן מדדים זהים. הערכות שליליות היו מרוכזות בקרב תומכי חוקה ושתי מדינות, ואילו ההערכות החיוביות בקרב תומכי הלכה היו אחידות פחות. הדאגה לכלכלה חצתה את הקבוצות. העדפות למועמד ולמפלגה התפלגו אחרת גם בקרב מי שהעריכו את הכיוון בחיוב. אלה קשרים בשאלון יוני, לא תחזית למעבר מצביעים או לתוצאות הבחירות.