קשרים עולמיים
מחקר וארכיון
פרסום ארכיוני של הסקר שנערך בסוף יוני 2026. הממצאים אינם תוצאות הבחירות.
ממצאים מרכזיים
54.7%
רואים את כיוון המדינה כשלילי
26.4%
מציינים את הכלכלה כסוגיה המרכזית
29.2%
מעדיפים את נתניהו לראשות הממשלה
N = 1006
משיבים בכלל המדגם
הקשרים בין ההעדפות הפוליטיות בישראל לקראת הבחירות
מתודולוגיה
מרכז דור מוריה הכין את השאלון, וגיאוקרטוגרפיה ערכה את עבודת השדה בסוף יוני 2026. המדגם המקוון הארצי כלל 1,006 בני 18 ומעלה, עם ייצוג למשיבים יהודים וערבים לפי חלקם באוכלוסייה. טעות הדגימה המרבית המדווחת היא ±3.1 נקודות אחוז ברמת ביטחון של 95% לכלל המדגם, לא לקבוצות המשנה. הדוח בוחן הבדלים מהותיים שנתמכו במבחן חי־בריבוע ברמה p < 0.05. סולמות בני שבע דרגות מקובצים ל־1–3, 4 ו־5–7. ההגדרה בקרב יהודים היא עצמית: חילונים, מסורתיים ודתיים, לרבות חרדים.
חוקה אזרחית או הלכה
52.8% בחרו בצד החוקה האזרחית של הסולם, 20.0% בצד דין התורה ו־21.5% בשילוב שווה. בחירה חד־משמעית בחוקה הייתה התשובה הבודדת השכיחה ביותר (29.7% לעומת 8.5% להלכה). חילונים העדיפו חוקה (76.8% לעומת 5.2%; ממוצע 2.2), ודתיים העדיפו דין תורה (67.3% לעומת 11.4%; ממוצע 5.3). מסורתיים ניצבו בתווך (36.2% לעומת 22.7%; 35.1% בחרו בשילוב שווה). בקרב ערבים, 64.0% העדיפו חוקה ו־3.8% דין תורה.
חוקה אזרחית או הלכה
אחוזים. התשובות המלאות וגודל המדגמים מופיעים בטבלה.
התפלגות כללית
- חוקה (1–3)
- 52.8%
- 4 — שניהם במידה שווה
- 21.5%
- הלכה (5–7)
- 20.0%
- לא יודע
- 5.7%
הטבלה המלאה לפי קבוצות משיבים
| תשובה | סך הכול | חילונים | מסורתיים | דתיים וחרדים | יהודים | ערבים |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 — חוקה אזרחית | 29.7% | 45.3% | 14.3% | 4.8% | 27.3% | 42.9% |
| 2 | 13.2% | 18.2% | 10.4% | 4.2% | 12.9% | 14.7% |
| 3 | 9.9% | 13.3% | 11.5% | 2.4% | 10.6% | 6.4% |
| 4 — שניהם במידה שווה | 21.5% | 15.3% | 35.1% | 17.0% | 22.1% | 17.9% |
| 5 | 6.2% | 3.0% | 7.2% | 16.4% | 6.9% | 1.9% |
| 6 | 5.3% | 1.5% | 6.5% | 17.0% | 6.1% | 0.6% |
| 7 — דין תורה (הלכה) | 8.5% | 0.7% | 9.0% | 33.9% | 9.9% | 1.3% |
| לא יודע | 5.7% | 2.7% | 6.1% | 4.2% | 4.1% | 14.1% |
| ממוצע משוקלל | 3.1 | 2.2 | 3.7 | 5.3 | 3.3 | 2.2 |
| N תקף | 949 | 395 | 262 | 158 | 815 | 134 |
כיצד המשיבים רואים את המדינה כיום
התשובה השכיחה הייתה איזון בין מאפיינים חילוניים לדתיים (27.5%); התשובות החד־משמעיות היו נדירות יותר, 9.3% חילונית ו־4.3% דתית. שני קצות הסולם כמעט השתוו: 34.1% ראו את ישראל כחילונית יותר ו־34.6% כדתית יותר. חילונים נטו לראותה כדתית (42.8% לעומת 30.9%), ודתיים נטו לראותה כחילונית (49.8% לעומת 26.6%). זהו מדד לתפיסה, לא סיווג מוסדי.
| תשובה | סך הכול | חילונים | מסורתיים | דתיים וחרדים | יהודים | ערבים |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 — חילונית | 9.3% | 9.4% | 8.6% | 7.3% | 8.7% | 12.8% |
| 2 | 10.1% | 9.4% | 9.0% | 16.4% | 10.6% | 7.7% |
| 3 | 14.7% | 12.1% | 14.3% | 26.1% | 15.5% | 10.3% |
| 4 — במידה שווה | 27.5% | 24.1% | 36.6% | 21.2% | 27.6% | 26.9% |
| 5 | 18.7% | 24.6% | 15.4% | 13.9% | 19.5% | 14.1% |
| 6 | 11.6% | 13.8% | 9.7% | 8.5% | 11.4% | 12.8% |
| 7 — דתית | 4.3% | 4.4% | 2.5% | 4.2% | 3.8% | 7.1% |
| לא יודע | 3.7% | 2.2% | 3.9% | 2.4% | 2.8% | 8.3% |
| N תקף | 969 | 397 | 268 | 161 | 826 | 143 |
כיוון התפתחות המדינה
54.7% העריכו את הכיוון בשלילה, 25.9% בחיוב ו־13.8% בחרו באמצע. התשובה הבודדת השכיחה ביותר הייתה הקצה השלילי, 22.1%. ההערכות השליליות הגיעו ל־70.6% בקרב חילונים ול־55.1% בקרב ערבים. דתיים היו הקבוצה היחידה שבה ההערכה החיובית גברה על השלילית (42.4% לעומת 38.1%), בלי רוב מוחלט. בקרב מסורתיים, 35.5% השיבו בחיוב ו־40.8% בשלילה.
כיוון התפתחות המדינה
אחוזים. התשובות המלאות וגודל המדגמים מופיעים בטבלה.
הטבלה המלאה לפי קבוצות משיבים
| תשובה | סך הכול | חילונים | מסורתיים | דתיים וחרדים | יהודים | ערבים |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 — כיוון נכון | 7.2% | 3.0% | 9.3% | 13.9% | 7.2% | 7.1% |
| 2 | 10.1% | 6.7% | 13.3% | 17.6% | 10.9% | 5.8% |
| 3 | 8.6% | 5.7% | 12.9% | 10.9% | 9.1% | 6.4% |
| 4 — נקודת אמצע | 13.8% | 12.1% | 15.8% | 12.7% | 13.4% | 16.0% |
| 5 | 16.2% | 18.7% | 16.8% | 12.7% | 16.9% | 12.2% |
| 6 | 16.4% | 20.4% | 12.5% | 14.5% | 16.7% | 14.7% |
| 7 — כיוון לא נכון | 22.1% | 31.5% | 11.5% | 10.9% | 20.9% | 28.2% |
| לא יודע | 5.6% | 2.0% | 7.9% | 6.7% | 4.8% | 9.6% |
| N תקף | 950 | 398 | 257 | 154 | 809 | 141 |
מודלים להסדר מדיני
הקבוצה הגדולה ביותר, 42.8%, לא ראתה אף אחד משני ההסדרים כמוצדק, לעומת 27.6% שתמכו בשתי מדינות ו־14.8% במדינה אחת. 48.8% מהמשיבים היהודים ו־67.3% מהדתיים דחו את שתי האפשרויות. שתי מדינות קיבלו 48.1% בקרב ערבים ו־23.9% בקרב יהודים. דחיית שתי האפשרויות אינה מעידה על חלופה מוסכמת אחת.
| תשובה | סך הכול | חילונים | מסורתיים | דתיים וחרדים | יהודים | ערבים |
|---|---|---|---|---|---|---|
| שתי מדינות לשני עמים | 27.6% | 33.0% | 17.9% | 11.5% | 23.9% | 48.1% |
| מדינה אחת לשני עמים | 14.8% | 11.3% | 16.1% | 13.3% | 13.3% | 23.1% |
| אף אפשרות אינה הוגנת | 42.8% | 41.1% | 49.1% | 67.3% | 48.8% | 10.3% |
| לא יודע | 14.7% | 14.5% | 16.8% | 7.9% | 14.0% | 18.6% |
שביעות רצון מהממשלה
67.4% לא היו מרוצים ו־27.9% היו מרוצים. התשובה השלילית ביותר לבדה קיבלה 42.3%. שיעור אי־שביעות הרצון היה 81.5% בקרב חילונים ו־79.5% בקרב ערבים. בקרב דתיים 49.7% היו מרוצים ו־44.9% לא היו מרוצים; בקרב מסורתיים השיעורים היו 42.6% ו־53.7%, בהתאמה. ניתוח ההצלבות מראה כי 18.2% מהמרוצים מהממשלה בכל זאת ראו את כיוון המדינה כשלילי.
| תשובה | סך הכול | חילונים | מסורתיים | דתיים וחרדים | יהודים | ערבים |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מרוצה מאוד | 8.8% | 3.2% | 13.6% | 18.8% | 9.6% | 4.5% |
| די מרוצה | 19.1% | 12.8% | 29.0% | 30.9% | 21.6% | 5.1% |
| לא כל כך מרוצה | 25.1% | 23.9% | 26.5% | 29.7% | 25.9% | 21.2% |
| כלל לא מרוצה | 42.3% | 57.6% | 27.2% | 15.2% | 39.4% | 58.3% |
| לא יודע | 4.6% | 2.5% | 3.6% | 5.5% | 3.4% | 10.9% |
שותפויות במערב ומחוצה לו
41.4% נטו לעבר ארצות הברית ואירופה, 21.1% לעבר מדינות מחוץ למערב ו־26.4% נתנו לשני הכיוונים משקל שווה. תשובות קצה היו נדירות יותר מאשר בשאלת החוקה. חילונים נטו יותר למערב (54.5% לעומת 16.5%; ממוצע 4.9); בקרב דתיים שני הצדדים היו קרובים (30.5% לעומת 28.5%; ממוצע 4.1).
| תשובה | סך הכול | חילונים | מסורתיים | דתיים וחרדים | יהודים | ערבים |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 — מדינות מחוץ למערב | 4.5% | 2.5% | 4.5% | 7.5% | 4.1% | 7.0% |
| 2 | 6.8% | 5.0% | 7.0% | 9.0% | 6.4% | 9.0% |
| 3 | 9.8% | 9.0% | 10.0% | 12.0% | 9.9% | 9.5% |
| 4 — שניהם במידה שווה | 26.4% | 22.0% | 31.0% | 28.0% | 26.0% | 28.5% |
| 5 | 14.7% | 18.0% | 14.0% | 12.0% | 15.6% | 10.0% |
| 6 | 12.8% | 17.0% | 11.0% | 9.5% | 13.7% | 8.0% |
| 7 — ארצות הברית ואירופה | 13.9% | 19.5% | 11.0% | 9.0% | 14.8% | 9.0% |
| לא יודע | 11.1% | 7.0% | 11.5% | 13.0% | 9.6% | 19.0% |
| סכום 1–3 | 21.1% | 16.5% | 21.5% | 28.5% | 20.4% | 25.5% |
| סכום 5–7 | 41.4% | 54.5% | 36.0% | 30.5% | 44.1% | 27.0% |
| ממוצע משוקלל | 4.5 | 4.9 | 4.4 | 4.1 | 4.6 | 4.1 |
מאמצי הממשלה מחוץ למערב
29.4% נתנו למאמצים הערכה גבוהה ו־30.3% הערכה נמוכה; 26.6% בחרו בהערכה בינונית, התשובה הבודדת השכיחה ביותר. הערכות גבוהות הגיעו ל־50.3% בקרב דתיים, ואילו 39.2% מהחילונים נתנו הערכות נמוכות או אמרו שהמאמצים כמעט אינם קיימים. ההערכות מתיישבות עם העמדה הכללית כלפי הממשלה, אף שחילונים ציינו הזדמנויות רבות שלא מומשו.
| תשובה | סך הכול | חילונים | מסורתיים | דתיים וחרדים | יהודים | ערבים |
|---|---|---|---|---|---|---|
| גבוהים מאוד | 8.0% | 4.7% | 9.3% | 16.4% | 8.5% | 5.1% |
| גבוהים למדי | 21.4% | 17.2% | 28.7% | 33.9% | 24.2% | 5.8% |
| בינוניים | 26.6% | 28.3% | 29.0% | 20.0% | 26.9% | 25.0% |
| נמוכים | 16.0% | 19.2% | 14.0% | 9.7% | 15.6% | 17.9% |
| כמעט לא קיימים | 14.3% | 20.0% | 7.2% | 4.2% | 12.7% | 23.1% |
| לא יודע | 13.7% | 10.6% | 11.8% | 15.8% | 12.0% | 23.1% |
הזדמנויות לשיתוף פעולה שלא מומשו
מדינות המפרץ (29.7%), סין (26.2%) ודרום־מזרח אסיה (25.0%) הוזכרו בתדירות הגבוהה ביותר. רוסיה הוזכרה בידי 16.6%; 29.0% לא ידעו. חילונים סימנו יותר תשובות (סכום בחירות של 231.5%) מדתיים (187.3%); בקרב האחרונים 35.8% לא ידעו. זהו מדד של בחירה מרובה להזדמנויות נתפסות, לא לשותף אסטרטגי מועדף.
| תשובה | סך הכול | חילונים | מסורתיים | דתיים וחרדים | יהודים | ערבים |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינות המפרץ | 29.7% | 37.4% | 26.5% | 22.4% | 30.9% | 23.1% |
| סין | 26.2% | 29.8% | 26.9% | 21.8% | 27.3% | 20.5% |
| דרום־מזרח אסיה | 25.0% | 31.5% | 24.0% | 23.0% | 27.4% | 11.5% |
| דרום אמריקה | 23.6% | 28.1% | 23.3% | 21.2% | 25.2% | 14.7% |
| אפריקה | 23.1% | 30.8% | 21.9% | 15.8% | 24.9% | 12.8% |
| הודו | 21.7% | 29.3% | 17.9% | 24.2% | 24.6% | 5.8% |
| רוסיה | 16.6% | 17.0% | 16.8% | 13.3% | 16.2% | 18.6% |
| אין מדינה כזאת | 5.4% | 2.0% | 5.7% | 9.7% | 4.7% | 9.0% |
| לא יודע | 29.0% | 24.4% | 27.2% | 35.8% | 27.5% | 37.2% |
| סכום הבחירות | 200.7% | 231.5% | 190.3% | 187.3% | 209.4% | 153.2% |
הסוגיה החשובה ביותר לקראת הבחירות
הכלכלה (26.4%) הקדימה במעט את הביטחון (24.9%). הכלכלה הייתה חשובה בכל הקבוצות; בנושא גיוס חרדים, האחריות ל־7 באוקטובר והרפורמה המשפטית ניכרו הבדלים גדולים יותר. בקרב ערבים, 7.7% בחרו בביטחון לעומת 28.0% בקרב יהודים; אלימות בחברה וביישובים הערביים הגיעה יחד ל־32.7%, לפני הכלכלה (23.7%).
| תשובה | סך הכול | חילונים | מסורתיים | דתיים וחרדים | יהודים | ערבים |
|---|---|---|---|---|---|---|
| כלכלה | 26.4% | 24.4% | 30.1% | 27.9% | 26.9% | 23.7% |
| ביטחון | 24.9% | 22.9% | 31.9% | 33.9% | 28.0% | 7.7% |
| גיוס חרדים | 10.3% | 14.8% | 8.2% | 9.7% | 11.6% | 3.2% |
| רפורמה משפטית | 8.0% | 7.4% | 7.9% | 12.1% | 8.5% | 5.1% |
| אלימות בחברה | 7.5% | 6.7% | 5.4% | 4.8% | 5.9% | 16.0% |
| אחריות ל־7 באוקטובר | 6.1% | 9.4% | 5.0% | 2.4% | 6.6% | 3.2% |
| אלימות בחברה הערבית | 3.8% | 2.2% | 1.1% | 0.0% | 1.4% | 16.7% |
| דת ומדינה | 3.4% | 5.7% | 1.4% | 1.8% | 3.5% | 2.6% |
| אחר | 2.3% | 2.7% | 2.5% | 1.8% | 2.5% | 1.3% |
| לא יודע | 7.5% | 3.9% | 6.5% | 5.5% | 5.1% | 20.5% |
סוגיות חשובות נוספות
כשניתן היה לבחור כמה תשובות, 71.2% סימנו כלכלה ו־65.3% ביטחון, ואחריהם אלימות בחברה (46.0%), גיוס חרדים (42.7%), רפורמה משפטית ואחריות ל־7 באוקטובר (37.2% לכל אחת). 57.9% מהחילונים ו־10.9% מהערבים סימנו גיוס חרדים. 48.3% מהחילונים ו־25.5% מהדתיים סימנו את נושא האחריות ל־7 באוקטובר.
| תשובה | סך הכול | חילונים | מסורתיים | דתיים וחרדים | יהודים | ערבים |
|---|---|---|---|---|---|---|
| כלכלה | 71.2% | 72.4% | 73.5% | 77.0% | 73.6% | 57.7% |
| ביטחון | 65.3% | 69.7% | 71.3% | 73.3% | 70.9% | 34.6% |
| אלימות בחברה | 46.0% | 50.7% | 41.9% | 37.6% | 45.3% | 50.0% |
| גיוס חרדים | 42.7% | 57.9% | 41.2% | 38.2% | 48.6% | 10.9% |
| רפורמה משפטית | 37.2% | 38.9% | 37.3% | 45.5% | 39.6% | 23.7% |
| אחריות ל־7 באוקטובר | 37.2% | 48.3% | 37.3% | 25.5% | 40.2% | 20.5% |
| אלימות בחברה הערבית | 32.4% | 33.5% | 28.0% | 23.0% | 29.6% | 47.4% |
| דת ומדינה | 30.0% | 40.9% | 22.9% | 29.1% | 32.7% | 15.4% |
המועמד המועדף לראשות הממשלה
נתניהו הוביל עם 29.2%, פער של 10.0 נקודות אחוז מאיזנקוט (19.2%); בנט קיבל 16.2%. נתניהו קיבל 55.8% בקרב דתיים, 45.5% בקרב מסורתיים, 16.3% בקרב חילונים ו־5.8% בקרב ערבים. חמישה מועמדים נוספים קיבלו יחד 45.7%. בקרב הסבורים שהמדינה בכיוון הנכון, ההצלבות מצביעות על פער של 21.4 נקודות בין נתניהו (60.9%) לליכוד (39.5%); מדובר בתשובות לשתי שאלות שונות.
המועמד המועדף לראשות הממשלה
אחוזים. התשובות המלאות וגודל המדגמים מופיעים בטבלה.
הטבלה המלאה לפי קבוצות משיבים
| תשובה | סך הכול | חילונים | מסורתיים | דתיים וחרדים | יהודים | ערבים |
|---|---|---|---|---|---|---|
| בנימין נתניהו | 29.2% | 16.3% | 45.5% | 55.8% | 33.5% | 5.8% |
| גדי איזנקוט | 19.2% | 29.1% | 12.9% | 6.1% | 19.3% | 18.6% |
| נפתלי בנט | 16.2% | 25.1% | 13.6% | 6.1% | 17.6% | 8.3% |
| אביגדור ליברמן | 4.2% | 6.7% | 3.2% | 2.4% | 4.7% | 1.3% |
| יאיר לפיד | 3.8% | 4.2% | 1.1% | 0.0% | 2.4% | 11.5% |
| איתמר בן גביר | 3.6% | 2.5% | 5.0% | 7.3% | 4.2% | 0.0% |
| בני גנץ | 2.3% | 3.2% | 1.8% | 0.6% | 2.2% | 2.6% |
| בצלאל סמוטריץ׳ | 0.6% | 0.2% | 0.4% | 2.4% | 0.7% | 0.0% |
| אריה דרעי | 0.6% | 0.5% | 0.7% | 0.6% | 0.6% | 0.6% |
| יצחק גולדקנופף | 0.5% | 0.0% | 0.0% | 0.6% | 0.1% | 2.6% |
| אף אחד מהם | 10.5% | 6.4% | 6.1% | 13.3% | 7.6% | 26.3% |
| לא יודע | 9.3% | 5.9% | 9.7% | 4.8% | 6.9% | 22.4% |
כוונה להצביע
87.1% אמרו שבכוונתם להצביע, ו־65.9% אמרו שבוודאות יצביעו. הכוונה הוודאית הייתה 68.2% בקרב יהודים ו־53.2% בקרב ערבים. עוד 16.7% מהמשיבים הערבים טרם החליטו אם להצביע. כוונה מוצהרת אינה שיעור הצבעה בפועל.
| תשובה | סך הכול | חילונים | מסורתיים | דתיים וחרדים | יהודים | ערבים |
|---|---|---|---|---|---|---|
| בוודאות אצביע | 65.9% | 73.4% | 65.6% | 60.0% | 68.2% | 53.2% |
| כנראה אצביע | 21.2% | 19.7% | 21.5% | 29.1% | 22.1% | 16.0% |
| כנראה לא אצביע | 3.8% | 3.2% | 4.3% | 3.0% | 3.5% | 5.1% |
| בוודאות לא אצביע | 2.8% | 0.5% | 2.2% | 3.6% | 1.6% | 9.0% |
| לא יודע | 6.4% | 3.2% | 6.5% | 4.2% | 4.5% | 16.7% |
העדפות מפלגתיות
הליכוד הוביל עם 19.3%. לפי קיבוץ הרשימות בדוח, מפלגות הקואליציה דאז קיבלו 32.1%, רשימות האופוזיציה היהודיות 44.1% והמפלגות הערביות 4.5%; 14.8% טרם החליטו, ובהם 31.4% מהמשיבים הערבים. בנט–לפיד קיבלו 15.5% ואיזנקוט 13.5% מבין האפשרויות שנבדקו. אלה שיעורי תשובות ביוני, לא תחזית מנדטים או תוצאות בחירות.
| תשובה | סך הכול | חילונים | מסורתיים | דתיים וחרדים | יהודים | ערבים |
|---|---|---|---|---|---|---|
| הליכוד (נתניהו) | 19.3% | 14.0% | 35.5% | 17.6% | 21.8% | 5.8% |
| בנט + לפיד | 15.5% | 24.1% | 13.3% | 3.6% | 16.6% | 9.6% |
| איזנקוט | 13.5% | 21.9% | 11.1% | 4.2% | 14.9% | 5.8% |
| הדמוקרטים (גולן) | 6.9% | 10.8% | 1.4% | 2.4% | 6.1% | 10.9% |
| עוצמה יהודית (בן גביר) | 6.6% | 4.2% | 9.0% | 14.5% | 7.8% | 0.0% |
| ישראל ביתנו | 5.9% | 8.6% | 6.5% | 2.4% | 6.7% | 1.3% |
| ש״ס (דרעי) | 2.7% | 0.0% | 2.5% | 11.5% | 3.1% | 0.6% |
| הציונות הדתית | 2.6% | 0.5% | 1.1% | 12.7% | 3.1% | 0.0% |
| גנץ | 2.3% | 3.2% | 2.2% | 0.6% | 2.4% | 1.9% |
| הרשימה המשותפת | 2.0% | 0.0% | 0.0% | 0.0% | 0.0% | 12.8% |
| חד״ש–תע״ל | 1.4% | 0.0% | 0.0% | 0.0% | 0.0% | 9.0% |
| רע״ם | 1.1% | 0.0% | 0.0% | 0.0% | 0.0% | 7.1% |
| יהדות התורה | 0.9% | 0.0% | 0.4% | 4.8% | 1.1% | 0.0% |
| מפלגה אחרת | 4.7% | 2.5% | 4.3% | 11.5% | 4.8% | 3.8% |
| לא יודע | 14.8% | 10.1% | 12.9% | 13.9% | 11.8% | 31.4% |
ביטחון בבחירה
מבין המשיבים שכבר החליטו, 90.2% אמרו שהם בטוחים בבחירתם ו־43.9% בטוחים מאוד. הרמה הגבוהה ביותר הגיעה ל־50.7% בקרב דתיים ול־52.3% בקרב ערבים. ביטחון מוצהר בזמן הסקר אינו שולל שינויים בהמשך.
| תשובה | סך הכול | חילונים | מסורתיים | דתיים וחרדים | יהודים | ערבים |
|---|---|---|---|---|---|---|
| בטוח מאוד | 43.9% | 37.8% | 45.3% | 50.7% | 42.7% | 52.3% |
| די בטוח | 46.3% | 52.1% | 46.9% | 36.6% | 47.5% | 38.3% |
| לא כל כך בטוח | 9.2% | 9.9% | 7.8% | 11.3% | 9.5% | 7.5% |
| כלל לא בטוח | 0.6% | 0.3% | 0.0% | 1.4% | 0.4% | 1.9% |
מה מניע את הבחירה במפלגה
אישיות המנהיג דורגה ראשונה (30.9%), ואחריה ביטחון (17.5%), אופי המדינה (16.2%) וכלכלה (9.6%). המנהיג היה שיקול בולט בקרב חילונים ומסורתיים (34.2% ו־35.8%). בקרב דתיים התשובות התחלקו בצורה מאוזנת יותר בין מנהיג, אופי המדינה, ביטחון ושייכות קהילתית. בקרב ערבים ניתן משקל רב יותר לשייכות קהילתית (18.7%) ולכלכלה (15.0%).
| תשובה | סך הכול | חילונים | מסורתיים | דתיים וחרדים | יהודים | ערבים |
|---|---|---|---|---|---|---|
| אישיות המנהיג | 30.9% | 34.2% | 35.8% | 21.8% | 32.4% | 20.6% |
| ביטחון וקו אסטרטגי | 17.5% | 14.2% | 24.7% | 19.7% | 18.7% | 9.3% |
| אופי המדינה | 16.2% | 20.3% | 9.5% | 21.1% | 16.9% | 11.2% |
| כלכלה ויוקר המחיה | 9.6% | 6.8% | 12.3% | 7.7% | 8.8% | 15.0% |
| שייכות לקבוצה או לקהילה | 8.3% | 4.4% | 5.3% | 15.5% | 6.8% | 18.7% |
| עמדה לגבי חקירת 7 באוקטובר | 5.4% | 6.3% | 3.7% | 1.4% | 4.5% | 11.2% |
| עמדה לגבי גיוס חרדים | 4.7% | 6.6% | 1.6% | 5.6% | 4.8% | 3.7% |
| סיבה אחרת | 5.7% | 4.9% | 4.9% | 7.0% | 5.3% | 8.4% |
| לא יודע | 1.8% | 2.2% | 2.1% | 0.0% | 1.7% | 1.9% |
| N תקף | 857 | 365 | 243 | 142 | 750 | 107 |
נכונות נתפסת לשיתוף פעולה עם מפלגות ערביות
49.9% סברו שהאופוזיציה נכונה יותר לשתף פעולה עם מפלגות ערביות ו־7.9% ציינו את הקואליציה. 71.5% מהדתיים ציינו את האופוזיציה. בקרב ערבים, 20.5% אמרו שאף צד אינו נכון לכך ו־31.4% לא ידעו. התוצאה מתארת תפיסה של נכונות לשיתוף פעולה, לא התחייבות מפלגתית.
| תשובה | סך הכול | חילונים | מסורתיים | דתיים וחרדים | יהודים | ערבים |
|---|---|---|---|---|---|---|
| אופוזיציה | 49.9% | 48.0% | 50.5% | 71.5% | 53.4% | 30.8% |
| קואליציה | 7.9% | 8.6% | 10.0% | 4.8% | 8.4% | 5.1% |
| שתיהן במידה שווה | 11.8% | 16.0% | 9.3% | 5.5% | 11.8% | 12.2% |
| אף אחת | 11.4% | 9.9% | 10.0% | 9.1% | 9.8% | 20.5% |
| לא יודע | 19.0% | 17.5% | 20.1% | 9.1% | 16.7% | 31.4% |
מה מלמד סקר יוני
הסקר מצביע על אי־שביעות רצון רחבה מהממשלה לצד חלופות מפוצלות. הדאגה לכלכלה הייתה משותפת, אך העדפות בנוגע לחוקה, לביטחון ולגיוס חילקו את הקבוצות בדרכים שונות. הדוח מצביע על הרכב הרשימות והבדלים בכוונת ההצבעה כמקורות לאי־ודאות. הוא מתאר את הדעות בזמן עבודת השדה ואינו חוזה שיעורי הצבעה, מנדטים או הקמת קואליציה.